"כיום ברור שכשקיים עיוות מס קיצוני, שיעור המעלימים מגיע ל-60%-70%, עד להיעלמות האזרחים הישרים" - כך אמר יורם גבאי, לשעבר הממונה על הכנסות המדינה, בכנס בנושא מערכת המס בישראל שערך בשבוע שעבר (ד') המכון לחקר החברה והכלכלה ע"ש יוסף ספיר ז"ל.
גבאי הוסיף כי כיום בוטלו רוב המסים המעוותים, ואולם נשארו עדיין כמה מסים מעוותים בתחום מיסי הרכישה, אגרות, ארנונות ועוד.
לדבריו, המודל הכי פשטני שאין לו רלוונטיות אומר שיש פושעים המעלימים מס וישרים שאינם מעלימים. "זהו המודל הנאיבי שהתפתח כעוד מודל מוטעה. מודל אחר טוען כי העלמות מס הן תוצאה של שיקולי עלות מול תועלת. התועלת היא העלמת המס והרווח הכספי אל מול הסיכון של תפיסה וקבלת עונש".
אולם, לדברי גבאי, האשמה המרכזית בהעלמות מס היא כאשר מדובר במסים אבסורדיים כמו המס שהיה בזמנו על אגרת רדיו ברכבים. "המציאות הוכיחה כי למעלה מ-75% מהציבור שלפו את מכשיר הרדיו מהרכב בזמן הטסט וכך נמנעו מלשלם את המס", הזכיר, והוסיף כי עיוות מס נוסף, ומיותר, קיים בתחום הרכבים.
"אגרת רכב אינה תחליף מס, ולכן היא צריכה לעמוד על מקסימום של 200 שקל בשנה. בנוסף, מערכת המס לא צריכה להיות אמצעי לאכיפת איכות הסביבה. ראינו מה גרם הניסיון של פולקסווגן להפחית את זיהום האוויר על-מנת לקבל הטבות מיסוי לרכבי החברה", אמר.
את האצבע המאשימה למצב כמובן מפנה גבאי לעבר המדינה. "מסים חסרי היגיון כמו העלאת תקרת ביטוח לאומי ומס בריאות והבחנה בין חברה לעצמאי ושכיר יצרו את חברות הארנק בהיקף אדיר. בעניין העלמות המס, המדינה היא האווילית ולא האזרחים, ולכן אסור ליזום מסים קיצוניים".
בפאנל הציג גבאי מחקר מס מקיף שערך לבקשת המכון לחקר החברה והכלכלה, ממנו עולה כי היקף הפטורים ממס עומד, נכון לשנת 2015, על כ-48 מיליארד שקל, מתוך זה כ-10% מגיע ל-4 החברות הגדולות במשק. עוד עולה מהמחקר כי היקף הפטורים ממס אותם מאפשרת המדינה עומד על כ-18% מהכנסות המדינה וכ- 4.6% מהתוצר.
גבאי טוען כי למרות שמרבית הפטורים תואמים את מדיניותה הכלכלית חברתית של ישראל, ראוי לבטל פטורים בהיקף של כ-9 מיליארד שקל ולהמירם בהפחתת מסים בתחומים שונים.
מהמחקר עולה כי פטורים במס בהיקף של כ-14 מיליארד שקל ניתנים לחסכונות הפנסיוניים השונים, פטורים של כ-1.6 מיליארד שקל על הקצבאות לסוגיהן (ילדים, זקנה, אלמנות מלחמה) ופטורים הסוציאליים, כולל אזורי פיתוח, העומדים על כ-5 מיליארד שקל. לדבריו, כל אלה הינם פטורים מוצדקים.
