גינטר גראס, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1999, נפטר היום (ב') בגיל 87, בבית חולים בעיר ליבק בגרמניה, שם התגורר.
גראס נחשב לאחד הסופרים הגרמנים הגדולים במאה האחרונה, ובפרט מאלה שחוו את על בשרם את מלחמת העולם השנייה. הוא התפרסם בזכות ספרו "תוף הפח", שראה אור בשנת 1959. יצירתו הצינית, הפרועה, הגרוטסקית, קנתה לה אהדה רבה בעולם, ורבים מספריו תורגמו גם לעברית. "תוף הפח" זכה בהמשך אף לגרסה קולנועית.
ב-2006, יצא ספרו האוטוביוגרפי "קילוף הבצל", שם חשף את דבר שירותו בצעירותו בואפן אס.אס, הזרוע הצבאית של האס.אס. לקראת סיום המלחמה הוא נפצע ונפל בשבי הצבא האמריקאי, שממנו שוחרר ב-1946. את הגילוי המאוחר הזה הוא תירץ בכך שהתבייש בעברו, אבל כנראה שתרמה לכך בעיקר העובדה שהחלו להיפתח ארכיונים של האס.אס שגילו זאת.
גראס ניסה לאורך השנים דווקא למצב עצמו כקול הומניסטי והיה תומך מובהק של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. במסגרת זו הוא ביקר בחריפות את מדינת ישראל.
הסערה האחרונה בהקשר הזה היתה שיר שפרסם ב-2012 בשם "מה שחייב להיאמר", שבו מתח ביקורת קשה על מדיניות הגרעין שלה. פרסום השיר גרר גינויים כנגדו בישראל וגם בגרמניה והאשמתו בנטיות אנטישמיות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
