אם יש אלבום קוטבי לחדש של סופיאן סטיבנס, זהו כנראה האלבום הטרי של רינגו סטאר. בשבוע שעבר משפחת הביטלס נפרדה מסינת'יה, אשתו הראשונה של גו'ן לנון, אימו של ג'וליאן, שנפטרה בגיל 75. אבל אצל רינגו, שצעיר ממנה בשנה, השירים, אם לא החיים, כמעט תמיד גן עדן.
שיר הנושא של האלבום החדש מורכב מעשרות שמות שירים של הביטלס וכמה סולו שלו. השיר הפותח מוקדש ל"רורי וההוריקנים", הלהקה בה היה פעיל לפני שהביטלס גנבו אותו אליהם. רינגו כתב ועיבד עם חברי ה"אולסטארז" שלו, ותיקים כמותו, איתם הוא מופיע כבר המון שנים. בין הווטרנים הנכבדים שנאספו הפעם: ואן דייק פרקס, טוד רנדגרן, סטיב לוקאת'ר, ג'ו וולש, דייב סטיוארט וגרג ביסונט. ביחד הם מוציאים לפועל מוצר טוב של המותג רינגו סטאר.
זהו מוצר נדיר, לא רק בגלל שהאיש הוא אחד משני הביטלס החיים היחידים, אלא מפני שהוא מייצר נוסטלגיה חביבה לעבר. הכול ספוג באותם חן וקלילות, שלא רק שאי אפשר לזייף, אלא שהם גם מאפשרים לרינגו לחזור בעשרות שירים בדיוק על אותם רעיונות, נושאים ונוסחאות, ועדיין לעורר חיוך. אחרים ממחזרים? רינגו מצדיע. אחרים מעלים גירה? רינגו משתעשע. אצל אחרים המסחור בחזרה לאחור מרתיע? אצל רינגו הוא מעורר אמפתיה לחוסר היומרות ולישירות. לסיכום: אלבום מיותר לחלוטין בתולדות האנושות, אבל נהדר לאוהדי רינגו.
* ציון: 7
רינגו
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
