בצל האיומים מרפורמות ממי שמסתמן כשר האוצר הבא, ח"כ משה כחלון, הבנקים מסכמים שנה פושרת. מהדוחות הכספיים עולה כי חמשת הבנקים הגדולים הרוויחו 6.4 מיליארד שקל, ירידה של כ-9% לעומת הרווח בשנת 2013. התשואה על ההון בבנקים עמדה בממוצע על 7% בלבד לעומת 8.3%.
חשוב לציין כי ישנה שונות בין הבנקים. בנק הפועלים רשם הן את הרווח הגבוה ביותר (2.74 מיליארד שקל) הן את הצמיחה הגדולה ביותר ברווח. מי שעוד צמח הוא מזרחי טפחות, שהוא הבנק היחיד שהצליח להציג תשואה דו-ספרתית על ההון ורשם גידול צנוע יחסית של כ-0.5% ברווח.
לעומת זאת, לאומי, דיסקונט והבינלאומי הציגו בכלל ירידה ברווחים. בלאומי ובדיסקונט מדובר בצניחה של עשרות אחוזים ברווח הנובעת משורה של הוצאות חד-פעמיות ובראשן תוכנית ההתייעלות בדיסקונט והמשך ההוצאות בגין החקירה של הרשויות האמריקאיות בבנק לאומי, שעמן הגיע להסדר לקראת סוף שנת 2014.
מה שפעל לטובת כל הבנקים היה ההפרשות הנמוכות להפסדי אשראי. היקף ההפרשות עמד אשתקד על 1.32 מיליארד שקל, המהווים רק 0.15% מתיק האשראי. ההפרשות הנמוכות נבעו מחובות שהפרישו הבנקים בעבר, אך הצליחו בסופו של דבר לגבות (ריקברי), והביאו במקרים רבים בכלל להכנסות בסעיף זה. ואולם ברור כי מדובר בשיעור הפרשות חריג, שלא צפוי להימשך לאורך זמן.
קפוא פה
אם מנטרלים את כל "הרעשים" החד-פעמיים, הרי שנראה כי הפעילות הבנקאית הבסיסית של הבנקים נמצאת בקיפאון. הריבית הנמוכה שוחקת את הכנסות המימון של הבנקים. הכנסות המימון ירדו בקרוב ל-2% - ל-24.8 מיליארד שקל. עם זאת, נציין כי ביחס לירידה החדה בריבית מדובר בשחיקה מינורית. הסיבה לכך היא שהבנקים ממשיכים להסיט את תיק האשראי - מאשראי למגזר העסקי לאשראי למשקי בית, שבו הריביות הגבוהות יותר, מה שמפצה אותם על הירידה בריבית.
מגמה זו נמשכת זה 3 שנים, ואשתקד נמשכה ביתר שאת: היקף האשראי העסקי בבנקים צנח אשתקד בקרוב ל-11 מיליארד שקל ל-224 מיליארד שקל, ולעומת זאת האשראי למשקי בית זינק ב-12 מיליארד שקל ל-126 מיליארד שקל. נציין כי נתון זה לא כולל את תחום המשכנתאות, הנמצא גם כן בגאות ובצמיחה חדה.
באשר להכנסות מעמלות, גם בסעיף זה נרשם קיפאון, והן עמדו על 14.9 מיליארד שקל, בדומה לשנת 2013. אלא שחשוב לציין שבשנת 2014 נכנס תקן חשבונאי המעביר חלק מהכנסות הבנקים מעמלות לסעיף הכנסות המימון, כך שבנטרול אותו שינוי חשבונאי, הצליחו הבנקים לרשום צמיחה קלה מהכנסות אלה.
עיקר הצמיחה נבע מההכנסות מפעילות שוק ההון, וזאת על רקע העלייה בפעילות בתחום בשנה הקודמת. למעשה, בכל הבנקים למעט לאומי - ששמר על קיפאון בהכנסות בסעיף זה - נרשמה עלייה של כ-10% בממוצע בהכנסות. תחום נוסף שבו נרשמה צמיחה בהכנסות הוא כרטיסי אשראי. ברוב התחומים האחרים נרשם קיפאון פחות או יותר.
האופטימיות הייתה מוקדמת מדי
לעניין בנק לאומי - שנדרש להמתין לדוחות החברה לישראל ולכן הוא האחרון לפרסם את דוחותיו הכספיים - נציין כי לפני שבועות ספורים הוציא הבנק אזהרת רווח ולפיה הרבעון הרביעי יסתיים ברווח אפסי. בסופו של דבר, נראה כי זו הייתה תחזית אופטימית מדי. הבנק סיים את הרבעון בהפסד של 111 מיליון שקל. את שנת 2014 מסיים הבנק עם רווח של 1.5 מיליארד שקל, ירידה של 25% לעומת שנת 2013, המשקף תשואה על ההון של 5.5% בלבד.
ההפסד ברבעון הרביעי נבע מסדרה של הפרשות חד-פעמיות, בהן הפסד מההשקעה בחברה לישראל, שנבע מהפרשה שעשתה הקבוצה, הפרשה של 170 מיליון שקל בגין חוב למשקי בית שנעשתה בהוראות בנק ישראל שהורה זאת לכל הבנקים, וכן הפרשה בגין הפעילות ברומניה.
