החיים זה לא סלולר

תנאי הפתיחה לשינוי סדרי עולם כלכליים של שר האוצר העתידי משה כחלון טובים לאין שיעור משל קודמיו בתפקיד בממשלות האחרונות. השר המיועד צפוי לקבל לידיו את ניהול תקציב המדינה עם עודף הכנסות נאה בתקציב שנת 2015, וצורך לקצץ מיליארדי שקלים בודדים בתקציב 2016. מדובר במשחק ילדים לעומת האתגרים שהתגלגלו לפתחו של קודמו בתפקיד יאיר לפיד.

כחלון נשען על כוח פוליטי עצום. הוא נתמך ישירות על-ידי 280 אלף מצביעים, ובעקיפין על-ידי מיליוני מצביעים אשר תולים בו תקוות שהוא יתיר את עניבת החנק הכלכלית אשר התהדקה על צווארם בשנים האחרונות.

אמנם לשר האוצר הקודם לפיד היה בבוקר שאחרי הבחירות הקודמות כוח פוליטי לכאורה כפול מזה של כחלון, שכן יש עתיד זכתה ב-19 מנדטים לעומת העשרה מנדטים של כחלון, אולם דומה כי במפלגת הליכוד הפנימו באיחור את רצון העם להתמקדות בסוגיות כלכליות, ולפיכך כחלון יכול לחבור בטבעיות לזרמים החברתיים במפלגת השלטון, ולהניע מהלכים כלכלים-חברתיים משמעותיים.

שיתוף-הפעולה בין שר האוצר לראש-הממשלה בנימין נתניהו הוא קריטי להצלחתו של שר האוצר הנכנס בתפקידו. הצלחה של כחלון במשרד האוצר יכולה להוות פלטפורמה יוצאת דופן להעצמת כוחו הפוליטי ולמעבר עתידי לבית ראש-הממשלה. אך אם בדומה למקרים קודמים נתניהו יראה בשר כחלון איום פוליטי, ורה"מ לא יטיל את מלוא משקלו הפוליטי על מנת לתמוך בצעדיו העתידיים של כחלון, הוא יוותר מנוטרל וההבטחה הכלכלית הגדולה תימוג.

על אף תנאי הפתיחה הנוחים יחסית, הכוללים צמיחה עתידית חזויה נאה במשק, עוצמה ציבורית ופוליטית, ניסיון מוכח, השר כחלון ניצב בפני שדה-מוקשים עצום במאמציו העתידיים לבצע רפורמות כלכליות רחבות.

אם כחלון יירה לכל הכיוונים, וינסה להילחם בו-זמנית בכלל המונופולים במשק, במשרד הביטחון, בבנקים, בחברות הגז, בהסתדרות, ברשות-מקרקעי-ישראל ובמוקדי כוח נוספים במשק, הוא יגמור את כלל התחמושת הציבורית במחסנית שלו עם תוצאות דלות. לפיכך, כחלון נדרש להציב לעצמו ולעוזריו סדר עדיפויות ולוחות-זמנים מוגדרים למימוש סדר העדיפויות שהוא יגדיר. זאת, על מנת לא להתפזר ולהגיע למצב שבו הוא מייצר בעיקר כותרות חדשותיות בומבסטיות והישגים כלכליים מועטים.

כחלון צריך להתחיל בקידום אותם היעדים אשר ברור לו כי סיכויי ההצלחה בהם גבוהים, המחיר הפוליטי מוגבל, ולוחות-הזמנים ליישומם בשטח מהירים. אם כחלון ישים את כל הביצים בסל אחד גדול ומעורר מחלוקות של רפורמות, דוגמת יוזמת "מע"מ אפס" של קודמו לפיד, כחלון יקטין דרמטית את תוחלת ההצלחה החזויה.

כחלון נדרש לייצר ערוץ תקשורת בריא עם ההסתדרות, שכן חלק גדול מהרפורמות שעליהן הוא מפנטז, עוברות - כפי שהוכיח מקרה-המבחן הסלולרי - בפיטורי אלפי עובדים. ראשי ההסתדרות אשר אינם נמנים עם המחנה הפוליטי של מפלגת השלטון, עשויים להוות יריב מר וקשה לכחלון, אשר יבלום בעוצמה כל רפורמה מונחתת. לפיכך, החיבור לארגון העובדים ובניית תוכנית משותפת אשר תשפר את מצבם של כלל העובדים ותתמרץ את ההסתדרות לדיאטות הכרחיות במוקדי שומן תעסוקתיים, הם מפתח הצלחה קריטי.

השחיקה הרב-שנתית בחלקם של התקציבים החברתיים בעוגת תקציב המדינה גרמה לכך שכל אזרח במדינה מרגיש את פגיעתה, בכך שהוא משלם הרבה יותר על שירותים ציבוריים, ומקבל הרבה פחות. כחלון נדרש להציב תוכנית רב-שנתית לגידול הדרגתי ומוגדל בתקציבי המשרדים החברתיים בעוגת התקציב. המשמעות של הגדלת התקציביים החברתיים בעוגה, היא קיטון הדרגתי בחלקו של תקציב הביטחון בעוגה.

עם זאת, במציאות של איומים גיאופוליטיים גואים, ראש-ממשלה ביטחוניסט בהווייתו, לובי פוליטי אימתני של משרד הביטחון, ורגע לפני פרסום מסקנות "ועדת לוקר" הצפויות להנציח תקציב ביטחון מנופח בהיקף של 60 מיליארד שקלים בשנה, הצבת מפת-דרכים חברתית כזו היא יעד מורכב. שכן אנו חיים במדינה שבה "כולם חברתיים" עד הרגע שצריכים לממן זאת מתקציבים סקטוריאליים הנוגעים ישירות אליהם.

הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון