הכול בגלל אליפות אחת שהלכה לירושלים?

ג'ורדן פארמר, רוצ'סטי, דיאור פישר, ג'וש דאנקן. כמעט בלי ששמנו לב, ישחקו העונה בליגת העל בכדורסל כמה כוכבים, ועוד כמה תופעות טבע (מייקל גלדאנס מאשדוד) ופוטנציאל אחד רותח (דרגן בנדר) ■ מצד שני, הפערים בין מכבי וירושלים ליתר הליגה נראים מבהילים ■ ליגת העל 2015/16 יצאה לדרך

מכבי ת"א מול קרית גת, ליגת העל בכדורסל / צלם: באדיבות מכבי ת"א
מכבי ת"א מול קרית גת, ליגת העל בכדורסל / צלם: באדיבות מכבי ת"א

הפוקוס התקשורתי של פתיחת הליגה בכדורסל הלך קצת לאיבוד בגלל המופע המביש של נבחרת הכדורגל בטדי. קצת חבל, כי פוקוס תקשורתי זה בדיוק מה שחסר לליגה הזאת שהעמידה העונה מקבץ של קליברים שהרבה שנים לא היו כאן.

שני משחקי הפתיחה (מכבי ת"א-קרית גת, ירושלים-אשדוד) נתנו תוך 24 שעות דוגמה חיה למקבץ הזה. טיילר רוצ'סטי, ג'ורדן פארמר, דיאור פישר - שלושה שחקנים בפרופיל מאוד גבוה (במונחים אירופים) נחתו דווקא כאן. לסגל המצוין גם ככה של ירושלים מהעונה שעברה נוספו עוד עומק ועוד איכות, וההיסטוריה הקצרה מראה שהיד של אורי אלון עוד תישלח לכיס כנראה יותר מפעם אחת. מכבי ת"א לא ראתה בעיניים ובנתה לא רק את הסגל היקר בתולדותיה - אלא גם את המעניין ביותר שהיה לה מזה שנים (רוצ'סטי, פארמר, דרגן בנדר).

מי יותר טובה? ההצעה היא לא להתרשם מהתקציב הכפול של מכבי על ירושלים. היתרון של ירושלים על מכבי הוא שהרוב המכריע והדומיננטי של הסגל נשאר, תשעה מ-12 השחקנים בסגל כבר שיחקו במועדון, לא נעשתה שם מהפכה מטורפת, ורק צריך לחבר את הכלים החדשים ולעשות כיוון ראש או ניקוי ראש לכלי אחד מאוד משמעותי (ברייסי רייט). במכבי הכסף העצום קנה פוטנציאל וכישרון עצומים, השאלה היא כמו תמיד במהפכות האם אפשר יהיה לחבר את הכול תוך כדי תנועה. ואחרי העונה שעברה הגרועה - האם גיא גודס מספיק טוב לנהל את האופרציה המסובכת הזאת.

הבעיה בליגה הזאת היא, כמו תמיד, מה יקרה כלפי מטה. הפערים שמכבי וירושלים פותחות העונה מיתר הקבוצות נראים מבהילים. גם אם בהתחלה הפערים הללו עוד ייראו סבירים ויתנו תחושה שאפשר לגנוב מהן פה ושם משהו, כל שבוע שיעבור עם ההתחברות של הסגלים הללו תשים את שתיהן במרחק בלתי מושג.

התחרות בין ירושלים למכבי, שמגובה בתקציבי שיא שמעולם לא הונחו בשתי קבוצות כדורסל בישראל בו-זמנית (למעלה מ-135 מיליון שקל ביחד), מעקרת עוד יותר את העונה הסדירה הבעייתית גם ככה. ואם זה המצב, עד שנגיע למאי-יוני אולי הגיע הזמן להתחיל וליהנות מעונה כמעט נדירה שזימנה פה הרבה שחקנים ותופעות טבע.

