ברודט: חשבתי שיש להיענות לסוחט בפרשת לאומי קארד

"עמדתי בפרשת הסחיטה בחברת לאומי קארד הייתה שיש להיענות לדרישותיו של הסוחט" - כך גילה היום (ד') יו"ר בנק לאומי, דוד ברודט, בעדות דרמטית שנתן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

לדבריו, "כששמעתי את הנזק שעשוי להיגרם כתוצאה מהדלפת המידע שהחזיק הסוחט, אל מול הפגם המוסרי שבהיענות לסחיטה, חשבתי שעדיף לשלם לסוחט את סכום הכופר שביקש".

ברודט העיד במשפטו של אלירן רוזנס, עובד לשעבר של חברת לאומי קארד, שגנב לכאורה את פרטיהם האישיים של 2 מיליון מחזיקי כרטיסי אשראי וניסה, על-פי כתב האישום, לסחוט את חברת לאומי קארד ב-3 מיליון שקל בתמורה להימנעות מעשיית שימוש כלשהו במידע.

רוזנס, המיוצג בידי עורכי הדין בועז קניג ומור עטיה, מודה בדבר הסחיטה וטוען כי המעשים נעשו על רקע פגיעה במעמדו כעובד בחברה וכדי לתקן את הנזק שנגרם לקריירה שלו.

"אני שהיתי בניו-יורק לצורך עבודה כשהתקבל מכתב הסחיטה. אני זוכר שזה היה יום ההולדת שלי", סיפר היום ברודט. לדבריו, "כדי להוכיח את הרצינות, הסוחט שלח לנו קובץ ובו שדות מידע על לקוחות הבנק. הקוד הסודי לפתיחת הקובץ היה מספר תעודת הזהות שלי. הבנו שזה עניין רציני".

ברודט סיפר עוד כי בצמרת הבנק הוחלט לערב את רשויות האכיפה, וכי בהמשך התנהל דין ודברים בין היתר מול פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, במסגרת הטיפול בפרשה. לדבריו, ניצן התנגד עקרונית להיענות לסחיטה, אך בשלב מסוים גילה קשב לעמדתו של ברודט, שלפיה על אף הפגם המוסרי בכל זאת יש להיענות למעשי הסחיטה.

לדברי ברודט, בשלב הראשון, כאשר נלקח בחשבון התסריט שלפיו כל איומיו של הסוחט הם בני-ביצוע, הוא וגורמים נוספים היו סבורים כי הנזק הפוטנציאלי כתוצאה מדליפת נתוני האשראי של מיליוני לקוחות גבר על הפגם המוסרי שבהיענות לסחיטה. "לכן בשלב הזה תמכתי בתשלום 3 מיליון השקלים שנדרשו", הסביר ברודט.

הנאשם בפרשה, אלירן רוזנס, הוא עובד לשעבר בחברה-בת של בנק לאומי, שלפי האישום החליט לנקום בחברה משום שלא קודם בתפקידו. לכן הוא גנב לכאורה את מאגר הנתונים של לאומי קארד ובו 2 מיליון מספרי כרטיסי אשראי.

לאחר שבנק לאומי עירב את המשטרה, החלה חקירה סמויה שהובילה למעצרם של 8 חשודים, שישה מהם עובדי החברה לשעבר. משרד המשפטים מסר עם פרסום הפרשה כי מדובר באירוע הסייבר המשמעותי ביותר שנחשף בישראל בשנים האחרונות.

לפי כתב האישום, רוזנס טס לתאילנד כדי לבצע משם את מעשה הסחיטה, ככל הנראה משום שסבר כי יהיה בכך כדי להקל בהסתרת זהותו. שוטרי משטרת ישראל, שטסו לתאילנד במיוחד לצורך החקירה, עצרו את רוזנס יחד עם שוטרים תאילנדים בעיר פאטיה ב-15 בנובמבר אשתקד, והוא הוטס לישראל. רוזנס נאשם בשורה של אישומים, שהעיקרי בהם הוא מעשה הסחיטה.

יחד עם רוזנס נאשם דרין זיו, המואשם בשורה של אישומים, ובהם זיוף כביכול של כתובת המגורים לכתובות פיקטיביות וזיוף לכאורה של מספר רישוי של קטנוע. זיו נאשם כי יחד עם רוזנס התקשר לכאורה לנציגי לאומי קארד ומסר פרטים מתוך מאגר הנתונים שגנב רוזנס כדי לקבל בדואר כרטיסי אשראי חדשים לכתובות הפיקטיביות. בהמשך משכו השניים לכאורה כספים מחשבונות הלקוחות של לאומי קארד.

נאשם נוסף בתיק, ששמו אסור בפרסום, מואשם שניסה יחד עם רוזנס למכור מידע מתוך המאגר לחברות שיווק שונות.