יחד עם זאת, גבאי טוען כי יש להפחית או לבטל פטורים בהיקף של כ- 9 מיליארד שקל, בעיקר בתחומי המע"מ (שעור אפס על ירקות ופירות ואילת), ראוי לבטל את הפטור ממס הכנסה משכר דירה ומשמרות בתעשייה, ולהפחית בפטור בחוק עידוד השקעות הון. עוד הוא ממליץ שהפחתת הפטורים תממן ביטול כל המכסים, ביטול אגרת הרכב, הפחתה במס השולי על יחידים וחברות, והפחתת מס הרכישה.
לדברי גבאי, באותם מקומות ששיעורי המס כבדים מדי בהשוואה בינלאומית יש צורך להוריד את רמת המס כגון מס חברות ומס היסף שמעודד כיום חברות ארנק, ובנוסף, להפוך את קרן ההשתלמות לאפיק פנסיוני תוך הגדלת הטבת המס להפרשת העובד לקרן ההשתלמות אבל בתנאי שימשכו את כספי קרן ההשתלמות בפנסיה.
בהתייחס לחוק עידוד השקעות ההון, טען גבאי כי צריך להקטין פטורים בהם יש העדפות גדולות מדי לתעשייה. "מומלץ שבחוק עידוד השקעות הון תהיה השוואה בין תעשיה לשירותים ושהמס לא יקטן מ 7% וכן מומלץ לבטל הטבות למשמרות בתעשייה", אמר.
עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר ויו"ר המכון לחקר החברה והכלכלה ע"ש ספיר ז"ל, אמר בפאנל כי הוא תומך בכך שחברות בינלאומיות הרוצות להיכנס לפעילות בישראל ייהנו מעידוד השקעות הון, אולם במצב הנוכחי האבסורד הוא שחברות ישראליות שאינן מבצעות השקעות או מגדילות את היקף פעילותן ואת מספר עובדיהן מקבלות הטבות מיוחדות.
"אני מתנגד לכך שתחת עידוד השקעות הון יינתנו הטבות מס למי שמבצע יצוא של 25% מהמחזור ולא למי שלא מבצע שום השקעות הון. אלא להיפך, כיום ניתן לסגור קווי יצור על מנת להגיע לסף הייצוא, על מנת לקבל הטבות", אמר.
עו"ד פיני רובין, ראש משרד גורניצקי ושות', התייחס אף להטבות המס ולעידוד השקעות ואמר, כי "כמי שמייצג סקטור אנחנו מנסים למצוא את הפרצות בחוקים על-מנת לאפשר ללקוחות את דרך הישר ואת הדרך אל הממון. השוויון במס חשוב, אבל ישנם מקרים שאנו רוצים ליצור בידול וחוסר שוויון. לדוגמה עידוד הטבות מס לגופים גדולים וכלל שהגופים יותר גדולים הם מקבלים הטבות יותר גדולות. כך הייתי רוצה לראות את המדינה, עם טבע, עם אינטל והייתי משלם לגוגל שתבוא, לא רק נותן לה הטבות מס. גופים כאלה מפרים את הנוער, את העובדים וגורמים להבאת השקעות נוספות לנוכח חברות יוקרתיות שפועלות בישראל. אני בעד אי-שוויון לעסקים כאלה תחת גולת הכותרת של טובת ישראל.
"אנחנו מתחרים על מקומנו בעולם. ישראל היא מדינונת בצרות ואנחנו צריכים לתמרץ אותם לבוא לישראל. החברות הבינלאומיות בוחנות, בטרם מחליטות לאיזו מדינה להיכנס, האם שפת המדינה ידידותית למשקיע, איכות ההוראה לילדי העובדים שיגיעו, מה שיעור המס במדינה ומה יציבות המס במדינה. יציבות המס בישראל היא קטסטרופה בפני עצמה. רק הדיונים על שינויים במס משפיעים על הקובעים בקונגלומרט. לא כל הקונגלומרטים הם ציוניים. חוק עידוד השקעות הון הוא הדרך למשוך חברות גדולות לישראל, גם אם אינו שוויוני".
עוד הוסיף רובין כי "כדי להיטיב עם המדינה אני בעד אי-השוויון. אנחנו לא ארה"ב שכולם נוהרים אליה. אני מקווה שיישמר אי-השוויון לטובת מדינת ישראל".