כך שבסה"כ, סך ההפרשות להפסדי אשראי של הבנק היה גבוה ועמד על 483 מיליון שקל ברבעון הרביעי. עם זאת, לאור ההפרשות האפסיות שהיו ברבעונים הקודמים, הרי שאת שנת 2014 מסכם הבנק עם שיעור הפרשות של 0.18% בלבד מתיק האשראי.
לאומי הוא הבנק היחיד מבין הבנקים שהצליח השנה דווקא לשמור על שורת הכנסות המימון שלו, וזאת על אף הירידה בריבית השוחקת את המרווחים. הכנסות המימון של הבנק עמדו על 7.36 מיליארד שקל, בדומה לשנת 2013. נראה כי הסיבה לכך היא השינוי המשמעותי שעשה הבנק בתמהיל תיק האשראי, והגיוס האגרסיבי של אשראי למשקי בית, הנחשב יקר יותר. האשראי למשקי בית צמח בבנק ב-4.8 מיליארד שקל אשתקד.
השנה החולפת הייתה טובה יחסית בפעילות הבנקאית עצמה, שם נרשמה צמיחה (דוגמת הגידול באשראי למשקי בית), ואולם העננה הגדולה שהעיבה היא כמובן חקירת הרשויות בארצות הברית, שגרמה לבנק הוצאות של יותר מ-1.5 מיליארד שקל, חלקן נרשמו ב-2014.
שנת 2015 אמורה להיות טובה יותר מקודמתה. היא כבר החלה בבנק ברגל ימין עם רווחים נאים ממימוש ההשקעות בחברה לישראל ובמובילאיי, שיירשמו בדוחות הרבעון הראשון.
נוסף על כך הבנק הודיע בראשונה באופן רשמי כי בכוונתו להשיק פעילות בנקאית אינטרנטית בשנה הבאה, שאמורה לכלול שירותים בנקאיים מוזלים, ולהוות תחליף ליוזמות להקמת בנק אינטרנטי.
לאומי סיים לקצץ 1,001 משרות, ויקצץ 1,000 נוספות ב-3 שנים
בנק לאומי סיים תוכנית התייעלות אחת, שבמסגרתה פרשו 1,001 עובדים, ומיד יוצא בתוכנית התייעלות חדשה לפרישת עוד 1,000 בשנים 2015-2017.
למרות שמדובר בהיקף לא מבוטל של משרות, אין בכוונת הבנק בשלב הזה לבצע תוכנית לפרישה מוקדמת. עיקר הקיטון יגיע מפרישה טבעית של עובדים שבמקומם הבנק לא יגייס, ומקיצוץ בעובדים הזמניים.
כמו כן מתכוון הבנק להשלים סגירה או מכירה או למכור חלק מהפעילות בחו"ל, מה שצפוי להביא גם כן לקיצוץ בכוח אדם. זו כבר תוכנית ההתייעלות השנייה שמוציאה רקפת רוסק עמינח לפועל מאז שנכנסה לתפקידה לפני שלוש שנים.
בתוכנית הקודמת, שכללה גם כן קיצוץ של כ-1,000 משרות, חלק משמעותי מהתוכנית כלל גם הצעה לפרישה מוקדמת.
רוסק עמינח: "התמזל מזלנו ויש לנו פרישה טבעית גדולה, לכן אנחנו לא מכריזים על מסלול פרישה מרצון. כבר ברור לנו שלרדת במצבת העובדים צריכה להיות שיטה של עבודה..."
לתשומת לב כחלון
"אני שומע על הכוונה למנות את משה כחלון לשר האוצר ואני רוצה לברך אותו - כאזרח, כיו"ר בנק לאומי וכמנכ"ל האוצר לשעבר" - כך פתח היום (ד') דוד ברודט, בשקט, ברוגע ובתשובה לשאלה, את פרק כחלון ותוכניותיו למערכת הבנקאית. וכך המשיך ואמר יו"ר לאומי: "הבנקים נמצאים כבר בתחרות עזה. אין לנו כל חשש או בעיה עם תחרותיות ועם יוזמות. אני מצפה לדיאלוג בינינו ליוזמים השונים, האוצר ובנק ישראל, ובואו נזכור שהדברים צריכים להיעשות באופן שלא יפגע ביציבות הבנקאית. אני מברך כל מי שבא עם יוזמה חדשה ותמיד צריך לזכור שמערכת בנקאית לא יציבה משמעותה משק לא יציב. יש מדינות שבהן המערכת הבנקאית התמוטטה ואז המשק הכללי התמוטט. אין לנו כוונה לערער על יוזמות כאלה ואחרות - אני רק מציע שזה ייעשה בשום שכל ובדיאלוג".
המנכ"לית רקפת רוסק עמינח המשיכה את האזהרה המפרגנת והאלגנטית, וכשנשאלה האם היא חוששת מהתוכנית של כחלון השיבה: "אנחנו חיים בתחרות עזה ואנחנו יודעים היטב שעלינו להתייעל. אנחנו לא אומרים שאנחנו נפלאים, ואנחנו אומרים שכל הזמן נשתפר ונתחזק. לכן אני לא יכולה לומר שאני חוששת מתוכנית כזו או אחרת. זאת שנת הידברות ואני רק מצפה שתהיה הידברות, שקודם יב דקו מה אנחנו עושים, שיבדקו היטב גם מה הם עושים, שלא יעשה שינוי שלא נוכל לחיות איתו, כמו שדוד אמר לפני".
תוצאות הבנקים לשנת 2014
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
