מה קורה כששופטת מיסוי פוגשת שני שופטי מיסוי לעתיד?

מה קורה כש-3 דעות של 3 שופטי מיסוי נפגשות? מפגש פסגה נדיר כזה התרחש בפסק דין שניתן השבוע על-ידי שופטת המיסוי בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, מיכל אגמון-גונן, שדחתה את ערעור מס שהגישה חברת פרי-אור באמצעות עו"ד-ד"ר שמואל בורנשטיין, שמונה לפני כשנה לשופט המיסוי בבית המשפט המחוזי מרכז.

בתוך כך, קיבלה השופטת אגמון-גונן את טענת רשות המסים בערעור, באמצעות עו"ד אורית וינשטיין, מי שכיהנה כפרקליטה בפרקליטות מחוז תל-אביב ובינתיים מונתה לשופטת מיסוי בבית המשפט המחוזי בחיפה.

פסק הדין מוכיח שוב עד כמה חשובה זהותו של שופט המיסוי שאל אולמו מגיעים הנישומים. ייתכן כי תיק עם טענות דומות שינחת על שולחנו של שופט המיסוי החדש במחוזי מרכז, שמואל בורנשטיין, יסתיים בתוצאה שונה לחלוטין.

המערערת, פרי-אור, העוסקת בנטיעת פרדסים ומטעי פרי, אריזת פרי ושיווקו בארץ ובעולם, שכרה את שירותיו של שופט המיסוי בורנשטיין - בעת שכיהן בתפקידו הקודם בשוק הפרטי, כמנהל מחלקת המסים במשרד עורכי הדין גרוס-קלינהנדלר-חודק-הלוי-גרינברג - לצורך הגשת ערעור על החלטת פקיד שומה למפעלים גדולים, בה נקבע כי פרי-אור לא תוכל לנכות כהוצאה 58 מיליון שקל ששילמה תמורת רכישת זכויות בשותפויות מת"י (שעיקר עיסוקה באריזה ושיווק פרי הדר) ובגן פלח (חברה לעיבוד פרדסים).

הפחתה לצורכי מס?

באוקטובר 2006 רכשה פרי-אור את הזכויות בשתי השותפויות הללו בסך כולל של כ-58 מיליון שקל, ובעקבות העסקאות הללו החזיקה ב-100% מהזכויות בשותפות מת"י וב-50% מהזכויות בגן פלח.

בדוחותיה לצורכי מס לשנים 2007-2009 מילאה פרי-אור גם טופס פחת למס הכנסה ודיווחה על רכישת נכס של "מוניטין" בסכום הכולל אותו שילמה במסגרת עסקאות הרכישה. בדוחות ההתאמה לצורכי מס דרשה פרי-אור לנכות "הוצאות הפחתת עלות רכישת שותפויות בסך כ-5.8 מיליון שקל לכל שנה.

פקיד השומה לא קיבל את עמדת פרי-אור ביחס להפחתה לצורכי מס של עלות רכישת הזכויות בשותפויות, והוציא לחברה שומה לפי מיטב השפיטה. גם השגת החברה על השומה נדחתה על-ידי פקיד השומה, ופרי-אור החליטה להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

בערעור טענה פרי-אור, באמצעות עו"ד (כתוארו אז) שמואל בורנשטיין, כי יש לראות במלוא עלות רכישת הזכויות בשותפויות כתשלום בגין רכישת נכס של "מוניטין", באופן המאפשר הפחתת עלות זו על פני 10 שנים בהתאם לתקנות מס הכנסה.

מנגד טענה המדינה, באמצעות הפרקליטה (כתוארה דאז) אורית וינשטיין, כי לאור זהות ומהות הנכס הנרכש - זכויות בשותפויות (להבדיל מנכסים, פעילות ומוניטין) - הרי שאין להתיר כהוצאה לצורכי מס כל הפחתה המתייחסת לרכישת הזכויות בשותפויות.

