"נתוני האוצר ממחישים כמה גדול היקף ההון השחור בארץ"

דורון ארבלי, לשעבר מנהל רשות המסים: "בן אדם לא יורש 22 דירות בבת-אחת. הנתונים מחייבים חשיבה מערכתית אחרת"

הנתונים על היקף ההון השחור בשוק הדירות להשקעה אינם מפתיעים את דורון ארבלי, לשעבר מנהל רשות המסים: "זה מחזק את הטענה שהיקף העלמות המס וההון השחור במדינת ישראל גדול ומחייב חשיבה מערכתית אחרת", הוא אומר היום (ג') ל"גלובס".

- איך אתה יודע שאדם שרוכש דירות ואין לו הכנסה הוא מעלים מס?

"לא סביר שמי שאין לו הכנסות מדווחות קונה 3 או 4 דירות. אם יש בנתניה מישהו שמחזיק 22 דירות ואין לו הכנסה מעבודה - מאיפה היה לו כסף? בן אדם לא יורש 22 דירות בבת-אחת. כולם מבינים שאנשים משקיעים היום את הכסף הנזיל בנדל"ן, והעניין הוא איך אנחנו גורמים לאנשים האלה לדווח. זה יכול להיות באמצעות חובת דיווח כללית, וזה יכול לבוא בדרכים אחרות".

ארבלי, ששימש מנהל רשות המסים בין 2011-2013, עמד בראש ועדה למלחמה בהון השחור שהוקמה בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג והביקורת הציבורית על יוקר המחיה. הוועדה הגישה בפברואר 2013 את המלצותיה לשר האוצר דאז ד"ר יובל שטייניץ, בדוח שהוגדר "סודי". בעת הגשת הדוח אמר ארבלי כי יישום המלצות הוועדה יאפשר למדינה לגבות עוד 6 מיליארד שקל בשנה מההון השחור, שהיקפו הכולל מוערך בעשרות מיליארדי שקלים. הוועדה העריכה, בהסתמך על נתוני הבנק העולמי, כי היקף הכלכלה השחורה בישראל מגיע ל-23% מהתוצר - וכתוצאה מכך מאבדת המדינה מסים בהיקף כולל של 50 מיליארד שקל.

אחת ההמלצות העיקריות של הוועדה הייתה הקמה של 9 ועדות לשיתופי-פעולה בין רשויות המס השונות, ובהן ועדה לשיתופי-פעולה בין אגף מס הכנסה לאגף מיסוי מקרקעין בתוך רשות המסים, זאת לאחר שמצאה כי שיתוף-הפעולה ביניהן חסום או מורכב מסיבות משפטיות או טכניות ולוגיסטיות.

"המערכות של מיסוי מקרקעין לא תמיד מדברות עם המערכות של מס הכנסה", אומר ארבלי. "אם אני מדווח למס רכישה על רכישת הדירה, פקיד השומה מסתכל על אותו נישום ולא רואה את התמונה הכללית, את התא המשפחתי. יש תופעה מוכרת לפיה אב המשפחה רושם דירות על שם הילדים על מנת לשלם מס מופחת - זה מה שנקרא תכנון מס שאיננו אסור בחוק, אבל זה לא אומר שהכסף ששימש לרכישת הדירות מוכר לרשויות המס. אם המידע היה צף לפקיד השומה הוא היה יכול לראות את התא המשפחתי בכללותו - אילו נכסים יש לו, איזה הון, ואז הוא גם יכול היה לשאול את השאלות לגבי מקור הכסף".

גם רו"ח ראובן שיף סבור ש"הגיע הזמן שמערכות המידע של מע"מ, מיסוי מקרקעין ומס הכנסה יהיו מתואמות ביניהן". לדבריו, "היום התיאום נעשה רק ברמת הסמנכ"לים וכל מערכת מדברת עם עצמה. הגיע הזמן שתהיה מערכת אחת ויחידה - זה מהלך שראש הממשלה נתניהו התחיל בו ב-2003, אולם עד היום הוא לא הושלם".

- הנתונים שהתפרסמו היום לגבי נתניה מפתיעים אותך?

"נתניה היא אזור שהרבה מאוד תושבי חוץ רכשו שם דירות, כך שאם מדובר בהון שחור זה ברובו הון שחור תוצרת חוץ. אבל לפני שמחפשים בחו"ל יש הרבה עבודה כאן. אם היום 50% מהאזרחים לא מגיעים לסף המס ולא משלמים מס - זה יכול להיות משתי סיבות: או בגלל שבאמת אין להם הכנסות, או בגלל שיש להם הכנסות לא מדווחות.

"רשות המסים צריכה להתמקד במי שיש לגביו סימנים מחשידים: לא רק ריבוי דירות, אלא גם שימוש בכרטיסי אשראי זרים, ריבוי נסיעות לחו"ל או רכישת מכוניות. לפני שנה, רשות המסים ערכה מבצע ושלחה מכתבים ל-106 אלף אזרחים בעלי 'סימנים מחשידים' בדרישה שיגישו דוחות למס הכנסה. רשות המסים צריכה להיות הרבה יותר אקטיבית ולא לערוך מבצעי גבייה כאלה פעם בעשור אלא פעם בשנה, כדי שתהיה הרתעה".