כחלון מתפאר: "1,028 דירות במוצקין ב-950 אלף שקל'"

שר האוצר מתפאר בהישגיו בתחום הנדל"ן בדיון בוועדה לביקורת המדינה: "עשינו מחיר למשתכן בעפולה, תמחרנו נכון וקיבלנו הצעות נמוכות במכרז" ■ "עד סוף השנה ישווקו 25 אלף יח"ד במחיר למשתכן ועד סוף 2016 כ-70 אלף יח"ד"

משה כחלון / צילום: שלומי יוסף
משה כחלון / צילום: שלומי יוסף

בפברואר האחרון, לפני כ-8 חודשים, פרסם מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, דוח חמור על משבר הדיור בישראל. היום (ג') התקיים דיון בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת במסקנות הדוח ובלקחים שיושמו מאז פרסום הדוח ועד היום.

שר האוצר משה כחלון אמר בדיון, כי "הכלכלה שלנו יכולה לשאת את עלות פתרון הדיור, זה הרבה מאוד מיליארדים. אבל בסדר. מגיע לזוגות הצעירים".

לדבריו, "הדוח לא היה בתקופתי בפוליטיקה, הייתי בכלל אזרח. אבל הדוח הזה היווה לנו תשתית לפעילות שלנו. אני לא חשוב שמטרת הישיבה והדיון היא למצוא אשמים. אני דרשתי כלי עבודה וקיבלתי אותם, בעיות לא חסר. במסגרת הפתרונות הכל על אחריותי, לטוב ולרע. מחיר למשתכן זו התוכנית שלי, האחריות שלי. אני אחראי. כלכלה חופשית עם רגישות חברתית, זו המדיניות שלנו. אני מאמין בשוק ובמשק אבל המדינה לא תספסר יותר בקרקעות. הפסקנו את זה. מדינת ישראל העלתה את המחיר ב-100%, אז מה אנחנו רוצים מהקבלנים? אנחנו העלנו המחירים, ואנחנו עצרנו את זה", אמר כחלון.

עוד הוסיף שר האוצר: "הנחתי שאין יותר ספסרות בקרקע כשנכנסתי לתפקיד. עשינו מחיר למשתכן בעפולה, תמחרנו נכון וקיבלנו הצעות נמוכות במכרז. אני אתן עוד בשורה: 1,028 יחידות דיור במוצקין, בין 300 ל-400 אלף שקל פחות, אלה המחירים. ואנחנו לא קוסמים. זה יהיה 900-950 אלף שקל במקום 1.4 מיליון שקל.

"זה אחד המקומות המבוקשים בארץ. זה מה שעשינו. אבל חייבים לשתף פעולה עם הקבלנים, יש להם את הציוד, הכלים והידע. נתנו להם מחיר נורמלי לקרקעות, וחסכנו מהם שיווק פרסום ומימון. גם הבנקים מאמינים בפרויקטים הללו, ואנחנו רואים התכנסות של גופים פרטיים, מסחריים ושל המדינה לפתור הבעיה. בעזרת השם הבעיה תיפתר. עד סוף השנה ישווקו 25 אלף יחידות דיור במחיר למשתכן ועד סוף השנה הבאה כ-70 אלף יחידות דיור. זה יהיה בכל הארץ. אבל לא בגלל שאנחנו חכמים, פשוט הפסקנו לספסר בקרקעות ולהכניס היד לכיס של הבנות והבנים שלנו", אמר כחלון.

"מה חשבו? שהם יוכלו לקנות דירה ב-2 מיליון שקל? המדינה צריכה לקחת אחריות וביום שהתמנתי לשר האוצר לקחתי אחריות. וזה לא קל. הרי 90% מהאנשים לא רוצים שהמחירים יירדו, יש להם דירות, לא רוצים שהמחיר של הנכס שלהם יירד. אבל אנחנו צריכים לדאוג לילדים שלנו", לדברי שר האוצר.

 

כחלון נשאל גם על סוגיית ההון העצמי הגבוה אליו נדרשים הזוגות הצעירים מהבנקים, ואמר שהסוגייה נבחנת בימים אלה: "גם בהון עצמי אנחנו נטפל. ניתן מענה לחלשים. אבל זה יהיה דיפרנצאלי. אנחנו מסוגלים לעשות את זה".

יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), אמרה בפתיחת הדיון: "אין אדם בישראל שלא רוצה קורת גג אבל חלום הדירה הולך ומתרחק. הדוח של המבקר מתייחס לתקופה ארוכה ואני רוצה לשמוע היום מהשרים מה הלקחים שנלמדו ואני מקווה שאכן נלמדו לקחים. המבקר כתב בדוח לא מעט על תוכנית מחיר למשתכן ובשבועות האחרונים אנחנו רואים שהיא חוזרת לשוק. עוד אשמח לשמוע אילו סמכויות נותרו כעת במשרד השיכון והבינוי לאחר שלא מעט סמכויות עברו למשרד האוצר".

ליאורה שמעוני, סמנכ"ל במשרד מבקר המדינה, אמרה: "מבקר המדינה היה אמור להשתתף אבל לצערו לא יכל להגיע. הוא ביקש למסור כי הדבר האלמנטרי ביותר היא קורת גג. זכות האדם לדיור היא זכות חשובה ולכן זה היה אחד הדוחות הארוכים ביותר שנכתבו בשל חשיבותו הרבה. מדובר בדוח מקיף מאוד שמטרתו הייתה לתת תמונת מבט מקיפה על התחום".

