עוד עצה לשר האוצר כחלון: פעל להחלת שיטת מס שוויונית

מאמר שישי בסדרת העצות של פרופ' יוסף מ' אדרעי: שיטת מס יעילה ופרוגרסיבית תביא להורדה משמעותית של שיעורי המס המוטלים על מרבית הציבור

משה כחלון / צילום: רויטרס
משה כחלון / צילום: רויטרס

מערכת המסים היא מורכבת ומסובכת, וגם מומחים בכלכלה ציבורית אינם מצליחים תמיד להבין את פשר ההוראות בחוקי המס, מטרותיהן והאם הן מושגות. מרבית התיקונים לחוקי המס עוברים כמעט בהיחבא, כאשר מרבית חברי הכנסת אינם מצוידים בכלים שיאפשרו להם להבין את מלוא משמעות התיקון שעליו הם מצביעים. בעלי עניין יודעים תמיד לצבוע את ההצעות בצבעים ורודים, ומצליחים להסתיר מהציבור ושליחיו את עלותן התקציבית ואת השלכותיהן על תהליכים כלכליים וחברתיים.

לא זה המקום להבהיר את ההבדלים בין הקלות מס, תמריצי מס ומסים פיגואנים (מס שנועד לצמצם התנהגות לא רצויה) שנועדו לאיין כשלי שוק. אתרכז כאן רק בתמריצי מס שנועדו לכוון התנהגות ולהשיג יעדים שונים.

תמריצי המס הם מכשיר המעניק לפוליטיקאים עוצמה אדירה. השגת יעדים באמצעות תמריצי מס היא דרך נבזית, לא דמוקרטית ופגומה.

ראשית, הם אינם שקופים. הציבור אינו יודע מה עלותם האמיתית. גם הרעיון לפרסם את תמריצי המס בחוק התקציב תחת סעיף "הוצאות מס" לא השיג את המטרות, הן משום שקשה להעריך את עלותם, והן משום שביצוע הרעיון תלוי בפרשנות השגויה של המונח תמריצי מס (כך לדוגמה המס הנמוך המוטל על הכנסות פסיביות מהון ועל רווחי הון אינו נכלל תחת סעיף זה).

שנית, הציבור לא יכול להעריך את השפעתם הכוללת של תמריצי המס על כלל המשק ומחירם הכולל. לציבור, כמו גם למומחים, קשה להעריך אם המטרות המוצהרות אכן מושגות.

הדוגמה הפשוטה ביותר היא הפטור ממס הכנסה על דמי שכירות למגורים. לכאורה, מי לא רוצה להוריד את דמי השכירות? אבל למעשה, ניתוח פשוט מלמד כי פטור זה גורם לעליית דמי השכירות וכמובן לעלייה במחירי הדירות. אדם מחפש השקעות שיניבו לו התשואה הגבוהה ביותר. מערכת מס יעילה והוגנת אינה משנה את השיקולים במה להשקיע.

עם זאת, הפטורים המוענקים היום לתשואה על דירות מגורים (מהם נהנים בעיקר בעלי הכנסות גבוהות), הביאו לעיוותים קשים ותרמו לעליית מחירי הדירות ולהעלמות מס גבוהות ביותר.

הפטורים גם מביאים לגידול בביקושים לדירות, כיוון ששיעור התשואה הנקייה על השקעה בדירות גבוה משיעור התשואה על השקעות אחרות. הדברים ידועים והודגמו כבר במאמר קודם ב"גלובס" ("הבעיה בנדל"ן: הפטורים ממס", 31.8.14).

דוגמה נוספת היא הפטור ממס על קצבאות ילדים, שנשמע על פניו פטור המיטיב עם משפחות מעוטות יכולות, אך בפועל הוא מיטיב דווקא עם בעלי הכנסת גבוהות ולא מעניק כל הטבה לבעלי הכנסות נמוכות.

ברגע שנשבר העיקרון לפיו מערכת המסים נועדה רק למימון הוצאות הממשלה - בשלב הראשון למטרות שהציבור רוצה בהן - בעלי כוח מצליחים להחדיר למערכת המסים תמריצי מס שתומכים בעיקר בהם.

כך, בהיחבא, הפכה מערכת המסים לרגרסיבית. הורדו שיעורי המס על הכנסות מהון; הושב לחיים חוק אלסינט שנכשל לחלוטין לפני כ-30 שנה במסווה של "חוק האנג'לים"; חוק עידוד השקעות הון ממשיך להיטיב עם מספר מצומצם של חברות עתירות הון, פוגע בפריפריה ובעסקים קטנים ובינוניים ולא מקדם את מטרותיו המוצהרות.

לסיכום, עצתי השישית היא להטמיע את הרעיון שתמריצי המס הם כלי בידי בעלי אינטרסים. הם לא יעילים, לא צודקים, והם מרחיקים את המטרות הטובות שהציבור מעריך שלשמן הם נועדו.

כחלון - פעל להגיע לשיטת מס יעילה, שוויונית ופרוגרסיבית, שתביא להורדה משמעותית של שיעורי המס המוטלים על מרבית הציבור.

■ הכותב הוא מומחה לדיני מסים וחקיקה פיסקאלית באוניברסיטת חיפה.