הותר לפרסום: פרופ' אייל וינקלר חשוד בהדחת עד

הרופא הבכיר שחשוד בהדחת עד מפתח בעניינו הוא פרופ' אייל וינקלר, המנהל המושעה של המחלקה לכירורגיה פלסטית במרכז הרפואי שיבא (תל-השומר) ומבכירי הפלסטיקאים בישראל.

שמו הותר היום (ב') לפרסום, לאחר שוינקלר משך בסוף השבוע האחרון את הערעור שהגיש כנגד החלטת בית משפט השלום בתל-אביב, שנענה לבקשת "גלובס" ולבקשה נוספת של משטרת ישראל וקבע כי יש להתיר את צו איסור הפרסום בעניין, בכפוף לעיכוב ביצוע ההחלטה במקרה של ערעור.

לראשונה ניתן לפרסם היום כי החשד הפלילי כנגד וינקלר קשור באופן ישיר לפרשת קלאס-קליניק, במסגרתה הושעה וינקלר מעבודתו, והוגשה נגדו תובענה משמעתית.

על-פי החשד, ביום שבו עד התביעה המרכזי בפרשה עמד למסור עדות מפלילה בבית הדין למשמעת של נציבות שירות המדינה, ניסה פרופ' וינקלר להניא אותו מהעדות הזו.

לפי חומר החקירה, וינקלר נכנס לחדר השירותים בבית הדין זמן קצר לפני אותה עדות, לאחר שראה כי העד, לשעבר האח הראשי בחדר הניתוח של הקלאס-קליניק, נכנס לשם לפניו.

לפי הנטען, ברגע שנכנס למקום פתח וינקלר את ברז המים כדי שלא ישמעו לכאורה את הדברים, ושם ניסה לשכנע את העד לחזור בו, זאת תוך שהוא מפציר בו מספר פעמים לא לספר על המפגש הזה ביניהם.

בנציבות שירות המדינה גילו על כך, לפי הנטען, לאחר שהעד יצא מהשירותים נסער וסירב למסור את עדותו. הדבר עורר את חשדם של אנשי הנציבות, ולאחר שיחה עם העד הוא סיפר על "המפגש" עם וינקלר.

מיד לאחר מכן דיווחו על כך אנשי הנציבות למשטרה, וזו זימנה את וינקלר לחקירה תחת אזהרה. בחקירת המשטרה עלה גם החשד כי וינקלר ניסה להשפיע לכאורה על העד ולשבש את עדותו בין היתר באמצעות רופאה נוספת, זאת במועד מוקדם יותר.

וינקלר ביקש מבית המשפט להטיל צו איסור פרסום על החשד, בטענה לפגיעה אנושה בשמו הטוב שעלולה לחסל באחת את הקריירה המקצועית שלו.

בית המשפט הסכים אז להוציא צו איסור פרסום זמני, בין היתר על רקע העובדה שהמדינה לא הגיבה באותה עת לבקשה של וינקלר. בדיון שהתקיים לפני שבועיים בפני שופטת השלום אפרת בוסני, טען סניגורו של וינקלר, עו"ד עופר ברטל, כי וינקלר אכן נפגש עם העד בשירותים - אולם לדבריו, כל מה שוינקלר ביקש מהעד הוא לומר את האמת.

נזכיר כי הקלאס-קליניק היא מרפאה פרטית לרפואה אסתטית שהשתייכה לתאגיד הבריאות של תל-השומר (קרן המחקרים), ולפי החשד פרופ' וינקלר, שניהל את המרפאה במקביל לתפקידו כמנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית, ביצע בה מאות ניתוחים פרטיים גם בשעות הבוקר - זאת בניגוד לתקנות תאגידי הבריאות.

על-פי כתב התובענה שהגישה נציבות שירות המדינה, במקרים רבים וינקלר דיווח על עבודה ציבורית בשעה שביצע ניתוחים פרטיים, ובכך קיבל למעשה שכר כפול בגין אותן שעות עבודה, הן מבית-החולים והן מתאגיד הבריאות.

הפרשה נחשפה לאחר שהאח הראשי לשעבר בחדר הניתוח של הקלאס-קליניק, שהפך כאמור לאותו עד שוינקלר ביקש לכאורה להדיח לפי החשד, התלונן בפני נציבות שירות המדינה.

במסגרת אותה תלונה צירף האח שורה של גיליונות ניתוח של המרפאה, בהם ניתן לראות במפורש כי הניתוחים הפרטיים שביצע וינקלר בשעות הבוקר היו בעיקר ניתוחי אף, עפעפיים והרמת חזה - זאת בניגוד לטענה כי מדובר היה בניתוחים מורכבים שחייבו ביצוע בשעת הבוקר.

פרשה במחשכים

בבקשה שהגיש "גלובס" להסרת צו איסור הפרסום, שהוגשה בידי עורכי הדין יורם מושקט ואוריין אשכולי, נכתב בין היתר: "עובדת חקירתו של איש ציבור הממלא תפקיד בכיר בחשדות כמיוחס לו, אינה צריכה להישאר במחשכים ולא להגיע לידיעת הציבור. החשד להדחת עד מהווה התפתחות נוספת וחלק בלתי נפרד מפרשה ציבורית קיימת בעניינו של פרופ' וינקלר המתנהלת מזה שנה הן בבית הדין והן באמצעי התקשורת, ועל כן סוגיית הפרטיות ושמו הטוב של החשוד אינם גוברים במקרה זה על העניין הציבורי".

במהלך הדיון טען סנגורו של וינקלר כי המדינה יכולה להמתין להגשת כתב אישום אם הדבר בכלל יבשיל לכדי כתב אישום, טרם היא מבקשת לפרסם חשדות מתוך חקירה שעדיין לא הסתיימה.

השופטת דחתה את הטענה לאור המסגרת החוקית וההלכתית במשפט הישראלי, שמתיר פרסום חשדות גם לפני הגשת כתב אישום או השלמת חקירה, אולם הציעה לפרקליטות ול"גלובס" להמתין עד לשימוע - הצעה שלא התקבלה.

ביום שלישי שעבר מסרה השופטת בוסני את החלטתה להתיר את הפרסום בכפוף לעיכוב ביצוע של ההחלטה. בין הנימוקים כתבה בוסני כי וינקלר לא הצליח להוכיח כי המקרה שלו חורג מהכלל של ההלכה המשפטית בישראל המאפשרת פרסום שמו של חשוד גם לפני הגשת כתב אישום, וכי לא הוכח כי הפרסום יגרום לו נזק חמור ביחס למקרים אחרים.

עוד ציינה השופטת כי התרשמה מחומר החקירה שהועבר לידיה ולפיו קיימת תשתית ראייתית התומכת באינטרס הציבורי שבפרסום. וינקלר הגיש כאמור ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, אולם משך את הבקשה זמן קצר לאחר הגשתה.

ביום חמישי האחרון חשף "גלובס" כי אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה החליט להגיש תובענה משמעתית גם כנגד מנכ"ל שיבא, פרופ' זאב רוטשטיין, זאת לאור העדויות שמסר, ולפיהן ידע ואף אישר בעצמו את הפעלת הקלאס קליניק בשעות הבוקר, לרבות פעילותו של וינקלר.

סנגורו של וינקלר, עו"ד עופר ברטל, מסר בתגובה לידיעה: "פרופ' וינקלר כופר באשמה מכל וכל. כל שעשה הוא לומר לאחד העדים כי הוא מצפה ממנו לומר אמת בעדותו. אנו סמוכים ובטוחים כי האמת תתבהר בתום טיפול הפרקליטות בתיק".