"מעבר לחומה יש בתים של 12 קומות שנבנו ללא פיקוח"

אפרת כהן-בר, רכבת מזרח ירושלים בעמותת "במקום": במזרח העיר אין שוק נדל"ן מסודר

אפרת כהן-בר / צילום: ליאור מזרחי
אפרת כהן-בר / צילום: ליאור מזרחי

את אדר' אפרת כהן-בר תפסנו בדרכה לדיון במועצה הארצית לתכנון ולבנייה, בערעור על תוכנית העירייה להקים מטמנה לעודפי עפר ופסולת בנייה בפאתי שכונת עיסאוויה במזרח ירושלים. כהן-בר, רכזת מזרח ירושלים בעמותת "במקום", הפועלת לחיזוק הקשר בין מערכת התכנון לזכויות אדם, עתידה להציג למועצה את הפגיעה הגלומה בתוכנית לתושבי השכונה המסופחת לישראל.

"במזרח העיר אין שוק נדל"ן מסודר", היא אומרת. "הליך הרישום שהבריטים החלו בו נפסק בסמוך לכיבוש האזור ב-1967. כך שהיום, רק חלק קטן מהאדמות רשום בטאבו על שם הבעלים החוקיים, ורובן הגדול לא רשום כלל. כל העסקאות שנעשו מאז לא נרשמו, וזה יוצר פתח לרמאויות".

- אז איך בכל זאת העסק מתפקד?

"העיר המזרחית מורכבת מכפרים, שלכל אחד מהם רצועת קרקע היסטורית לצורכי מרעה. עם השנים נעשתה חלוקה פנימית של האדמות בין המשפחות, וכך הן הפכו להיות לכאורה בבעלות מלאה, אף שאינן רשומות. כדי להוציא היתר בנייה, למשל, צריך שהקרקע תהיה באזור למגורים, אלא שהבעיה היא שלפי התוכניות, רוב השטח בכפרים האלה מוגדר 'נוף פתוח', כלומר שלא ניתן לבנות עליו, או שזכויות הבנייה מצומצמות. מעבר לזה, מבקש ההיתר נדרש להכין תוכנית מפורטת, וזה לא תמיד אפשרי כי כדי להשיג נסח טאבו ולהוכיח בעלות, צריך הרבה כסף. לכן בונים לא חוקי, מה שמביא הרבה פעמים לקנסות, הליכים משפטיים והריסות בתים".

לדברי כהן-בר, למציאות הזו יש מחיר: "הדירות הלא חוקיות לא מחוברות לתשתיות מים, חשמל וביוב, והשכונות הופכות לסלאמס: מחסור בכיתות, היעדר גינות ושטחים פתוחים לילדים, כבישים צרים ותלולים ומלאי המהמורות ותאורת רחוב דלה - כל אלה יוצרים סכנה של ממש, תאונות דרכים ופגיעות בילדים".

- מה הפתרון שמוצאים התושבים?

"הם יוצאים לשכונות הירושלמיות שמחוץ לחומת ההפרדה. שם העירייה הסירה אחריות לחלוטין, ואף אחד לא יודע מה וכמה בונים. בכפר עקב ובמחנה הפליטים שועפאת, למשל, קמו בשנים האחרונות מבנים של 12 קומות ויותר ללא היתר ופיקוח".

- מה בונים היום במזרח העיר ומה גובה המחירים?

"רוב הדירות שנבנו ב-20 השנה האחרונות הן דירות גדולות של 3 חדרי שינה, ולכן גם יקרות יותר. רוב העסקאות נעשות על קרקע פנויה, והשוק של דירות מוכנות כמעט שאינו קיים. הגורמים שמשפיעים על המחיר נגזרים מהזמן הנדרש כדי להגיע למקומות העבודה במערב העיר, וכן מהצורך לעבור במחסום כדי להיכנס לירושלים: דירה קטנה של חדר שינה אחד בכפר עקב, מחוץ לחומה, תעלה לשוכר אלף שקל בחודש. בשכונות הגדולות והמקושרות שבתוך העיר - בית חנינא, בית צפאפא, א-טור - מחיר דירה של 3 חדרי שינה יכול להגיע ל-8,000 שקל בחודש".

"נתון חשוב נוסף הוא האם הבית מוכר לעירייה ואם משלמים עליו ארנונה. השכונה הכי זולה בתוך העיר", אומרת כהן-בר, "היא עיסאוויה, שבה אפשר למצוא דירה רשומה עם 3 חדרי שינה ב-3,000 שקל".

על תכנון כולל לעיר המזרחית, טוענת כהן-בר, אין מה לדבר. בפעם האחרונה שאושרה אחת, ב-2009, היא לא הופקדה לבסוף, בשל התערבותו של שר הפנים דאז, אלי ישי.