ראן, ציון, ראן

התוכנית "איט אנד ראן" של נאור ציון תעניין אתכם אם אתם, כמוני, "פודיז"

נאור ציון / צלם: דור מלכה
נאור ציון / צלם: דור מלכה

"איט אנד ראן", יום ג' 21:15, ערוץ 10

כדי שלא לשעמם את חלקכם לאורך 300 המילים הבאות, בואו וניפרד כידידים ממי שאוכל עבורו אינו דרך חיים - חבל על זמנו היקר שיבוזבז על הקריאה, כמו גם על הצפייה בתוכניתו החדשה של נאור ציון. אני מאחל לו חיים ארוכים נטולי אלכוהול וכולסטרול - שהם בעיניי העונש הראוי למי שבחר לוותר על אחת ההנאות הגדולות ביותר שזימנו החיים המודרניים לאדם.

עכשיו כשנותרנו רק אנחנו, ה"פודיז", אוסיף ואומר שמעולם לא ראיתי תוכנית שהתאימה כל-כך לסגנון חיי, עד שאמרתי את מילת הקסם "וואלה" כמעט בכל פעם שבה הכניס נאור ציון "ביס" נוסף לפיו.

זה לא אומר שאין בתוכנית פגמים - ומיד נעבור גם על אלה, אבל זה בהחלט אומר שהשתעשעתי כהוגן לראות את ציון רץ ואוכל, אוכל ורץ - יש לי לא מעט חברים שכאלה שמנסים לשלב רזון אופנתי בתיאבון בריא ומחלקים את זמנם הפנוי בין מסעדות, פאבים וחדרי כושר.

נאור ציון הוא בלתי מפוענח בעיניי: אחד שיתקע בדיחה תפלה בסוף כל משפט "חצי גאוני" שלו, ומצד שני יצליח להחביא ניצוץ אינטליגנטי גם בבדיחה הרדודה ביותר. אם תרצו, הוא מעין רגש אשמה שנלווה לכל ארוחה טובה. תמיד יהיה בו בעיניי משהו מטריד - ויחד עם זאת לא בלתי חכם, החטא ועונשו בתוך בן אדם אחד (אני מדבר כמובן על הפרסונה הטלוויזיונית, אין לי היכרות עמו מחוץ למסך).

הסדרה הזאת היא פשרה שלא על דרך האמצע, אלא על דרך הניגודים (מי שטיווח פעם מרגמות בשיטת "מסגרים" יודע בדיוק על מה אני מדבר): ממש כשם שציון רץ כדי לקזז את הקלוריות - כך גם ההפקה הדלה, חלקה בצילומי "סלפי", היא הנגדה לחלק מנופי ניו-יורק הנוצצים. ממש כשם שציון מבקר במקומות שנראים סופר-כיפיים - כך הוא מספק הסברים בלתי מקצועיים בעליל על טיב האוכל. ממש כשם שהוא מבטא איזו מטרוסקסואליות מתקדמת - כך הוא משוחח (כמעט אך ורק) עם נשים יפות ברחוב או מתעכב עם המצלמה, כמו אחלה גבר ישן, על אחוריה המעוצבים של ניו-יורקרית בטרנינג צמוד.

ציון מיטב לבטא את רוח התקופה: שמעתי על מקום ש"חייבים" לאכול בו. באתי, אכלתי, צילמתי, העליתי לפייסבוק, נקסט.

אפשר לא לאהוב את הסגנון או את ציון עצמו, אבל אי-אפשר להתעלם מהעובדה שבמהלך הפרק הראשון שיננתי לעצמי לפחות 5 מקומות, נוסף על אלה שאני כבר מכיר, שבהם ארצה לבקר בפעם הבאה שאני בניו-יורק. או-אז אצלם את עצמי, אעלה לפייסבוק, אוציא לכל חבריי את העיניים ואתכנן לרוץ בערב בסנטרל פארק כדי להוריד את הקלוריות, אבל לא אצליח להרחיק מעבר לדוכן הנקניקיות הקרוב.

קשה לתת ציון לתוכנית שכזאת, שהיא הרבה יותר "תוכנית רשת" מאשר טלוויזיה קלאסית. בוא נאמר שהיא מזגזגת בין 6 ל-9, באותה מהירות שבה ציון רץ אל היעד הבא שלו.