הרצון הדמוקרטי

ההיגיון הלקוי של מתרצי נתניהו מכניס אותם לשדה מוקשים

מחסום קלנדיה / צילום: יונתן בלום
מחסום קלנדיה / צילום: יונתן בלום

האם העולם צריך לכבד את בחירתם הדמוקרטית של הישראלים?

כן. צריך לכבד.

לא. אינו צריך לכבד.

זכותם הדמוקרטית של הישראלים להחליט איך הם מנהלים את משק ביתם היא חד-משמעית. איך הם רוצים לחנך את ילדיהם, איך הם רוצים לשכן את צעיריהם, איך הם רוצים לרפא את חוליהם; אם הם רוצים שוויון, או קפיטליזם נאור, או קפיטליזם חמדני; אם הם רוצים להפריד דת ממדינה, או לערבב אותן בעיסה סמיכה. וכן הלאה, וכן הלאה.

אין כל מקום לצפות, שמישהו יכבד את זכותם הדמוקרטית להחליט איך יחיו אחרים.

אין להם הרשות לצפות לכבוד, אם הכרעותיהם הדמוקרטיות גוזלות זכויות משכניהם, או מתחילות מלחמות, או משסות ארצות זו בזו. לא יותר ממה שיש זכות כזאת לפלסטינים, או ליוונים, או לגרמנים של 1932.

רצונם של מצביעים דמוקרטיים מחייב רק אותם. הוא אינו מחייב איש זולתם.

בין עזה לאתונה

במשך שנים, ישראלים נאלצו לשמוע את הטענה הנפסדת והמופרכת, שחמאס עלה לשלטון בבחירות דמוקרטיות, ולפיכך צריך לכבד את רצון בוחריו. מדוע ישראלים צריכים לכבד את רצונם הדמוקרטי של הפלסטינים לחסל אותם? באיזה חוק בין-לאומי זה כתוב? (שלא לדבר על זה ששנה אחת לאחר ניצחונם הם ביטלו את הדמוקרטיה שהעלתה אותם לשלטון, כאשר השליכו את נמרי פתח מגגות עזה; שלא לדבר על זה שעצם המנדט האלקטורלי שלהם פקע חמש שנים לאחר שניתן, זאת אומרת ב-2011).

כיוצא בזה, להבדיל, המנדט שהואילו היוונים להעניק לפני חודשיים ל"סיריזה", מפלגה רדיקלית פוחזת, שגמרה אומר להעניש את אירופה על חטאי יוון. לא, צרחה סיריזה, אנחנו לא נפרע את חובותינו - ואתם לא תעזו לגרש אותנו מגוש האירו. מה פתאום שנפרע את חובותינו, או נתקן את דרכינו, או נלמד את אזרחינו שלא לרמות את ממשלתם, ואת ממשלתם שלא ללוות כספים שאין היא מסוגלת להחזיר.

ההודעה היוונית החגיגית לאירופה הייתה שזה מה שהבוחר היווני רצה, ועל אירופה לכבד את רצונו. הגרמנים ענו בנימוס, שזה אמנם יפה מאוד וראוי לציון שהבוחר היווני החליט באופן חופשי להתכחש להתחייבויותיה של ארצו; אבל מוטב שבחירי לבו של הבוחר היווני יזכרו, כי גם בני שיחם נבחרו באופן דמוקרטי, שלוש פעמים רצופות, וגם לבוחריהם יש רצון דמוקרטי משלהם. יתר על כן, בוחריהם מעיזים לחשוב, שהכסף שלהם שייך להם, לא ליוונים. הם נשכו את שפתיהם פעם אחת, כאשר עשו להם *תספורת*, אבל חסל סדר תספורות.

יוון המסכנה, הטריק הדמוקרטי שלה לא עבד. לרוע המזל, כל שכנותיה ובנות שיחה הן דמוקרטיות באותה המידה, לפחות מבחינה מוסדית, חוקתית ופורמלית.

