ברגעי משבר אנחנו מפגינים סולידריות; ובשאר הימים?

הרצון והנכונות עדיין קיימים, אך סקר המראה החברתית של TRI עבור "גלובס" מגלה כי הם זקוקים למקום העבודה שירתום אותם

קריירה / צילום: thinkstock
קריירה / צילום: thinkstock

האם חשוב לנו לעבוד במקום עבודה שתורם לקהילה ולחברה? סקר "המראה החברתית" שערכה חברת TRI מחקרים אסטרטגיים עבור "גלובס" מגלה כי הדבר חשוב במידה רבה מאוד לכ-34% מהשכירים, בדומה לזה שהתקבל בסקר זהה שנערך אשתקד, אז כ-35% אמרו "כן" לסולידריות חברתית של מקום עבודתם.

בסקר האינטרנטי, שנערך השנה בקרב 510 נדגמים בגילאי 18 ומעלה, התבקשו הנסקרים לדרג בין 1 ל-5 עד כמה חשוב להם לעבוד בארגון המעורב בפעילויות שונות למען הקהילה. בשאלה זו ציינו כ-65% כי הנושא חשוב להם במידה רבה או רבה מאוד, בדומה ל-64% שייחסו חשיבות רבה לנושא זה בשנה שעברה. על ציר חשיבות מ-1 ל-5, עומד הציון הממוצע הנוכחי על 3.8 בדומה לסקר משנת 2014. ההבדל בין השנה הנוכחית ל-2014 מתבטא דווקא בקרב אלה שמציינים שהדבר כלל לא חשוב להם. שיעורם עומד השנה על 3.5% בלבד, לעומת 8.5% בשנה שעברה. הורים לילדים ומקבוצות הגיל 35-64 הביעו אכפתיות רבה יותר ממידת המעורבות החברתית של מקום עבודתם.

הלכה למעשה, כ-55% מהנשאלים ציינו כי בארגון שבו הם עובדים מתקיימת פעילות למען הקהילה (לעומת 52% ב-2014). "אחוז זה גבוה יותר בקרב אקדמאים, מה שמעיד על כך שמקומות עבודה שמעסיקים אקדמאים נוטים יותר להיות פעילים למען החברה", מנתח ד"ר אריה רותם, מנהל TRI.

ומה משקלה של רמת ההשכלה? תלוי את מי שואלים. "ככל שההשכלה עולה, טבעי שגם המעורבות החברתית תעלה, הן מפני שהשכלה לרוב מאפשרת לך פרספקטיבה רחבה יותר מההישרדות הנקודתית, והן מפני שארגונים עם כמות רבה של אקדמאים ומהנדסים כמו בתעשיית ההייטק הם ארגונים שתרבות המעורבות החברתית שלהם יותר מושרשת - אם בגלל עבודתם בסביבה הגלובלית ששם זה מקובל, ואם בגלל שיש להם משאבים לעשות כן", מסביר עברי ורבין, מנכ"ל goodvision יועצים לאחריות תאגידית ומחבר הספר אחריות תאגידית.

עו"ד יובל אלבשן, דיקן הפיתוח החברתי של הקריה האקדמית אונו, לא מסכים עם ורבין. "אנשים טובים שמגלים אחריות חברתית ומתעקשים לא רק לעשות לבתיהם הפרטיים, יש בכל קבוצה ובכל מגזר. לא ההשכלה היא שהופכת את האנשים לכאלה, אלא מקומות העבודה. ככל שאתה משכיל פחות ועובד במקומות שבהם יש יותר צווארונים כחולים מאשר לבנים, התרבות הניהולית היא כזו שרואה בעובדים משאב שיש לנצל ולא שותף. לכן היא מראש משתיקה ומשתקת אותם ומתרבתת אותם לא לעשות דבר למעט את עבודתם הפשוטה. ניסיוני מעשרים שנות עבודה בחצרות הכי אחוריות של החברה הישראלית מלמד כי דווקא האוכלוסיות האלה רואות ערך ניכר בתרומה לאחר, אבל הן נאלצות לעשות זאת מחוץ למפעל ולא בתוכו".

