נדחו שתי בקשות לאישור ייצוגיות נגד גלידת בן אנד ג'ריס

התובעים טענו כי מוצרי בן אנד ג'ריס בשם "גלידות שוקולד" מפרים את תקני השוקולד ואת תקני הגלידה - אך טענתם נדחתה, והם חויבו ב-30 אלף שקל הוצאות

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה שתי בקשות לאישור תביעות ייצוגיות ב-86 מיליון שקל נגד גלידת בן אנד ג'ריס. התובעים טענו כי מוצרי הגלידה בשם "גלידות שוקולד" מפרים את תקני השוקולד מחד ואת תקני הגלידה מאידך.

לטענת התובעים, תקן הגלידה קובע כי ניתן לעשות שימוש במילה "שוקולד" בהקשר של גלידה, רק אם הגלידה מכונה "בטעם שוקולד" או "עם שוקולד".

לעניין תקן השוקולד נטען כי הוא קובע רשימה סגורה של רכיבים הקובעים ממה יהיה עשוי מוצר שוקולד, בעוד הגלידות של בן אנד ג'ריס מכילות מוצרים נוספים לאלה שנקבעו בתקן, ובכך מפירה החברה את תקן השוקולד.

בכך, לטענת המבקשים, החברה המייצרת והמשווקת את גלידות בן אנד ג'ריס בישראל מטעה את ציבור הצרכנים.

"מוצרי איכות אמריקאים", החברה המייצרת ומשווקת את בן אנד ג'ריס בישראל, טענה, באמצעות עורכי הדין אמיר דולב ויוני פולק ממשרד ברגרזון ושות', כי יש לדחות את כל טענות התובעים, שכן תקן השוקולד כלל לא חל על גלידות אלא רק על שוקולד גולמי, וכי שוקולד כשלעצמו אינו חומר גלם אלא הוא מורכב מאבקת קקאו, חלב וסוכרוז, וכל הגלידות המיוצרות ומשווקות על-ידה מכילות רכיבים אלה.

בית המשפט קיבל את טענות בן אנד ג'ריס וקבע כי הגלידות אינן מפרות את התקן.

בית המשפט דחה גם את טענת התובעים, לפיה כדי שניתן יהיה לקרוא למוצרים "שוקולד" נדרש שיהיה בהם חמאת קקאו - חומר שאינו קיים בגלידות - וקיבל את טענות עורכי הדין דולב ופולק, לפיהן פרשנות נכונה של תקן שוקולד מחייבת אבקת קקאו, אך אינה מחייבת חמאת קקאו.

בית המשפט דחה את שתי התביעות וקבע כי בגלידות לא בוצעה כל הפרה של התקן או של כל הוראת חוק אחרת. השופטת יעל וילנר אף קבעה כי התובעים לא הצליחו להוכיח כי אופן כינוי המוצרים הטעה אותם או את את מי מחברי הקבוצה והסב להם נזק כלשהו.

בית המשפט חייב את התובעים בהוצאות בסך של 35 אלף שקל בתוספת מע"מ.