תפיסות עבודה אנכרוניסטיות

חבל ומצער כי עד כה טרם מונה מפכ"ל חדש למשטרת ישראל. תפקוד ועבודת המשטרה הם נושא שהוא בנפשנו, שנוגע לחיי היומיום של כל אחד מתושבי המדינה. יש חשיבות עצומה לשדרוג יכולת התפקוד של משטרת ישראל, וזה לא ייעשה רק על-ידי מינוי מפכ"ל חדש.

עם פרישתו של מפכ"ל המשטרה יוחנן דנינו וכניסתו הצפויה בקרוב של מפכ"ל חדש לתפקיד מרכזי זה המשפיע על חיינו, נחזור ונבחן שוב את עבודת המשטרה ואת מידת תרומתה לחיים בישראל.

דנינו היה מפכ"ל מוכשר ובעל מוטיבציה חזקה. הוא הנהיג במשטרה את תוכניתו רבת-החשיבות "מפנה", והוא אף שאף להגביר את איכות השוטרים, להגביר את אמון הציבור בשוטרים וגם להיאבק טוב יותר בפשיעה, הקלה, החמורה וגם בפשיעה בקרב בני-הנוער.

הכיוון שבו הלך דנינו היה נכון, והיו לו גם הישגים. הוא הוציא את עבודת המשטרה משגרתה. אחת הבעיות של המשטרה היא שאין די בהעמדת המשטרה לרשות הציבור - המשטרה צריכה גם להגיע ביוזמתה אל הציבור.

עבודת המשטרה חשובה מאוד לכולנו מכל בחינה. לא רק בשל הקשר שלה לכלכלה - האומדן של נזקי הפשיעה בלבד עומד על כ-14 מיליארד שקל בשנה - אלא כיעד העומד בפני עצמו.

היעדים המרכזיים של משטרה הם להעניק לציבור בכללו הגנה על החיים, על הגוף ועל הרכוש - כדי שיוכל לחיות בלי פחד. זה גם נכתב בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

המשטרה צריכה לדעת להיאבק בפשיעה על כל גווניה, וגם להעניק לציבור תחושת ביטחון. אולם משטרת ישראל טרם השתחררה ממספר תפיסות יסוד המהוות מחסום להשגת יעדיה.

בתקופת כהונתי כיו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, העברתי כמה חוקים המקילים על עבודת המשטרה, אולם נוכחתי כי מה שמונע מהמשטרה לתת את מלוא תרומתה האפשרית לציבור אינם היעדר חוקים והיעדר כוח-אדם, אלא המשך התפקוד על-פי תפיסות עבודה אנכרוניסטיות שמהן היא לא השתחררה עד היום.

מתי ראינו בשנים האחרונות שוטר מתהלך ברחובות העיר כדי לשמור על הסדר? הסיכוי שנראה הוא קטן ביותר. אם המפכ"ל החדש לא ישנה זאת, נמשיך להיות במצב שבו קיימת סכנה ללכת על המדרכות. קטנוענים, אופנוענים ורוכבי אופניים חשמליים נעים עליהן כרצונם, מסכנים זה את זה ואותנו ופוגעים בהולכי-רגל, שמעיזים להלך בשלווה על המדרכות שנועדו לכך.

באירופה ובארה"ב רואים שוטרים רכובים על אופניים, כשהם מגיעים לכל פינה במרחב הפיזי כדי להגן על התושבים וגם להפתיע פושעים. בישראל, אם נראה שוטרים בחוצות העיר, זה יהיה בתוך רכב. אין נוכחות משטרתית בתוך הערים. מספר מכוניות המשטרה של אגף התנועה הוא מצומצם ביותר.

המשטרה מתמקדת יותר בחקירת פשעים שבוצעו. אין לה תפיסה מערכתית כוללת של מניעת עבירות, אין מספיק השקעה במארבים במוקדים של גניבת כלי רכב וגם לא "טיול לילי" במקומות שבהם צפויות פריצות לדירות מגורים.

בתחום תאונות הדרכים הכשל הוא רב. כבר בשנת 1988, כשכיהנתי כיו"ר ועדת החקירה של הכנסת למניעת תאונות דרכים, המלצנו על הענקת סמכויות נוספות לפקחי הרשויות המקומיות. באווילות משוועת, מהלך זה לא בוצע עד היום, אף שפקחי הרשויות מסוגלים לרשום דוחות על עבירות תנועה המבוצעות מול עיניהם. הם לא מתבקשים לעצור ולחקור חשודים, אלא לעשות פעולה פשוטה של רישום דוחות על עבירות בסיסיות. מהלך שהיה מגביר את האכיפה בערים ושומר עלינו טוב יותר. אך הוא לא מבוצע, וכוח-אדם יקר, ללא תוספת תקציבית, מתבזבז בדרך לא יעילה.

בענף תאונות הדרכים צריך לטפל בעבריינים המופקרים, אולם מרבית תאונות הדרכים, הגובות מאיתנו וקוטלות בנו כ-300 ויותר הרוגים בשנה, עם אלפי פצועים, אינן תוצאה של נהיגה מופקרת, אלא של נהיגה רשלנית, שגם עורכי דין מכובדים חוטאים בה. ישנן עשר עבירות תנועה, שנחשבות להתנהגות פסולה, המולידות את מרבית תאונות הדרכים, כגון אי-שמירת רווח, סטייה פתאומית מנתיב לנתיב, עקיפה מסוכנת, דיבור בנייד.

משטרה צריכה לשלב בכבישים מכוניות שיטור סמויות וללכוד את העבריינים שנוהגים תוך שימוש בטלפון הנייד, כך שנהגים יחששו שהמכונית האזרחית הנעה לצידם,היא מכונית שיטור סמויה.

אמנם תוכנית "המפנה" של המפכ"ל דנינו יצרה מודעות לשיפור רמת הביצוע, אבל גם השר לביטחון הפנים וגם המפכ"ל הבא יצטרכו לבחון היטב את תפיסות היסוד של עבודת המשטרה ולפעול לקידומה, על מנת לשדרג את הישגיה בעתיד.