ניצחון למדינה

בינתיים, במארס אשתקד מונו שני עורכי הדין משני צידי המתרס בתיק, בורנשטיין ווינשטיין, לשפיטה - הוא לשופט מיסוי במחוזי מרכז, והיא לשופטת מיסוי במחוזי חיפה. עם זאת, עמדותיהם בנוגע לסוגייה המיסויית שבמחלוקת, כפי שהובעו בערעור, הם אלה שנידונו על-ידי שופטת המיסוי בתל-אביב, אגמון-גונן, ושמותיהם של שופטי המיסוי אף מופיעים כשמות באי-הכוח של הצדדים בפסק הדין.

השופטת אגמון-גונן, כאמור, בחרה בעמדת המדינה - כפי שהציגה אותה השופטת וינשטיין. בפסק הדין ציינה אגמון-גונן כי מלשון ההסכמים ומדיווחי הצדדים הנוגעים לעסקאות עולה, וגם מבחינת מהות העסקאות, עולה כי מדובר בעסקאות שבגדרן רכשה פרי-אור זכויות בשותפויות מת"י וגן פלח, ולא בעסקאות שבגדרן רכשה נכסים של השותפויות.

"בדין קבע פקיד השומה כי פרי-אור אינה זכאית להפחית את עלות רכישת הזכויות בשותפות מת"י ובשותפות גן פלח", קבעה השופטת בדחיית הערעור, ואף פסקה כי פרי-אור תשלם 30 אלף שקל הוצות לטובת רשות המסים.

זהות השופט קובעת את סיכויי הערעור

נבחרת שופטי המס בבתי המשפט המחוזי היא מצומצמת למדי. עם הנבחרת נמנים כיום שופטי בית המשפט המחוזי בתל-אביב: מגן אלטוביה, דוד אטדגי, איתן אורנשטיין ומיכל אגמון-גונן; שופט המחוזי בירושלים, דוד מינץ; שופטי המחוזי בחיפה: שולמית וסרקרוג, רון סוקול ואורית וינשטיין; שופטי המחוזי מרכז: ד"ר אחיקם סטולר וד"ר שמואל בורנשטיין; ושופט המחוזי בבאר-שבע, יוסף אלון.

פסק הדין של מיכל אגמון-גונן מבהיר יותר מכל עד כמה חשובה לנישומים זהותו של השופט שבפניו הם מגיעים. הדיון בתיק פרי-אור מציב משני צידי המתרס שני שופטים חדשים מכהנים, שהביעו עמדת בנוגע למחלוקת מס בעת שהיו עורכי דין, ובצד שלישי - שופטת מיסוי ותיקה שהכריעה ביניהם. האם התיק היה נגמר אחרת לו היה נידון באולם אחרת? בהחלט סביר להניח כך.

לפני חודש פורסם ב"גלובס" מחקר שערך עו"ד ורו"ח ארז בוקאי, שביצע בדיקה אמפירית לשונות בין פסיקות שופטי המיסוי. המחקר בחן את סיכויי קבלת הערעורים שמגישים נישומים על שומות שהוציאה להם רשות המסים, בבתי המשפט המחוזיים ובבית המשפט העליון; מהבדיקה עלה כי כ-72% מהערעורים המוגשים למחוזי על שומות מס של רשות המסים - נדחים, ואולם קיימת שונות - גם אם באחוזים בודדים - בין שופטי בתי המשפט המחוזיים ביחס לסיכויי דחיית הערעור.

כך נמצא, למשל, כי כ-81% מערעורי המס המגיעים לאולמו של השופט סוקול - נדחים; בעוד נישומים שהגיעו לאולמם של השופטים אטדגי מהמחוזי בתל-אביב וסגנית נשיאת המחוזי בחיפה וסרקרוג - זכו לסיכויים שווים לאלה של רשות המסים; כ-50% סיכוי לכל צד.

בבית המשפט העליון המצב שונה. ערעורי המס מגיעים לשופטים ולהרכבים שונים, ואין שופט שנחשב לשופט המיסוי הבלעדי, אליו מנותבים כל תיקי המיסוי. מהמחקר עלה כי מרבית הערעורים המוגשים לעליון על-ידי נישומים נדחים (כ-87%), ורק 9% מתקבלים באופן מלא.