יואל נווה, הכלכלן הראשי והממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר, שדיבר בהמשך, התייחס לחוסר השוויון במס והוסיף כי "אחד הנושאים המרכזיים שצריך לטפל בו הוא הארנונה. היא מערכת מאוד לא שיוויונית".
בנוגע לביטול פטורים, אמר נווה, כי המציאות הפוליטית בישראל היא שקשה מאוד לבטל אותם. "פעם שניתן פטור, לא ניתן לבטל אותו. יש הרבה פטורים היסטוריים שכיום אין בהם כדאיות. כמו מע"מ 0 על פירות וירקות. זה מס שנולד כתוצאה ממשהו טכני ושנעשה מקודש וכמגן על חלשים. עשינו על זה בדיקה. היקף הפטור הוא כ-3.5 מיליארד שח. אם ניקח רק מיליארד ונמקד אותו במשפחות מעוטות יכולת התוצאה תהיה הרבה יותר טובה ובפחות כסף, אבל אי-אפשר לבטל אותו. היכולת הפוליטית לבטל פטורים, כמו מע"מ על אילת, בלתי אפשרית".
בנוגע לחוק לעידוד השקעות הון, הוסיף נווה, כי "חוק עידוד השקעות הון משתנה כל שנתיים. בעבר הוא היה מוטה מעניקים ולא הנחות במס. עברו למסלול ירוק של שיעורי מס נמוכים-9% לאזורי פיתוח ו16% במרכז הארץ למי שעומד בקריטריונים. אני לא בעד העדפת תעשייה על שירותים. העולם הופך לשירותים, אבל אם יש תעשיות מוגנות שאינן חשופות לתחרות צריך לתת להם שיעורי מס נמוכים".
בנוגע למחקר שערך יורם גבאי עבור המכון, ושמסקנתו היא בצורך בביטול פטורים בהיקף 8-9 מיליארד שקל, אמר נווה, כי מניסיון היסטורי יהיה קשה לבטל פטורים בהיקף שכזה. "הייתי מצטרף לכך בשמחה. באיזושהי נקודת זמן יהיה צירוף כוכבים פוליטי שיאפשר זאת ולכן צריך להמשיך ולנסות להגן מפני עיוותים נוספים. אנחנו לא חיים על אי בודד וצריכים להמשיך להתאים עצמנו לעולם", אמר.
בהמשך התייחס לדברים גם פרופ' יורם מרגליות, מרצה לדיני מסים בפקולטה למשפטים, באוניברסיטת תל-אביב ואמר, כי ב-15 השנים האחרונות הגלובליזציה משמעותית גם בתחום המסים. "הפחתת מס רווחי הון, מס חברות הם למעשה על רקע תהליכים שהתרחשו במדינות אחרות, ולא בגלל המשק המקומי. יש הכרח בהתאמה לנורמות בחו"ל, גם בישראל. במרבית המקרים אין הבדל גדול בין המקובל בישראל ובין המקובל במדינות אחרות. נטל המס בישראל קטן והוא בצד הנמוך של המדינות המפותחות. אנחנו משק יחסית פתוח. אנחנו די יחודיים בכך שאין דיווח אישי", אמר.
לדבריו, אחד המסים המעוותים כיום הוא מס הארנונה: "למה במדינה קטנה כמו ישראל, גם אם השירותים ניתנים ע"י השלטון המקומי, גביית הארנונה לא נעשית באמצעות מנגנוני מס הכנסה ולא הרשויות המקומיות? למס זה אין שום הצדקה. הוא מוטל על נכס אחד-מקרקעין, ללא קשר לשווי שלו אלא לגודלו ולאזור בו הוא נמצא מבלי לקחת בחשבון את מצבו הכלכלי של בעל הנכס והאם הוא שייך לדייר או שנלקח באמצעות הלוואות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
