להציל את ההשקעות שלנו ביוון

אילו סעדים יש בידי המשקיע הישראלי שנפגע מהמשבר היווני?

יוון במשבר / צילום: רויטרס
יוון במשבר / צילום: רויטרס

שעון החול של יוון עומד לאזול. האפשרות שיוון תפרוש מהאיחוד המוניטרי האירופי, ואולי מהאיחוד האירופי בכלל, הופכת לסבירה יותר מיום ליום. באירופה ובעולם מקימים בנקים, מוסדות פיננסיים ומשקיעים מוסדיים ופרטיים. צוותי עבודה מקצועיים המתכוננים לפרישה האפשרית ולהשלכות האפשריות של מהלך זה, אשר לדעת מומחים ההסתברות שלו עומדת כיום על כ-40%.

בנקים ישראליים, משקיעים מוסדיים המנהלים השקעות מעבר לים, חברות ואנשי עסקים שהשקיעו ביוון, צריכים גם הם להתכונן לתרחיש זה של פרישה מגוש היורו, שאינו בגדר תרחיש קיצון. היקף הסחר (יבוא ויצוא) בין ישראל ליוון עמד בשנת 2013 על כ-450 מיליון דולר, ולא מעט חברות ישראליות פועלות ומשקיעות ביוון - מפרויקטים בתחום האנרגיה דרך נכסי מקרקעין ועד תיירות ותשתיות. מנהלי קרנות, משקיעים מוסדיים וחברות ציבוריות שלהם חשיפה לכלכלת יוון, חייבים להתעורר, להתייעץ ולהתכונן בהתאם, כי אחרת הם עלולים למצוא עצמם בקרוב מתמודדים עם טענות על אי-עמידה בחובת הזהירות המוטלת עליהם.

לפרישה של יוון מגוש האירו יהיו השלכות כלכליות, מסחריות ומשפטיות נרחבות. אחת הסוגיות שעל המשקיעים למהר לבחון - ולגבש מסקנות ואסטרטגיה ברורה בעניינה - היא סוגיית זכויותיהם, ככל שקיימות, על-פי "אמנות הגנה על השקעות" בילטרליות (BIT) שנחתמו בין יוון לבין יותר מ-40 מדינות. אמנות השקעה בילטרליות מעניקות למשקיע ממדינה אחת זכויות משפטיות ישירות נגד המדינה "המארחת" עקב פגיעה בהשקעותיו. תנאי האמנות מחייבים כי המשקיע יהיה אזרח (לעיתים די בתושב קבע) של אחת משתי מדינות האמנה (מדינת המשקיע) אשר השקיע במדינה השנייה (המדינה המארחת), ובלבד שהוא אינו אזרח גם של המדינה המארחת.

תאגידים נהנים מהגנה אם התאגדו במדינת המשקיע, ובלבד שאינם נשלטים על-ידי אזרחים של המדינה המארחת. אף שישראל אינה נמנית עם המדינות שעימן חתמה יוון על "אמנת הגנה על השקעות", משקיעים ישראלים לא מעטים יכולים לזכות בהגנת אמנות שונות על השקעתם ביוון, ובלבד שהשכילו לתכנן את מבנה השקעתם בזהירות. בנוסף, למאות אלפי ישראלים יש אזרחות כפולה של מדינות כמו רוסיה, גרמניה, פולין ורומניה, מדינות שלהן אמנות הדדיות עם יוון, המאפשרות לישראלים בעלי אזרחות כפולה ליהנות מהגנתן.

רוב האמנות כוללות הגנה בסיסית אך משמעותית על ההשקעה, כאשר הגדרת "השקעה" היא בדרך-כלל רחבה ביותר וכוללת השקעה במניות של חברות מקומיות, בנכסי נדל"ן, בפרויקטים, זכויות פיננסיות וזכויות קניין רוחני. ההשקעות יכולות, לפי נוסחה של כל אמנה, להיות ישירות וגם עקיפות. ההגנות כוללות לרוב התחייבות לאי-אפליה לעומת היחס הניתן למשקיעים המקומיים במדינה המארחת, וכן מתן יחס 'אומה מועדפת ביותר' (Most Favored Nation), כלומר יחס שלא נופל מהיחס הטוב ביותר שמקבל משקיע זר ממדינה אחרת כלשהי. כמו כן, האמנות כוללות בדרך-כלל חובת מתן פיצוי למקרה של הפקעת נכסים, חובת מתן יחס הוגן וצודק למשקיע, וכן חובה לאפשר הוצאתם של ההון הראשוני, רווחים, דיבידנדים, החזר הלוואות ועוד מהמדינה המארחת.

