הדוח הסופי של הוועדה לשיתוף נתוני אשראי: ב"י יקים מאגר ציבורי

הוועדה, שהוקמה לפני כשנה, ממליצה להפעיל את המאגר באמצעות חברה פרטית ולהתנות את מסירת המידע בהסכמת מבקש האשראי

דודו זקן / צילום: איל יצהר
דודו זקן / צילום: איל יצהר

מאגר נתוני אשראי מרכזי יוקם על-ידי בנק ישראל ויהיה בבעלות ציבורית, כך ממליצה הוועדה לשיתוף בנתוני אשראי בדוח הסופי שהגישה לרה"מ בנימין נתניהו ולשרת המשפטים איילת שקד.

הוועדה סבורה כי ניתן יהיה להפעיל את המאגר באמצעות חברה פרטית וממליצה על הטלת מגבלות שיגנו על פרטיותם של בעלי דירוג האשראי ובראשם התניית מסירת מידע מהמאגר לגופים נותני אשראי בקבלת הסכמתו של מבקש האשראי.

הוועדה לשיתוף בנתוני אשראי, בראשות סגן יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה מוריס דורפמן, הוקמה לפני כשנה על-ידי ראש הממשלה ושרת המשפטים אז ציפי לבני ופרסמה לפני כחודשיים דוח ביניים. הדוח הסופי של הוועדה כולל כמה שינויים לא מהותיים לעומת דוח הביניים.

שר האוצר משה כחלון אימץ את רעיון הקמת מאגר נתוני האשראי כצעד הכרחי בדרך לפתיחת ענף הבנקאות לתחרות - אך למרות מאמציו של כחלון, הקמת המאגר הוצאה מחוק ההסדרים על-ידי היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, בנימוק שהפגיעה בפרטיות מחייבת הליך חקיקה נפרד. לעמדה זו הצטרפה נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג, הסבורה שמדובר בנושא סבוך ולא יהיה נכון להסדיר אותו בחיפזון במסלול המהיר של חוק ההסדרים.

ל"גלובס" נודע כי משרד המשפטים כבר סיים הכנת תזכיר חוק המאמץ את המלצות הוועדה העיקריות. הדוח הסופי של הוועדה כולל 12 המלצות עיקריות ובראשן כאמור הקמת המאגר הציבורי המרכזי לנתוני אשראי. הוועדה קובעת שניתן יהיה להפעיל את המאגר באמצעות זכיין פרטי או בדרך של מיקור חוץ, אך הפיקוח על הפעלת המאגר והשימוש בו יהיה בידי בנק ישראל. הבנק המרכזי יקבל גם סמכות למתן רישיונות לגופים הרלוונטים. המאגר ישמש תשתית ללשכות אשראי פרטיות שיוכלו להציע שירותים על בסיס המידע הקיים במאגר. הוועדה ממליצה להטיל חובת דיווח למאגר על תאגידים בנקאיים וגופים נותני אשראי וכן שורת גופים ציבוריים ובהם בנק ישראל, הכנ"ר, לשכות ההוצאה לפועל ומערכת בתי המשפט. לרשימה זו ממליצה הוועדה לצרף גם את חברת החשמל ואת תאגידי המים.

גופים נוספים יוכלו לדווח למאגר באופן וולונטרי. המידע שיישמר במאגר יעסוק בהיסטוריית התשלומים של לקוחות הגופים המדווחים, ו"פיגורים" יירשמו רק בתשלומים שהתעכבו יותר מ-30 יום ממועד תשלומם. בנוסף ייכללו במאגר פרטים מזהים של לקוחות (שם, תעודת זהות, כתובת), סוג ההלוואה או האשראי שלקחו, תנאי האשראי, מידע על חשבונות בנק ונתונים רלוונטיים נוספים. מקורות המידע יעדכנו את המידע במאגר לפחות פעם בחודש. הדוחות שיספק המאגר לגופים נותני אשראי יכללו מידע המתייחס לחמש השנים האחרונות, אף שבמאגר יישמר מידע למשך 12 שנה. ניתן יהיה לקבל מידע על בקשות קודמות של נותני אשראי למידע על הלקוח אך רק מהשנתיים האחרונות שלפני מועד הגשת הבקשה.

מסירת מידע בהסכמת הלקוח

באשר להגנה על הפרטיות הוועדה ממליצה לקבוע שגופים נותני אשראי יוכלו לקבל מידע מהמאגר רק בהסכמת הלקוח המבקש אשראי. לא ניתן יהיה להחתים על הלקוחות על הסכמה כללית למשיכת מידע מהמאגר ולא ניתן יהיה להתנות אשראי בקבלת הסכמה מהלקוח להוצאת המידע עליו. לקוחות יוכלו גם לסרב לכך שיישמר במאגר מידע חיובי אודותיהם (Opt-out) אך זאת בתנאי שלא יגיע מידע שלילי מהותי לגבי אותו לקוח.

הצורך בהקמת מאגר נתוני אשראי מרכזי נובע מכך שכיום יש לבנקים הקיימים יתרון תחרותי מובנה על פני בנקים וגופי אשראי חדשים משום שיש ברשותם מידע על היסטוריית האשראי של לקוחותיהם. בזכות המידע הזה יכולים הבנקים הקיימים להציע אשראי זול יותר ללקוחות "טובים" מבחינת התנהגות האשראי שלהם, בעוד שבנקים חדשים שאינם יודעים להבדיל בין לקוחות "טובים" ל"רעים" נאלצים לדרוש ריבית גבוהה מכלל הפונים אליהם. הוועדה מציינת יתרונות נוספים למאגר ובהם האפשרות לקבל תמונה מלאה על האשראי הצרכני של משקי הבית, התפלגותו בין העשירונים השונים וראיה גיאוגרפית (פריפריה לעומת המרכז וכדומה). לדעת הוועדה מידע זה יאפשר לממשלה לכוון את אמצעי המדיניות בתחום האשראי בצורה הרבה יותר אפקטיבית, ולמקד אותם באוכלוסיות מודרות אשראי.

אחת הדוגמאות הבולטות שמביאה הוועדה היא עידוד שוק השכירות לטווח ארוך. בשוק זה ניתן להצביע על כשל שוק משמעותי הגורם לכך שכמעט שלא ניתן למצוא דירות להשכרה ארוכת טווח. שיווי משקל זה פוגע בכלל האוכלוסייה, ובייחוד בשכבות חלשות שאינן יכולות לרכוש בית ונאלצות לחתום על חוזה חדש בכל שנה. לפיכך, סבורה הוועדה שבמסגרת המאמצים הממשלתיים לעידוד שוק השכירות ארוכת הטווח יש מקום לבחון אם ובאיזה אופן ניתן יהיה לעשות שימוש במידע לצורך זה.

עוד ממליצה הוועדה על השקעה בחינוך פיננסי שילווה את יישום הרפורמה, בין היתר באמצעות קמפיין הסברה, ובחינת הכנסה של מערכי שיעור בנושא דירוג אשראי לבתי הספר, כדי שכל בוגר מערכת החינוך יקבל חינוך פיננסי שיקנה לו (ולמשפחתו) כלים בסיסים להתנהלות פיננסית נבונה, ולבניית היסטורית אשראי.

המלצות
 המלצות