תסמונת מאניה דפרסיה

שני אירועים תפסו את מרכז הבמה בשבוע שעבר. במישור המקומי - מסיבת העיתונאים שלאחר החלטת הריבית, ובמישור הגלובלי - נאום של יו"ר הפד באוניברסיטת מסצ'וסטס, נאום שלא ממש הוגדר כאירוע משמעותי, אולם תוצאותיו יצרו דרמה וציפיות.

העולם עצר מלכת לפני 10 ימים בצפייה דרוכה להחלטת הפד. לאחר שג'נט ילן דחתה את ההחלטה למועד בלתי מוגדר היו שראו בכך סימן לאיבוד האמינות של הפד. כלכלנים שהעריכו כי הריבית תעלה הגיבו בחריפות רבה, חלקם אף הקצינו באומרם כי הפד "עובד" על כולם ואין בכוונתו להעלות את הריבית כלל. השווקים הגיבו בעצבנות רבה וזה לדעתי מה ששכנע את ילן להפוך נאום שגרתי לאירוע בו הועברו מסרים ברורים וחד משמעיים בנוגע להעלאת ריבית עוד השנה. הדולר הגיב בהתחזקות והשווקים בעליות, אולם כל מי שמכיר קצת את השווקים יכול לראות שהעצבנות עדיין בשיאה ואף אחד לא יודע מה לעשות. קרוב לוודאי שמצב זה יימשך עד שתגיע סדרת נתונים שתתמוך בכוונות ילן. לטעמי דווקא העלאת ריבית תביא לרגיעה ולא תגרום למפולת כפי שרבים חוששים. זו תהיה החותמת לכך שהכלכלה מבריאה וחוזרים אט אט לעידן של שפיות.

בבנק ישראל לעומת זאת חששו מאוד מאי העלאת הריבית שכן הפחתת ריבית אצלנו לא עמדה על הפרק למרות נתוני המשק העגומים. מהלכי בנק ישראל תרמו להיחלשות השקל והחשש היה מהריטואל הקבוע בחודשים האחרונים - שברגע ההודעה על אי שינוי הריבית יתחזק השקל (מה שאכן קרה, אולם לזמן קצר בלבד ובעוצמה פחותה מכפי שהתרגלנו לראות בחודשים האחרונים). את שיעורי הבית בנושא מסיבת העיתונאים עשו הפעם בבנק ישראל היטב והנגידה קרנית פלוג לא התביישה לעמוד על הבמה ולבשר על תפנית חדה הן בביצועי המשק והן בהערכות לגבי העתיד. הופעתה של פלוג גרמה לשחקנים חובבי השקל לחשוב פעמיים לפני יציאה לסיבוב נוסף.

בכלל נראה כי סוף סוף נפל בירושלים האסימון. יש הבנה כי לשקל תפקיד מכריע בביצועי המשק וכי הסיכוי הגבוה ביותר לחזור לתוואי צמיחה טמון בשיפור היצוא ועידוד התעשייה המקומית. פגישת ראשי התעשייה ונתניהו הובילה ככל הנראה להפעלת לחץ פיזי מתון על האוצר, שמצדו הכריז על סדרה של צעדים לעידוד היצוא.

אם ישכילו בבנק ישראל ובאוצר לשמר את הפיחות בשקל הרי שמחצית מהעבודה כבר נעשתה. כמו שלא היה מקום למאניה ולאופוריה בתחזיות כשהשקל התחזק כל כך מתחילת השנה והיה ברור לכל בר דעת מה זה יגרום לצמיחה, כך אין מקום לדפרסיה הנוכחית. את תוצאות היחלשות השקל, במידה ותחזיק מעמד, ירגיש המשק כולו תוך מספר חודשים.

המחצית השנייה היא קצת יותר מורכבת ותוצאותיה אינן מיידיות. אם נתניהו רוצה שיהיה בסיס מוצק להכרזתו עלינו כ"אומת הסייבר", חייבים להגביר משמעותית את המאמץ לחינוך טכנולוגי. עודף ההיצע בעמק הסיליקון, שלא לדבר על הודו ואפילו מזרח אירופה, גורם כבר ויגרום עוד יותר בעתיד לבריחת חברות וסטארט-אפים מישראל לחו"ל. בישראל קיים מחסור כרוני שנובע בעיקר מחוסר העידוד לחינוך טכנולוגי. זה חייב להשתנות. אם נתניהו רוצה שנחלום על אומת סייבר וסטארט-אפ, זה חייב להחליף את החלום של האמא הפולניה שבנה יהיה רופא או עורך דין.

כשזה יקרה, וכשהשקל ישמור על שיווי משקל נורמלי, נראה כאן צמיחה בשיעורים הרבה יותר גבוהים מאלו שאנו רואים כאן בשנתיים האחרונות.

חג סוכות שמח.

יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים

yf@energyfinance.co.il www.energyfinance.co.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.