פעילים בתוך הארגון

השנה, בדומה למדידה בשנה שעברה, למעלה מ-70% מהעובדים ציינו כי הם לוקחים חלק בפעילות חברתית של מקום עבודתם. ורבין מופתע משיעור זה. "מדובר באחוז מרשים ביותר ואני חייב לומר בכנות שהוא נראה לי גבוה מאוד ביחס לכל מחקר או ממוצע אחר שאני מכיר. אך אם אלה הם פני הדברים, הרי שמדובר על התגייסות מאוד גבוהה של העובד הישראלי לאקטיביזם פנים ארגוני, נקודה שבפני עצמה תורמת למוטיבציה, להזדהות וליצירתיות של העובדים הישראלים. ייתכן והתופעה של המשך וחיזוק העבודה המאורגנת שהתרחבה השנה גם למקומות חדשים כגון הייטק ותקשורת - משפיעה על תחושת האקטיביזם המעורבות ולקיחת אחריות לידיים של העובדים".

ורבין מניח עוד שהעובדים בישראל ממשיכים לשמור על רמה גבוהה של מעורבות חברתית - גם בתקופה מאתגרת בה מדברים על פיטורים, פרישה מוקדמת ותחרות גוברת - בהשפעת הרשתות החברתיות והתפקיד המשמעותי שהן תופסות בחיינו הפרטיים והמקצועיים.

"יש תחושה כללית של מעסיקים שלא ניתן להסתיר יותר דברים לא מחמיאים ויש יתרון גדול לשקיפות ולדיאלוג עם העובדים ועם כל מחזיקי העניין. הרשת יוצרת כנראה תחושה של עוצמה ושליטה בידי האזרח והעובד ולכן מקדמת אחריות ארגונית וחברתית בהגדרה". לדברי ורבין, המשך התחזקות הרגולציה בתחומי האחריות החברתית - משפיעה אף היא. "די לציין את צו ההרחבה להעסקת עובדים עם מוגבלויות שנתפס בצדק על ידי עובדים כעיסוק בנושא חברתי. גם תקנות הנגישות במקומות ציבוריים ובמקומות עבודה מתחילות לקרום עור וגידים ולהשפיע על שיקולים עסקיים וכלכליים".

מומו מהדב, מנכ"ל ארגון מעלה, מספק הסבר נוסף לאחוז הגבוה. "מנתונים העולים מדירוגים שאנחנו עושים ב'מעלה', עיקר ההתנדבות במקומות העבודה היא חד-פעמית במסגרת ימי התנדבות ואירועים קהילתיים לעומת התנדבות קבועה ומתמשכת על בסיס שבועי או חודשי. נושא זה אמנם אינו עולה ישירות מהסקר, אך הוא מספק הסבר לאחוז הגבוה מאוד של ההתנדבות במסגרת העבודה". עוד לדבריו, "אירועי ההתנדבות כמו 'יום מעשים טובים' וימים אחרים - חשובים ובעלי ערך. אך האתגר הוא לסייע ולאפשר לעובדים להתנדב בצורה רציפה ומתמשכת. התנדבות אשר תרומתה לרוב גדולה יותר וגם תחושת הערך והסיפוק האישי ממנה היא גבוהה יותר".

עו"ד אלבשן מוסיף כי "צריך להבחין בין מעורבות חברתית לבין אחריות חברתית. מעורבות חברתית של עובדים ושל מקומות עבודה עושה אבחנה בין העבודה שלך לבין התרומה לקהילה והאחרונה נתפסת כמשהו חיצוני - פעם בשנה יוצאים כל העובדים לצבוע בתים בשכונה כזו או אחרת או לסייע באריזת חבילות קמחא דפסא.

אחריות חברתית היא חלק מהעבודה הסדירה ולכן היא נעשית בשוטף כל הזמן. למשל חברת ECI עושה פרויקט שנמשך כבר שנים שבמסגרתו מדי שבוע עובדים חונכים במשך 2 שעות עבודה - על חשבון המעביד - תלמידים יוצאי אתיופיה שלומדים בסמוך למפעל בפתח-תקווה. זה נעשה בשטח המפעל כשהתלמידים נחשפים לאפשרויות חיים אחרות ומשביחים את יכולות הקריאה והכתיבה שלהם. דבר שלא פעם הוריהם לא יכולים לעזור להם כי העברית לא שפת אימם. לצערי אני מניח שהעלייה שמתוארת בסקר היא לא ביחס לפרויקטים כאלה אלא למיזמים חד-יומיים שטובים ליחסי ציבור אבל פחות משפיעים הן על העובדים התורמים והן על הקהילה הנתרמת".

