תמריצי מס למשקיעים בסטארט-אפים דרך הבורסה בת"א

בשורה לענף ההיי-טק? המדינה מתכננת להעניק תמריצי מס למשקיעים שישקיעו בסטארט-אפים שייסחרו בבורסה בישראל, ואשר פועלים בתחום המחקר והפיתוח

משה אשר / צלם: אוריה תדמור
משה אשר / צלם: אוריה תדמור

בשורה לענף ההיי-טק? המדינה מתכננת להעניק תמריצי מס למשקיעים שישקיעו בחברות הזנק (סטארט-אפים) בינוניות שייסחרו בבורסה בישראל, ואשר פועלות בתחום המחקר והפיתוח.

כך הודיעו היום (ג') שר האוצר משה כחלון ורשות המסים, אשר הפיצו תזכיר חוק שמטרתו לקדם השקעות בחברות שייסחרו בבורסה בישראל, ואשר פועלות בתחום המחקר והפיתוח, באמצעות הטבות מס.

התזכיר מבוסס על עבודתה של הוועדה לקידום השקעות בחברות ציבוריות שפועלות בתחום המחקר והפיתוח, שהוקמה על-ידי הרשות לניירות ערך וחבריה כללו נציגים של רשות המסים, אגף שוק ההון, אגף החשב הכללי ואגף התקציבים במשרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד המשפטים והבורסה לניירות ערך. הוועדה ביקשה לקדם את תעשיית ההיי-טק ולגרום לכך שהבורסה בישראל תהיה אלטרנטיבה יעילה לגיוסי הון של חברות אלה, בייחוד בקרב חברות בינוניות.

תזכיר זה מהווה המשך ישיר להצעת החוק לקידום השקעות בחברות הפועלות בתחומי הטכנולוגיה העילית, שפורסמה באוקטובר 2014, וכוללת תיקונים לחוק החברות ולחוק ניירות ערך.

עיקרו של התזכיר במתן הקלות מס, והוא מאפשר, בין היתר, החזקה של כמה קופות גמל בקרנות נאמנות פטורות בשיעור שאינו עולה על 75% (במקום 50% היום). קרנות אלה יהיו קרנות היי-טק נסחרות במודל של קרנות נאמנות סגורות, אשר יהיו רשאיות להשקיע עד 30% מן הסכום שיגוייס מהציבור בניירות ערך של חברות היי-טק לא נסחרות, ועד 50% במקרה שבו תתקבל תמיכת מדינה.

עוד מוצע בתזכיר לקבוע בהוראת שעה למשך 3 שנים, כי עלות ההשקעה במניות אשר נרכשו במסגרת הנפקה לציבור של חברת מחקר ופיתוח תוכר במועד ההשקעה כהפסד הון בר קיזוז (במקום להכיר בהשקעה זו כעלות במועד מכירת המניות). לפיכך, השקעה במניות בחברת מו"פ, עד לגובה של 5 מיליון שקל, תוכר למשקיע כהפסד הון בשנת המס.

בהתאם לתזכיר, חברת מו"פ מוגדרת ככזו אם היא עומדת בכמה תנאים: החברה הונפקה לראשונה לציבור בבורסה בישראל בתקופת הוראת השעה; בעת ההנפקה הראשונה החברה הוגדרה כחברת מו"פ בהתאם לתקנון הבורסה; לא נקבע כי היא אינה חברת מו"פ במשך כל תקופת ההטבה. בנוסף, ההשקעה המיטיבה בחברה בוצעה בהנפקה לציבור של החברה בבורסה בישראל ובתקופת הוראת השעה, שווי השוק של החברה הוא בין 200 מיליון שקל למיליארד שקל - וזאת על מנת לעודד, כאמור, את החברות הבינוניות.

בנוסף, על החברה להראות כי בכל שנת מס במהלך תקופת ההטבה, התקבל אישור המדען הראשי כי התחום העיקרי שבו עוסקת החברה הינו מו"פ או ייצור ושיווק של פירות המו"פ.

עוד מוצע בתזכיר לקבוע בהוראת שעה כי תינתן אפשרות ליחידים בעלי שליטה בחברות מו"פ להתחייב במס על עליית ערך האופציות שהתקבלו בידיהם טרם רישום החברה בבורסה, ממועד הרישום כאמור ועד למועד המימוש במסלול רווח הון, כלומר - במס בשיעור של 25% ולא במס בשיעור שולי.

עוד מוצע כי בחישוב רווח ההון במכירת מניות של חברת המו"פ בידי משקיע שסכום ההשקעה המיטיבה הותר לו כהפסד, יוקטן המחיר המקורי של המניות בכל סכום ההשקעה שהותר כהפסד - ואם חדלה החברה להיחשב כחברת מו"פ בתקופת ההטבה, תהיה החברה חייבת במס על מלוא סכום ההשקעה המיטיבה שהושקע בה, בשיעור של 30%. זאת, על מנת לקבוע תמריץ שלילי לחברת המו"פ להפר את התנאים שנקבעו בתקנון הבורסה בדבר עיסוק עיקרי במו"פ.

בעיות חוקתיות

שר האוצר כחלון אמר היום על רקע פרסום התזכיר כי "הקלות המס שנועדו לעודד השקעות בחברות מו"פ מצטרפות לחבילת הצעדים שתסייע להצמחת המשק הישראלי עליה הודענו לפני שבועיים. מטרתנו לגרום להאצה מחודשת של קטר ההיי-טק ולעודד גיוס הון באמצעות הנפקה בבורסה".

לדברי מנהל רשות המסים, משה אשר, "אנו רואים חשיבות רבה בקידום גיוסי הון של חברות היי-טק בבורסה הישראלית, ונרתמנו לסייע בכך באמצעות מתן הטבות מס נוספות למשקיעים שישקיעו בחברות אלה".

ואולם, כבר נשמעת התנגדות מסוימת לחוק בקרב מומחי המס, הטוענים כי תזכיר החוק אינו הפתרון הנכון לקידום ההיי-טק בישראל. ד"ר עו"ד אבי נוב, מומחה לדיני מסים, מסביר כי "מתן הטבות לסקטורים מסוימים באמצעות מערכת המס אינה ראויה, שכן קשה לאמוד את היקפם הכספי של ההטבות, הן אינן עומדות לביקורת במידה הנאותה במשטר דמוקרטי, ותועלתן מוטלת בספק".

עוד לדבריו, קיימות בעיות חוקתיות רבות בעצם מתן הטבות המס לסקטורים נבחרים. "הדרך הנכונה לקדם את תעשיית ההיי-טק ואת המשק בכללותו הוא באמצעות הפחתת מסים לכלל התאגידים במשק ללא הבחנה", הוא אומר, ומוסיף כי "מעבר להפליה נגד כלל התאגידים במשק שאינם זכאים להטבות, בתזכיר החוק קיימת גם אפליה בתוך תעשיית ההיי-טק. כך, מדוע ההטבה ניתנת רק לחברות הבינוניות (שווי השוק של הוא בין 200 מיליון שקל למיליארד שקל), ולא לחברות מו"פ קטנות עם פוטנציאל רב יותר? כמו כן, התלות של מקבלי הטבות המס באישורים מאת רשות המסים והמדען הראשי אינה ראויה וגורמת לבעיות רבות".