לאמנות יש פן אטרקטיבי נוסף. במקרי מחלוקות הן כוללות מנגנוני בוררות בינלאומיים אשר מאפשרים להוציא את בירור המחלוקת מהערכאות של המדינה המארחת לפורומים בינלאומיים. כך שלרוב ניתן לאכוף את החלטות הבוררים נגד נכסי המדינה המארחת בעולם.

יציאה של יוון מגוש האירו תוביל כנראה לצעדי חקיקת חירום ביוון, המסדירים את השבת הדרכמה על כנה, וקביעת שוויה ביחס ליורו. ההערכות מדברות על פיחות של 40%-85% משווי המטבע. צעדי חקיקה נוספים שיש לצפות להם כוללים שינוי משטר נטל המס, פיקוח על שער המטבע, מגבלות על תנועת הון ועוד.

כלי מיקוח וסעד משמעותי בידי המשקיע הישראלי

החקיקה הזו ואופן יישומה יקבעו את היקף ההפרות והסעדים שיעמדו למי שנהנים מהגנת אמנות אלה. סעדים שייתכן שיעמדו למשקיעים בגין צעדי חקיקה אלה יכולים לכלול תביעות נגד ממשלת יוון בגין הפקעה, ועקב מניעת יחס הוגן וצודק, לרבות אי-עמידה בציפיותיו הסבירות של המשקיע והסתמכותו על משטרי המס, המטבע ומדיניות ההשקעות שהייתה קיימת ביוון במועד השקעתו בה.

אחד הצעדים הצפויים במקרה של תרחיש פרישה מגוש האירו הוא הגבלות על הוצאת הון ומט"ח מיוון, ועל משיכת כספים בכלל מחשבונות הבנק - בדומה למה שעשתה קפריסין בתקופת המשבר והרה-ארגון של המערכת הבנקאית שבוצעה באי על-פי דרישות האיחוד וקרן המטבע הבינל'. ממשלת קפריסין מתמודדת כבר היום עם בוררות בינל' - באופן פרדוקסלי משהו, מול תביעתה של חברה יוונית (Marfin Investment Group) בגין הפרת ה-BIT (הסכם-אמנת ההגנה) היווני-קפריסאי.

לצד הצורך לבחון את הזכויות, יש לבנות גם אסטרטגיה מתאימה. כך למשל, נקיטת פעולות מסחריות או משפטיות מסוימות, ולעיתים פתיחה בהליכים משפטיים במדינה המארחת או בפורומים בינל' אחרים, עלולות להפקיע, או לפחות לחתור נגד, היכולת לממש זכויות על-פי אמנות מסוימות. רה-ארגון של מבנה החזקות במטרה ברורה ליהנות מתחולתה של אמנה, עלול כשלעצמו לשלול את ההגנה שהאמנה מעניקה למשקיע.

בנוסף, טרם שיוכל משקיע לנקוט הליכים להגנה על השקעתו מכוח האמנות, יש לבצע תהליך סדור ולאפשר תקופת היוועצות והמתנה - תהליך שיש לנהל בזהירות רבה. אמנות הגנה על השקעות יכולות לשמש כלי מיקוח וסעד משמעותי בידי המשקיע הישראלי/הזר. יישום נכון שלו יכול להקנות למשקיע סעדים שימנעו ירידה לטמיון של השקעתו ביוון או שייתנו פיצוי ראוי על פגיעה בשוויה, אם אכן יוון תצא אל מחוץ לגוש היורו או לאיחוד האירופי.

■ הכותב הוא שותף במשרד עורכי הדין מ. פירון, מייעץ ומייצג חברות בינלאומיות בבוררויות השקעה בינלאומיות.