מעורבות בשעות הפנאי

בדומה לשנה שעברה, גם השנה למעלה משליש (38%) מהשכירים פעילים חברתית במסגרות אחרות שאינן מקום העבודה שלהם. "זו שוב דוגמה לפער בין אחריות חברתית שהיא חלק מהמקצוענות של העובד למעורבות חברתית שנעשית בשעות ה'פנאי', אבחנה שנוצרה על ידי הקפיטליזם והיא גרועה לחברה כי היא נותנת לגיטימציה להתנהלות לא חברתית במקום העבודה", אומר עו"ד אלבשן. לדבריו, מאחר ועדיין אנו חיים בחברה שהעבודה היא מקור הזהות העיקרי שלנו, מה שאני עוסק זה מי שאני, אקוטי שהאחריות החברתית תתבצע שם. "כך, גם ימוגר הטריק המביש ששכיח גם אצלנו של לעשוק את העובדים ואת החברה במקום העבודה ואחר כך לתרום מחשבים למתנ"ס ולקבל מחיאות כפיים כמי שעושה טוב".

אחוז המעורבים בפעילות חברתית במקומות עבודה הוא 70% לעומת רק 30% שמעורבים בפעילות חברתית מחוץ למקום העבודה. לדברי מהדב, זה נתון המלמד על ההשפעה העצומה של מקומות עבודה בעידוד וחינוך למעורבות חברתית, לאור העובדה שמקום העבודה הוא כמעט המסגרת היחידה בחיינו הבוגרים שיכולה להשפיע עלינו בצורה שיטתית ולחשוף אותנו לנושאים ולדפוסי פעולה חדשים ביחס להרגלים שכבר רכשנו: "מעניין לראות שעובדים מבוגרים יותר - מעל גיל 35, מקנים חשיבות גבוהה יותר למעורבות החברתית של מקום העבודה. הנתון משתלב היטב בתמונה שאנו רואים בשיחות עם חברות ועובדים. ההתבגרות בהקשר הזה היא מאוד חיובית. העובדים הבוגרים יותר רואים תמונה מלאה יותר, הם מעריכים את המעורבות בקהילה, הם מבינים את הצורך לעזור לאחרים, להתנדב, לתרום".

בנקודה זו מוסיף עו"ד אלבשן: "לאלה מאתנו שזוכים לעבוד במקום עבודה ראוי, הרי שככל שאתה מתבגר אתה משתכר יותר ומקבל יותר זכויות ומפנה יותר זמן ואז יכול להתנדב, וזה הנתון הגילאי שמוכח בסקר. הלוואי שזו הייתה מנת חלקם של כל העובדים בישראל ואז גם ההתנדבות הייתה מתרחבת בלי ספק".

מהדב סבור כי האחוז הגבוה של העובדים בישראל המייחסים חשיבות גבוהה לפעילות החברתית במקומות עבודה אינו מובן מאליו ומעיד על החשיבות של ההתנדבות והנתינה בחברה הישראלית. "העובדה כי הנתונים זהים לשנה קודמת נותנת לכך משנה תוקף. יש בכך שיקוף לאופי הישראלי הרך יותר ביחס לעבודה ועסקים. אנחנו כאן לא רק בשביל 'להרוויח כסף', גם בעבודה צריך לתרום, לעזור, לגלות אכפתיות וכיו"ב. שווה גם להזכיר אמת בסיסית: רובנו בסופו של דבר מרגישים תחושת ערך גדולה כאשר אנחנו נותנים ועוזרים לאחר לעומת לקבל עזרה בעצמנו. מקום עבודה העוזר לעובדיו להרגיש את תחושות הערך הזו, בפרט כאשר מדובר בעובדים שמציאות חייהם לא תמיד מאפשרת להם לתרום ולהתנדב מעבר לשעות העבודה - עושה מעשה חשוב. גם לעובדים וגם לחברה בכללותה".

גם עו"ד אלבשן מוצא בממצאי הסקר סיבה להתעודד. "הסקר מתיישב עם דברים שאני חווה בגוף ראשון בשנים האחרונות בחברה הישראלית. אנחנו מתחילים לחזור לערכי הנתינה של פעם. הערצת הטייקונים ובעלי משכורות העתק שהייתה בשיאה עד לפני כחמש שנים - נמצאת בירידה. היום ברור יותר ויותר גם לאדם הפשוט שהאחרונים אינם קוסמים אלא יותר בגדר שודדים, גם אם מעשה השוד נחשב 'חוקי'. ועם ההבנה הזאת, אנו שבים לגיבורי התרבות שהיו לפני ארבעים שנים - אלה שנתנו בלי לקחת רק כדי לתת. וכשאלה חוזרים להיות מודלים לחיקוי, המגמות בסקר הזה נראות הגיונות מאוד".

המראה החברתית
 המראה החברתית

פעילות חברתית של מקום העבודה
 פעילות חברתית של מקום העבודה

צרו איתנו קשר *5988