היזמים שהחליטו להעביר את החברה שלהם לקיבוץ

המסעדות הרועשות של הרצליה פיתוח והאקשן של שדרות רוטשילד זה פאסה ■ לא מעט סטארט-אפים מעדיפים משרד בקיבוצים או במושבים, שבהם שכר הדירה שפוי, הציפורים מצייצות ברקע, ואפשר לאכול צהריים בחדר האוכל

אבישי שגב / צילום: איל יצהר
אבישי שגב / צילום: איל יצהר

סביבה ירוקה ושלווה, מרובת עצים, היא תפאורה מושלמת לחופשת סוף שבוע רגועה, כזו שבה מנסים להתנתק, להתמכר לשקט ולמלא מצברים.

חוויה כזו מנוגדת לכל מה שמדמיינים כשחושבים על סטארט-אפ: משרד שמגיעים אליו אחרי נסיעה ארוכה בפקקים בבוקר וחיפוש מתסכל אחר חניה; כוסות קפה חצי מלאות וקרטוני פיצה ריקים; הפסקות צהריים מול המחשב במשרד או במסעדה סמוכה ורועשת; חדרים סגורים וממוזגים עם נוף של בניינים מהחלון.

אבל יש סטארט-אפיסטים שבחרו להתמקם בקיבוץ או במושב. הסביבה הירוקה מרגיעה אותם, הם עושים הפסקת צהריים בגינה, ואם הם רוצים לשאוף אוויר צח - הם יוצאים לטיול בשבילי הקיבוץ. כבונוס, אלה מהם שהתמקמו באזורים מרוחקים יותר, מקבלים גם נסיעה רגועה לעבודה בבוקר, בלי פקקים ועם שפע של חניה. הנה כמה מהם.

לקיבוץ גליל ים מגיעים ממש מתוך רחוב הרב קוק שמחבר בין הרצליה העיר לאזור התעשייה של הרצליה פיתוח. לצד המזכירות מקדמים את פני הבאים שלטים רבים של בתי העסק שכבר הבינו את יתרונות המקום ופועלים בקיבוץ, אבל בכל זאת, כשנעצרים ליד המשרדים של חברת קלספר, שבנויים מעל מבנה בית האבות של הקיבוץ, אפשר לשמוע את ציוץ הציפורים.

ליד הכניסה פזורים ספסלי עץ, שולחנות פיקניק ובריכת דגי נוי קטנה. מהמשרדים אפשר לצפות בחורשה שמעברה השני ממוקם חדר האוכל, שעובדי החברה נכנסים לאכול בו.

"סביבת העבודה נעימה, ויש פה אפילו חומוסייה של הקיבוץ ומוסך שאני לפעמים משתמש בשירותיו", אומר המנכ"ל המשותף אבשי שגב. "הייתה שנה שעשינו לכל העובדים מנוי בבריכה, אבל הוא לא נוצל".