"נאכלס את כל הדירות הציבוריות הריקות עד סוף השנה"

שר הבינוי בוועדת הכלכלה: "למה זה לא נעשה עד היום? אינני יודע. ניכנס לשיפוץ מאסיבי של הדירות הקיימות. מדובר בכ-4,000 דירות שישופוצו כל שנה בהיקף של כ-30 אלף שקל לדירה"

יואב גלנט / צילום: איל יצהר
יואב גלנט / צילום: איל יצהר

"לפני כ-20 שנה, 14% מהדירות בישראל היו דירות דיור ציבורי, היום יש 2%. איך הגענו למצב הזה? בגלל מכירת דירות וגם גידול באוכלוסיה ובזכאים. נכון להיום המספר ירד מכ-110 אלף דירות בתחילת שנות ה-2000 לכ-62 אלף דירות היום. וזה כלל מלאי הדיור הציבורי. בנוסף אנחנו תומכים בכ-130 אלף משפחות בסיוע לשכר דירה. עם המציאות הזו אנחנו מתמודדים. אני מזכיר שכל שנה נרכשות עוד דירות על ידי הדיירים שזכאים לכך. השנה עצרתי את מכירת הדירות למי שאינו זכאי לכך כדי לפחות לשמר את המצב הקיים כי הדרישה לדיור ציבורי לא יורדת".

את הדברים האלה אמר הבוקר (ב') שר הבינוי יואב גלנט בדיון שהתקיים בוועדת הכלכלה בכנסת ועסק בדיור הציבורי. "כשאני בוחן מה נעשה בתחום בשנים האחרונות יש היום שינוי כיוון", המשיך השר גלנט. "קבעתי לעצמי 5 נקודות מרכזיות לטיפול בסוגיה הזו. יש היום כ-700 דירות ריקות בבאר שבע דימונה בית שאן עומדות עשרות שנים. נאייש 500 מתוך הדירות הללו עד החגים וזה יתבצע. את היתר נשלים עד סוף השנה. המשמעות היא שקודם כל לא יעמדו דירות ריקות איפה שממתינים לדיור ציבורי. למה זה לא נעשה עד היום? אינני יודע. במקביל, ניכנס לשיפוץ מאסיבי של הדירות הקיימות. מדובר בכ-4,000 דירות שישופוצו כל שנה בהיקף של כ-30 אלף שקל לדירה.

"עוד נושא שנטפל בו הוא שילוב דיור ציבורי בפרויקטים חדשים בהיקף של עד 5% מכל פרויקט בקרקע מדינה. זה לא אומר שנרכוש בכל פרויקט ולא אומר שתמיד יהיה 5%, וצריך עוד לעבור את אישור מועצת מקרקעי ישראל וגם כמובן לתקצב זאת. יש לנו סדרי גודל של 700 מיליון שקל המיועדים לכך בתקציב הזמין של המשרד. שרידים מתוך 3.3 מיליארד שקל בהם היו אמורים לרכוש דירות לדיור ציבורי. בנוסף אנחנו מכינים תוכנית ארוכת טווח עם חברת עמידר לקדם פרויקטים של פינוי בינוי איפה שניתן".

"תקוות גדולות"

יו"ר הוועדה חבר הכנסת איתן כבל (המחנה הציוני) אמר בדיון: "רוב האנשים שזכאים לדיור ציבורי בכלל לא שומעים אותם. לפעמים הם בכלל לא יודעים שיש להם אפשרות לפנות בבקשה לזכאות. חייבים להיזהר בכל הנוגע לפעולות בדיור ציבורי ויש תור ויש פעולות שנעשו אבל חייבים לתת טיפול כוללני לכל מי שזכאי. שר הבינוי החדש נוטע תקוות מאוד גדולות ואני מתכוון להעביר רשימה מסודרת של נושאים לטיפול השר ולקבל כאן בוועדה תשובות לאחר הפגרה".

חבר הכנסת איציק שמולי (המחנה הציוני) הוסיף: "אני שמח שיש התקדמות בטיפול בדיור הציבורי ותהיה לזה תמיכה גם מהאופוזיציה. השר מבקש לדבר בכשלים עליהם הצביע דו"ח מבקר המדינה והדברים שעלו שם חייבים לעלות לטיפול בממשלה. בכל הקשור לפרויקטים של פינוי בינוי, צריך לדאוג לכך שהזכאים יישארו בדירות ויוכלו להמשיך ולגור בהם.

"בנוסף, יש חשש לתת אחריות גדולה לחברת עמידר, יש ניסיון רע בנושא, בדיון שהתקיים בנושא הדיור הציבורי בשבוע שעבר בוועדה לביקורת המדינה נציגי עמידר כלל לא הגיעו. זה לא מתקבל על הדעת. הדרג המקצועי צריך לתפקד ולתת תשובות והם חייבים להגיע לדיונים בנושא עליו הם אמונים. אם הם לא מגיעים לדיון של ועדה, זו יריקה בפרצוף של הכנסת". נציין שחבר הכנסת שמולי לא היה היחיד שהפנה טענות קשות לחברת עמידר במהלך הדיון וגם חברי כנסת אחרים כמו גם זכאי דיור ציבורי שהגיעו לדיון התייחסו לחברה המשכנת בהקשרים שליליים".

חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו) ציינה כי "המצב היום בלתי אפשרי. יש כאן התעללות באנשים הכי מסכנים במדינה. בכל הנוגע לסיוע בשכר דירה, היום יש סכומים של עד 3,000 שקל, ולא הרבה מקבלים אותו. ומה הפיתרון של המדינה? שילכו לפריפרייה. להקשות עוד יותר על הפריפריה. גם בקריטריונים יש בעיה, ולפעמים אמרים לאנשים שהם צריכים להביא עוד ילד כדי לקבל זכאות. להביא ילד לא מהטעמים הנכונים זה פתרון? מתעמרים באנשים. נושא ההשתתפות בשכר דירה הועבר למיקור חוץ ויש כל כך הרבה עומס והדברים לא עובדים. להבנתי החברה שמפעילה את הנושא פנתה למשרד הבינוי שהתוכנה לא עובדת. ובעלי הדירות לא מחכים ומפנים את הזכאים מהדירות. אנשים אפילו לא מצליחים לדעת אם הם זכאים".

לא באים להרוויח על הדירות

חברת הכנסת תמר זנדברג (מרצ) אמרה לשר הבינוי: "יש שינוי גישה בעיסוק בדיור ציבורי אבל המציאות מאוד מבהילה בכל הקשור לדיור הציבורי. במהלך השנים הוקשחו הקריטריונים ויש הרבה מאוד אנשים שהם מחוסרי דיור היום אבל לא זכאים לדיור ציבורי. דרושה עבודה מקיפה ובדיקה שלא רק מי זכאי על פי הקריטריונים אלא גם מה הכשלים בקריטריונים. צריך גם לבחון מה יהיה בפרויקטים של פינוי בינוי. אם היום אדם גר בדירה שהוא יכול להרשות לעצמו, אחרי פינוי בינוי לא בטוח שיוכל לעמוד בתשלומים השוטפים".

עומר בר-לב (המחנה הציוני) התייחס לנושא רכישת 5% מהדירות על ידי משרד הבינוי ושאל מה המטרה של רכישת הדירות על ידי המדינה? האם ההכנסות ממכירת הדירות ייועדו רק לדיור הציבורי? או שבכוונת המדינה למכור את הדירות ולעשות שימוש בכסף לרכישת דירות אחרות. על כך אמר השר גלנט: "נייעד הדירות לדיור ציבורי. נרכוש את הדירות במחירי מחיר למשתכן וגם נוריד את הרווח שהיה למדינה, אם היה על הקרקע, אנחנו לא באים להרוויח על הדירות הללו, ייועדו רק לדיור ציבורי".

דני גיגי מפורום הדיור הציבורי אמר בדיון: "אני תוהה למה לא עושים שימוש במאות מליוני השקלים שנמצאים בקופה כבר היום. אני שומע על ה=700 מיליון שקל כבר הרבה זמן. למה לא עושים בזה שימוש?", על כך ענה גלנט כי: "יושבים כאן הרבה אנשים שהיו בממשלות הקודמות אולי תפנה את השאלה אליהם. אני נמצא בתפקיד כמה חודשים ואני עכשיו מכין תוכניות ואשתמש בסכום הזה".

חבר הכנסת דב חנין (הרשימה המשותפת) אמר כי "הגיע הזמן שנבין שדיור ציבורי הוא לא בעיה אלא חלק מהפיתרון למשבר הדיור בישראל. בישראל זה פיתרון לאנשים שנמצאים במצוקה הכי קשה אבל במדינות אחרות יש היצע דיור ציבורי נרחב הרבה יותר. צריך לעשות כמה דברים בשביל לקדם את הפיתרון. לא רק 5% דיור ציבורי בפרויקטים חדשים, אלא 20%. צריך גם לעשות מהפיכה בקריטריונים ולהקצות דיור ציבורי לא רק למי שנמצא במצב הכי גרוע אלא גם לאנשים נוספים. צריך גם לשלב את דיירי הדיור הציבורי בדיונים ובהחלטות, לתת להם לשמוע ולהישמע".

בסוף הדיון אמר גלנט: "אני רואה שיש תמימות דעים בנושא הדיור הציבורי ואני מזמין את כל המשתתפים כאן להיאבק איתי יחד עם המשאבים לטובת הדיור הציבורי. הדיור הציבורי אינו בעיה כלכלית אלא בעיה חברתית. אנחנו כאן כדי לשמוע את הדברים. גם עמידר ועמיגור יתנו תשובות לכולם ואני זה שנותן להם את ההוראות".

במקביל לדיון בוועדת הכלכלה, התקיימו עוד שני דיונים מקבילים בכנסת שעסקו בענף הנדל"ן. דיון אחד התקיים בועדת הפנים ועסק בסוגיית העובדים הזרים והמחסור בכח אדם מקצועי באתרי הבנייה. הדיון השני התקיים בועדת הכנסת שהייתה אמורה לדון בתיקון בחוק התכנון והבנייה בעקבות השינוי המבני שערך שר האוצר משה כחלון בענף הנדל"ן עאשר העביר את מינהל התכנון ואת רשות מקרקעי ישראל לשליטת משרד האוצר.

לקראת הדיון העלו ארגונים ירוקים וארגוני סביבה, בהובלת החברה להגנת הטבע, התנגדות לעובדה שנושא מקצועי כזה יעלה לדיון דווקא בועדת הכנסת ולכן הוחלט לבסוף להעביר את הטיפול בנושא לועדת הרפורמות המיוחדת שבראשה עומד חבר הכנסת אלי כהן (כולנו). נזכיר כי מדובר בהישג חלקי בלבד למתנגדים משום שדרישתם הייתה שהדיונים בתיקון בחוק התכנון והבנייה יתקיימו בוועדת הפנים.