חור שחור לרוב האזרחים

משרד האוצר איפשר לפני שנה, בהוראת שעה, לחוסכים בקופות גמל שצברו עד 7,000 שקל, למשוך את כספם בפטור ממס עד 31 במארס 2015. מאז הוארכה הזכאות הזו עד לתאריך 30.6.15. כלומר, חוסכים יכולים למשוך את כספם בפטור ממס עד לסוף החודש.

יצוין כי יותר מ-40% מחשבונות קופות הגמל בארץ נכללים במבצע של משרד האוצר, שהוארך עד סוף יוני. מספר עצום של קופות גמל שמנהלות כ-2% מהכספים שמחזיקים ישראלים בקופות, אך עדיין מדובר בסכום של 3 מיליארד שקל.

המבצע וגם הארכת התוקף שלו מבורכים, אך עד שנצליח לחנך את העובדים לגלות מעורבות וידע בנוגע לכספים שלהם, המצב יישאר אותו הדבר.

משרד האוצר הודיע על הארכת המבצע של משיכת כספים מקופות גמל קטנות של עד 7,000 שקל ב-3 חודשים, לאחר שהמבצע היה אמור להסתיים בסוף מארס. בזכות הפרסומים בתקשורת הבינו החוסכים כי עליהם למהר. רבים הסתערו על החברות שמחזיקות בקופות, ואלה התקשו לעמוד בעומס הפניות שנוצר.

אף שהמבצע נמשך שנה, רוב מוחלט של החוסכים דרשו את הכסף ברגע באחרון. אולי בשל אופי הישראלים לחכות לרגע האחרון, כמו אחוזי ההצבעה הגבוהים ביותר בשעתיים האחרונות של הבחירות, אך עדיין אין זה מסביר מדוע מבצע של שנה התנקז לשבועיים.

נראה כי התשובה לכך פשוטה - חוסר ידיעה. בתחילת המבצע, באפריל 2014, הדבר פורסם אמנם בכלי תקשורת, אך מה קרה מאז ועד היום - במשך כל השנה לא דאגו להזכיר לחוסכים, אחת לכמה זמן, שהמבצע עדיין מתקיים, ושעליהם לבדוק את מצב הקופות שלהם.

גם יכולת הפרסום של משרד האוצר היא מוגבלת. הוא לא יכול לפרסם בלי סוף לאורך כל השנה את המבצע, כי זה לא הנושא היחיד שעליו ליידע את הציבור. לכן, ההסבר והבעיה הם עמוקים יותר.

חידת תלושי השכר

נושא החיסכון של רוב העובדים בישראל הוא בגדר חור שחור, ורובם הגדול אינם בקיאים בפרטים, גם אם מדובר בכספים הפרטיים שלהם. מה בין קופת גמל לקרן השתלמות? מה ההבדל בין קופת גמל לקרן פנסיה, לביטוח מנהלים או לביטוח פנסיוני?

הבעיה חמורה הרבה יותר, כי עובדים רבים בישראל לא יודעים לקרוא אפילו את תלושי השכר שלהם בצורה ראויה, אז בוודאי שלא את הדוחות הרבעוניים בנוגע לקופות והקרנות השונות שהם מחזיקים. ובעידן שבו יותר ויותר אנשים מחליפים עבודות כל כמה שנים, הדבר הופך את העניין למורכב הרבה יותר.

רוב הישראלים אינם בוגרי לימודי כלכלה ומינהל עסקים, חלקם הגדול אינם יודעים להבחין בין המושגים השונים, וגם אין להם זמן לעקוב אחר הדוחות הרבים והמשמעויות של כל קופה או קרן בשגרת היומיום המלחיצה.

אחת לרבעון אנו מקבלים את הדוחות, ורובנו מקפלים אותם, שומרים במגירה, ובזאת הסתיים המעקב אחר הנושא הכלכלי לטווח הארוך. לכן, טוב יעשו מקומות העבודה אם ישלחו את העובדים או יזמינו מרצים כדי שיעשו סדנאות קצרות בנושא ההתנהלות הכלכלית.

זה אמנם לא יפתור את הבעיה כולה, אך יגדיל את מספר העובדים שכאשר הם שומעים "קופת גמל" או "קרן פנסיה", הם מבינים במה מדובר. הרצאות פשוטות וקצרות יעוררו בהם מודעות, ויאיצו בהם לעקוב אחר הכספים שלהם.

מוטב למדינה, שמשקיעה כסף בפרסום, שתקצה משאב מסוים גם להגדלת הידע הכלכלי בקרב האזרחים.

■ הכותב הוא מנכ"ל העמותות לקידום מקצועי-חברתי מבית הסתדרות המעו"ף.