אהוד ברק: יעלון, שטייניץ ואשכנזי מנעו תקיפה צבאית באיראן

מתישהו בין 2009 ל-2010 אימצו ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון שלו דאז, אהוד ברק, מושג חדש בהקשר הגרעין האיראני המאיים: "מרחב החסינות". כלומר, הם חשבו שצריך להזדרז ולהחליט על תקיפה של מתקני הגרעין באיראן בטרם יטמנו אותם עמוק מאוד באדמה או יפזרו אותם כך שגם אם נרצה, יעילות התקופה תהיה בלתי מספקת, וההתאוששות האיראנית ממנה תתקצר מאוד.

בספרם של אילן כפיר ודני דור מעיד ברק שהייתה התנגדות, בעיקר של הרמטכ"ל אשכנזי: "בשלב המכריע זה עדיין אשכנזי. כשהגענו לרגע שבו רצינו לבדוק אם אפשר להעביר את זה משלושתנו - מביבי, אני וליברמן - אפשר לעבור לדיון בשמינייה, אפשר ללכת אחר כך לדיון בקבינט. אז ברגע המכריע בעצם התשובה של צה"ל הייתה, שהיכולת שהצטברה לא עוברת את הסף שהרמטכ"ל יכול להגיד זה מבצע".

"בסוף את זה צריך הרמטכ"ל", הוסיף ברק, "רמטכ"ל צריך להגיד שיש יכולת מבצעית. התכנסנו בחדר צדדי, רק קבוצה מצומצמת כי בדיון יש 30 איש ופה קבוצה מצומצמת מאוד - ראש ממשלה, שר ביטחון, שר חוץ, רמטכ"ל, ראש מוסד, ראש אמ"ן, ראש שב"כ. בפורום הזה שבעצם אנחנו רוצים לדעת מה המצב. התשובה לא הייתה חיובית, אי אפשר היה להוציא מהם את צירוף המילים הזה".

"אבל הוא אומר את זה רק כשהוא נדחק לפינה", אמר ברק על אשכנזי. "בזה הוא יוצר מצב שאתה לא יכול כאילו ללכת. אתה לא יכול ללכת לקבינט כשהרמטכ"ל יבוא ויגיד סליחה אני אמרתי לכם שלא. אין לך את הדבר ביד. אז זה היה הדרך של אשכנזי".

"ביבי אמר שבוגי ושטייניץ תומכים"

באותה שנה כונסה פגישה רחבה, משמעותית מאוד, במטה המוסד. התחושה של נתניהו וברק הייתה שיש להם רוב, איתו יוכלו לבוא לשמינייה ואחר כך לממשלה. בני בגין, דן מרידור ואלי ישי התנגדו, כך גם ראש המוסד, הרמטכ"ל, ראש השב"כ, יחד איתם קהילת המודיעין ובכירי צה"ל כמעט כולם. לרגע היה נדמה שגם בוגי יעלון ויובל שטייניץ תומכים, אבל בפגישה הזו הסתבר שלא כך.

"גנץ אמר יש יכולת, אתם יודעים את כל המגבלות, כל הדברים, כל הסיכונים", שיחזר ברק את אותה פגישה ב-2011. "ביבי, אני וליברמן תומכים בפעולה וגם בבשלות ללכת להציג את זה לשמינייה. השמינייה מרכזת את כל האנשים שההבנה שלהם בנושא הזה יותר עמוקה, כולל שני אנשים שמתנגדים. ביבי היה אמור לוודא בשיחות ארוכות מאוד, הוא עשה עם כל אחד מהם שיחות ארוכות, עם בוגי ועם שטייניץ, ואז בשלב מסוים בהתייעצויות בינינו ביבי אמר, הם תומכים, זה בסדר".

"ואז כינסנו דיון בשמינייה על הדבר הזה", המשיך ברק. "אנחנו באים לשם אחרי שביבי אומר לשנינו - לי ולליברמן - שבוגי ושטייניץ תומכים. הרמטכ"ל מציג את כל הדברים, כל הקשיים, את כל הסיבוכים, את כל המורבות ואת הבעיות כולל את האפשרות שיש אבדות, ואתה רואה לנגד עינינו איך נמסים גם בוגי וגם שטייניץ. או שביבי לא עשה את ההכנה או שהוא לא העריך נכון כמה זה נקרא תשובה כן אליו".

"זה אותו בוגי ושטייניץ שהיום אם אתה שואל את הציבור, הם הכי מיליטנטים בלתקוף את איראן, אם הם לא היו משנים את דעתם. אז זה היה יוצר מצב שיש רוב של חמישה או שישה בתוך הקבינט שחושבים שאפשר לעשות את זה, ואז יכול להיות שהיינו מכניסים את הקבינט עצמו לקבל החלטה, ואז הייתה פעולה".

"אתה לא יכול להכריח את אמריקה להשתתף"

על פי מקורות זרים, בראשית 2012 שוב הייתה כוונה לתקוף. אלא שאז תוכנן תרגיל משותף לצה"ל ולצבא ארה"ב. "התכוונו לבצע את זה, אז אני פניתי לפאנטה ואמרתי אני מבקש, אנחנו דורשים להזיז את התרגיל", טען ברק. "אז הם דחו אותו למועד הכי רחוק שהם יכולים, שזה רלוונטי, שזה כמה ימים לפני הבחירות. הדברים לא התרחשו בחלק הראשון ב-2012 והם נדחקו לקראת הסוף".

האמריקנים הסכימו לדחות למועד אחר, אבל גם המועד החדש לא היה נוח מאותן הסיבות ממש. "אתה דורש מאמריקה לכבד את ריבונותך ולקבל החלטה כשאתה רוצה לעשות את זה גם אם אמריקה מתנגדת וזה נגד האינטרסים שלה, אתה לא יכול למצוא את עצמך בכיוון ההפוך כשאתה מנסה להכריח את אמריקה להשתתף בדיוק כשהיא פה בתרגיל שהוא ידוע מראש. ככה זה הסתבך ב-2012", סיפר ברק.

מהשר יובל שטייניץ נמסר בתגובה: "השר שטייניץ רואה בחומרה רבה חשיפה של ישיבות קבינט מצומצם, ותוהה כיצד דברים מסוג זה עוברים את הצנזורה. בכל מקרה, השר שטייניץ שומר את דבריו בישיבות סגורות לעצמו, ואינו מתכוון לאשר, להכחיש או להתייחס לדברים".

מהשר משה יעלון נמסר בתגובה: "אין לנו כל כוונה להתייחס למתרחש בדיוני השמינייה או הקבינט בכלל, ולגרסאות מעוותות ומגמתיות בפרט".