***

תופעת טבע ראשונה שכבר אפשר לסמן: הנפילים. בניגוד לשנים קודמות בהן הייתה כאן ליגה של גמדים עם סנטרים בגובה 2 מטר, העונה הלכו הקבוצות על כמה מוטציות שיהיה מעניין לראות. שישה נפילים אמיתיים יש העונה בליגה. מי שראה אתמול את מייקל גלדאנס (2.11 מ') של אשדוד ראה מחזה נדיר. שחקן שנמצא רוב המשחק מעל הטבעת - שיכול לחסום 10 או 15 פעמים במשחק או כמה שבא לו בעצם (מחזיק בשיא מכללות בכל הזמנים - 16 חסימות במשחק אחד). אתמול מול ירושלים הוא נתן טעימה קטנה עם 17 ריבאונדים ב-27 דקות, כולל 10 ריבאונדים בהתקפה. הרצליה הביאה את אמאדי אנג'אי, סנגלי בגובה 2.13 מטר. ירושלים עם דיאור פישר (2.11) . להפועל ת"א יש את רוטבארט (2.17) ובחיפה ממשיך אלכס צוברביץ' (2.12).

אבל הסיפור אולי המעניין מכולם הוא של דרגן בנדר. מכבי ת"א הביאה את הקרואטי הענק (2.11), ילד שעוד לא חגג יומולדת 18. לפי מה שנראה עד עכשיו, בשונה ממנהגה שלא לתת הזדמנויות לחבר'ה צעירים - מכבי הולכת לחשוף אותו ולשפשף אותו בזמן אמת. הפוטנציאל של בנדר הוא מטורף - ענק שיכול לשמור, לחסום, לקלוע שלשות. ב-draftexpress.com הוא מדורג היום כפוטנציאל לבחירה מספר 5 בדראפט 2016. כלומר: מבחינת פוטנציאל, בנדר הוא שחקן שמעולם לא שיחק בליגה הישראלית. יכול להיות שרק בעוד כמה שנים נשאל את עצמנו אם באמת יכול להיות שדרגן בנדר היה כאן לאיזו תקופה.

***

מבחינת המינהלת היא עומדת היום בנקודה הטובה ביותר שלה. ביחד עם האליפות של ירושלים, מבחינה תחרות על האליפות סוגרת הליגה הישראלית חמש מחזיקות שונות בתואר בשמונה עונות - נתון שאין בשום ליגת כדורסל באירופה; עם המתקן החדש בחולון (5,000 מקומות), מבחינת תשתיות הליגה בנקודת שיא עם שלושה אולמות בעלי קילומטראז' של שנה או פחות, כולל שני אולמות של 11,000 מקומות; האולמות הללו יביאו העונה לראשונה מעל חצי מיליון צופים למשחקי הליגה. מבחינת פיזור גאוגרפי, הליגה יצאה מאזור המרכז והשרון והפכה לליגה שקיימת גם בפריפריה, מאילת בדרום, דרך קרית גת, אשדוד, נס ציונה ועד לנהריה.

מבחינה כלכלית נמצאת המינהלת במקום הטוב ביותר בתולדותיה, עם הכנסות שיחצו רף של 30 מיליון שקל, כאשר לכל קבוצה מובטחים כ-1.9 מיליון שקל העונה. קצת פחות מהסכום הזה (1.8 מיליון שקל) חילקה המינהלת לפני עשור (עונת 2003/04) לכל קבוצות הליגה ביחד.

אז הכול טוב? לא ממש. השאלה היא איך מתקדמים עוד צעד אחד. איך פורצים את תקרת הזכוכית או אפילו נמנעים מנפילה בהכנסות. בתום העונה הקרובה יסתיים ההסכם עם ערוץ 1 שהבטיח למינהלת 6 מיליון שקל עבור "המשחק המרכזי". אם להיות ריאלים, עבור הרייטינג שמשיג "המשחק המרכזי" מדובר בסכום מופרך שיכול לצאת רק מהקופה הציבורית. הגיע הזמן שהמינהלת תבחן את היכולות שלה בשוק הפרטי, למה משם לא מגיע כמעט כלום: נכון להיום כ-80% מכספי הגיוס של המינהלת מקורם בכסף ציבורי (טוטו, ערוץ 1, מפעל הפיס, רכבת ישראל, משרד האוצר ומנהל הספורט).

אם הכסף מהמגזר הפרטי לא יגיע עכשיו, כשהליגה בנקודת השיא שלה, הוא כבר לא יגיע אף פעם.

צרו איתנו קשר *5988