בין לפיד לכחלון

לפני יומיים שיגר יאיר לפיד עצה למשה כחלון: "אל תוותר בעניין 18 השרים". בעמוד הפייסבוק שלו הסביר לפיד שתוספת שרים זו הוצאה של מאות מיליונים, שבהם יש צורך בשביל אלה שזקוקים להם. "אתה יודע להילחם או שאפשר לכופף אותך כבר ביום הראשון?", אתגר לפיד את כחלון. זו אמירה מתנשאת, מן הסוג שלפיד עצמו כבר הודה שחטא בה בעבר. כל הסימנים מלמדים שכחלון לא זקוק לעצות, גם לא משר האוצר לשעבר. לפי האופן שבו הוא, כחלון, מנהל את המגעים על הרכבת הממשלה, נראה שהוא יודע היטב מה צריך לעשות ומה הוא רוצה.

אוצר ללא לווינים

מה שאי אפשר לומר על המשא ומתן שניהל לפיד לאחר שקיבל מספר כמעט כפול של מנדטים מזה של כחלון. הציעו לו שר אוצר, הוא החליט ללכת על זה. אבל מכיוון שלפיד היה חסר ניסיון לחלוטין, הוא לא הבין שהאוצר בלי הלוויינים המקיפים אותו, כמו ועדת הכספים, הוא כמעט גוף עקר, ומכל מקום, גוף שקשה לבצע שינויים של ממש באמצעותו. חבל שלפני שהסכים לקבל את התפקיד לא ביקש לפיד עצה מכחלון. זה היה יכול להציל אותו ואת מפלגתו, וגם לסייע לציבור בנושא הדיור.

שרים פרזיטים

עניין 18 השרים הוא חשוב, לא רק מן ההיבט הכספי, אלא גם המוסרי. ממנים שרים שלמעשה אין להם סמכויות של ממש, והם יכולים יותר להפריע לעבודת הממשלה מאשר לסייע במשהו. וכך גם, ואף יותר, סגני השרים שהם לכל דבר ועניין פרזיטים רודפי כבוד המממנים מהקופה הציבורית את תשוקתם ל"כבוד" ולגינוני השררה.

מכופף או מפוכח?

זה הכל נכון. אבל אני מבקש להציג שאלה ללפיד: אם המגעים עם כחלון יגיעו לשלב בו יהיה עליו לוותר על גודל הממשלה, תמורת קבלת המשרדים היכולים לסייע לו במאבק הדיור - מה אתה היית עושה במקומו? למה היית נותן עדיפות? אם כחלון יחליט ללכת על עסקה כזאת - האם זה יעשה אותו למכופף, או שזה יהיה מעשה של פוליטיקאי מפוכח היודע להעדיף את עניין הדיור החשוב, על פני מה שהוא פחות חשוב לעומתו?

עד שיאמר "רוצה אני"

בכלל לא בטוח שבכל מקרה כחלון יקבל את מבוקשו, בחלקו או ברובו. כאן, בעניין הזה, חשוב שלא יוותר. כי בלי ועדת הכספים וכל השאר, הוא לא יוכל לממש את כוונותיו והבטחותיו, והוא יגמור כמו לפיד. בלי כחלון אין לנתניהו את הקואליציה שהוא רוצה. זה קלף חזק ביותר. אסור לשכוח את קיומו, וצריך למצות אותו עד שנתניהו יאמר "רוצה אני".