עוד אמרה שמעוני בדיון: "מילת המפתח היא הפער בין ההיצע לביקוש, פער שהוערך על ידי משרד השיכון והבינוי בכ-115 אלף דירות. אחד הליקויים המשמעותיים שמצאנו היא בעיית המידע בענף הנדל"ן. אין קשר בין המידע שנמצא במשרדים השונים, ומה שנמצא לא זמין ולא אמין. החלטות שמתקבלות הן על בסיס מידע בעייתי. אין מידע על גודל המלאי התכנוני, וגם המידע הקיים, לא ידוע לגביו כמה מתוכו הוא מלאי זמין וכמה מתוכו ניתן לשווק. כאשר יש פער במידע, ההחלטות שמקבלים אינן מהימנות. בתחום המדיניות מצאנו שיש כשל בהתוויית מדיניות הדיור הממשלתית, לא נקבעו יעדים ולא נקבעה תוכנית מלאה. בנוסף, לא נקבעה בעבר, ולמעשה לא נקבעה עד היום מדיניות לדיור בר השגה".

שר השיכון והבינוי יואב גלנט התייחס גם הוא לתוכנית מחיר למשתכן ואמר: " אנחנו מתחילים עם מחוסרי הדיור. נעזור להם וברור שזה יצנן את השוק והמחירים. אנחנו נראה את התוצאה הזו. אנחנו עובדים על האוכלוסייה הממוקדת שצריכה עזרה ודרכם נשפיע על כלל המשק".

השר גלנט התייחס גם לדיור הציבורי ופירט כיצד המשרד מתחיל לטפל בתחום. בין היתר הסביר גלנט כי הדירות שעמדו ריקות נמצאות בהליכי אכלוס והמשרד מטפל גם בנושאים נוספים. ח"כ מאיר כהן (יש עתיד) פנה לשר גלנט ואמר: "ב-1982 תקציב שיקום שכונות היה חצי מיליארד שקל. ב-2013 התקציב היה 47 מיליון שקל. אני באתי משם, אני מכיר, גדלתי שם. ושאני רואה את זה היום זה מראה פלצות. דיור ועוני הולכים שלובי זרועות ושם אנחנו מוצאים את האוכלוסיה הענייה שלא מתוקצבת. אשמח לשמוע בשורות".

דובר אחר פנה לשר גלנט ושאל כיצד הוא מטפל בכל נושא הדירות בדיור הציבורי שאינן ריקות אלא משמשות לשימושים אחרים לא כדין. על כך ענה השר גלנט כי: "אנחנו הולכים מהקל לכבד. מאכלסים את הדירות שעמדו ריקות. עכשיו אנחנו עושים סקירה לגבי כל הארץ לגבי דירות שנמצאות בשימושים חורגים. ואני חייב להגיד שיש דילמות. למשל בנתניה יש מצב בו יש 6 יחידות דיור שמשמשות כגנים לאימהות חד הוריות מיוצאי אתיופיה כדי שיוכלו לעבוד. לפנות אותן או לא? זו שאלה לא פשוטה.

"ללכת ולהגיד שנפנה את הכל וזהו זה קל אבל זה יותר מסובך מזה. אנחנו הפסקנו את כל הרכישות של דירות בדיור הציבורי לאנשים פרטיים שינם גרים בדירות הללו ואנחנו רוכשים דירות חדשות בקצב של 9 או 10 דירות בשבוע".

לאחר מכן נשאל השר גלנט מה הוא מעריך שיקרה למחירי הדירות בעתיד הקרוב. על כך ענה השר כי: "אני חושב שאנחנו נצליח לעשות שינוי מרחיק לכת בשוק הדיור בישראל. אנחנו עובדים ופועלים כדי להגיע לזה. יעד ריאלי ראשוני הוא לשנות הכיוון ואת המצב הקיים להביא ליציבות. אחר כך אני מניח שנראה גם ירידה. תוכניות טובות היו כל הזמן. ההבדל הוא שאנחנו עכשיו עושים עבודה ויש ביצוע והתוצאות לא יאחרו לבוא".

אביגדור יצחקי, יו"ר מטה הדיור אמר בדיון: "יש הצלחה מסחררת בשני המכרזים הראשונים של מחיר למשתכן. התוצאות מראות שהקבלנים מאמינים בתוכנית ואנחנו מגיעים למחירים טובים. אנחנו קודם כל עוסקים בהגדלת היצע הדירות. במקביל, אנחנו מעריכים שצריך עוד כ-40 אלף עובדים זרים נוספים לענף הבנייה כדי שנוכל לעמוד בהגדלת ההיצע". יצחקי התייחס גם לנושא ההתחדשות העירונית ואמר: "2016 תהיה שנת הפינוי בינוי. אנחנו מטפלים בזה. אנחנו מתכוונים גם להעביר תיקון לחוק הותמ"ל כדי שנוכל להכניס גם תוכניות של פינוי בינוי לשם".

נשיא התאחדות בוני הארץ, ניסים בובליל, השתתף גם הוא בדיון בוועדת ביקורת המדינה ואמר כי: "אנחנו רואים את השינוי, הוא מאוד משמעותי וזה בגלל שממשלת ישראל החליטה להכניס את היד לכיס עמוק. צריך להפסיק לספסר את הקרקע ולהבין שזאת שייכת לאזרחים. עוד הוסיף בובליל ואמר: "מעל כל במה אמרתי שאנחנו יודעים לבנות דירות במחירים של 600-700 אלף שקלים. מסתבר שאפילו טעיתי קצת. אני מעריך שהמחירים יהיו דומים, אבל זה תלוי במדינה. אם יקבעו שבראשון מחיר קרקע יהיה קרוב לאפס נקבל דירות במחירים האלה, שזה כולל מע"מ ואגרות בנייה ועדיין הקבלנים, ידעו גם להרוויח וגם למכור במחיר מוזל".

צרו איתנו קשר *5988