גם ל-17% יש רצון חופשי

ישראל נהגה להטיח את דמוקרטיותה הבלבדית בכל מבקריה במשך שנים. היא הדמוקרטיה הקטנה מוקפת האויבים (מה שנכון: היא דמוקרטית, היא קטנה והיא מוקפת). הדמוקרטיות הזו קצת בלבלה אותה, מפני שהיא העניקה לה את הרושם שהיא רשאית לעשות ככל העולה על רוחה. לפעמים, הרושם הדמוקרטי הזה קרא דרור לשיעורים מופלגים של אווילות. שר בממשלת ישראל נסע לדרום אפריקה לפני איזה שלושים שנה, בימי שלוט האפרטהייד, והכריז שם שישראל ודרום אפריקה הן "שתיים משלושים הדמוקרטיות האחרונות בעולם".

למען האמת, גם דרום אפריקה הייתה במידה מסוימת דמוקרטית. המיעוט הלבן, 17% של אוכלוסייתה, בחר את ממשלתו באופן דמוקרטי. ואמנם, היו לבנים בדרום אפריקה שחשבו ברצינות, כי יש להם הזכות הדמוקרטית לשלול את זכויותיהם הדמוקרטיות של השחורים, של "הצבעונים" ושל האסיאנים, הלוא הם 83% של האוכלוסייה.

איש אינו צריך לכבד את זכותם הדמוקרטית של הפלסטינים לחתור לחיסול ישראל, בוודאי לא הישראלים. כיוצא בזה, איש אינו צריך לכבד את זכותם הדמוקרטית של הישראלים להוסיף ולשלול את זכויותיהם של הפלסטינים, להפקיע את אדמותיהם ולהשפיל את כבודם, בוודאי לא הפלסטינים.

נלעגת על פניה היא הציפייה, שהבוחרים הישראלים הלא-רבים-כל-כך יורו לעולם החיצון איך לשאת ולתת עם איראן. אני חזרתי והבעתי את דעתי במשך שנים, שאיראן היא אויבת-הלאום, הסכנה הגדולה ביותר לשלום המזרח התיכון, וממילא גם סכנה לא-מבוטלת לשלום העולם. מה טוב היה אילו הצלחנו לשכנע את ארצות הברית, את אירופה, את רוסיה, את סין ואת ידידתנו ובעלת בריתנו הודו בצדקתנו. אבל זה כל מה שאנחנו יכולים לעשות: לנסות לשכנע.

זכותם של האמריקאים לבחור

הכרעה דמוקרטית? נו, באמת. מה על הכרעתו הדמוקרטית של הבוחר האמריקאי להושיב את ברק אובמה בבית הלבן? האם ראש ממשלת ישראל ונושא כליו בשגרירות ישראל בוושינגטון כיבדו את הבחירה הזו? הם אפילו לא כיבדו את זכותם של האמריקאים לבחור להם נשיא. פטרונו של ראש הממשלה יצק מיליונים כדי למנוע את בחירת חוסיין-אובמה. אוהדי ראש הממשלה מתלוננים עכשיו, שחוסיין-אובמה אינו מכבד כראוי את הצבעתם המפורשת של 24% מן המצביעים להמליך עליהם את מר נתניהו.

מה אני מנסה? לחנך את קוראי הביניים הפרועים והעילגים של דמוקרטיית האינטרנט? לא, מובן שלא. ינסר לו כלבבו קול המון הכרך. אני מדבר כאן לא על הגינות טענתם, אלא על הגיונה, זאת אומרת חוסר הגיונה. היא מביכה את כל שומעיה הזרים מפני שהיא כה מופרכת עד שהיא מעמידה בספק את היכולת להידבר עם משמיעיה. הם מעניקים את הרושם שהם באים מכוכב לכת אחר. לשיטתם, מוטב להם לחפש תירוץ אחר.

אוהדי ראש הממשלה מתלוננים עכשיו, שחוסיין-אובמה אינו מכבד כראוי את הצבעתם המפורשת של 24% מן המצביעים להמליך עליהם את מר נתניהו. נו, באמת. מה על הכרעתו הדמוקרטית של הבוחר האמריקאי?