יו"ר מרקסטון יתוגמל בכ-8 מ' ש' על מכירת החזקות הקרן בפסגות

כ-40 מיליון שקל זרמו לקופת מרקסטון בעקבות העסקה עם קרן אייפקס - רובם ישמשו להחזר למשקיעי מרקסטון שהשתתפו בקריאה האחרונה לכסף ■ מוטי וייס זכאי ל-1.75% מהתמורה בעסקאות שתבצע הקרן תחת ניהולו

מוטי וייס / צילום: איל יצהר
מוטי וייס / צילום: איל יצהר

מכירת ההחזקות של קרן ההשקעות הכושלת מרקסטון בבית ההשקעות פסגות לידי קרן אייפקס, שהושלמה לאחרונה, סייעה למרקסטון, אשר מחקה עד היום יותר ממחצית מכספי המשקיעים, לעמוד בתשלום חובותיה לנושים מהמערכת הבנקאית והמוסדית, ללא תספורת.

מתברר שלא רק מחזיקי האג"ח והבנקים שהעמידו אשראי לפעילות הפיננסית שהקימה מרקסטון לפני כעשור (בית ההשקעות פריזמה שקרס), יכלו להשמיע אנחת רווחה בעת השלמת העסקה. מבדיקת "גלובס" עולה כי לא פחות מרוצה מכך הוא היו"ר הפעיל של מרקסטון, מוטי וייס, הגורם המניע כיום את הליך מימוש הנכסים שך הקרן - שיזכה לתגמול של כ-8 מיליון שקל בעקבות השלמת העסקה לפני ימים אחדים.

במסגרת העסקה נמכרו החזקות מרקסטון בבית ההשקעות הגדול בישראל (23.2%) לידי אייפקס, שהינה בעלת מניות השליטה בפסגות, בתמורה ל-450 מיליון שקל. לאחר תשלום החובות לנושים הפיננסיים, הבנקים והגופים המוסדיים שמחזיקי באג"ח, הועלו למרקסטון כ-30 מיליון שקל, שהתווספו לעוד כמה מיליוני שקלים ששימשו כביטחונות ושהשתחררו בעקבות העסקה. בסך הכול מדובר על כ-40 מיליון שקל שהתפנו וזרמו לקופתה של מרקסטון בעקבות העסקה עם אייפקס.

סכום זה ישמש ברובו להחזר למשקיעי מרקסטון, שהשתתפו בקריאה האחרונה לכסף - שעוררה זעם רב לפחות בקרב המוסדיים הישראלים. על פי הערכות, כ-25-30 מיליון שקל יועברו למשקיעי מרקסטון שהזרימו לה כסף באותה קריאה, כשבנוסף וייס יזכה כאמור לתגמול נאה של כ-8 מיליון שקל.

וייס, המשמש במרקסטון כיו"ר פעיל מאז אמצע 2014, איננו מקבל שכר שוטף עבור עבודתו, והתגמול לו הוא זכאי הינו בגובה 1.75% מהתמורה בעסקאות שתבצע הקרן תחת ניהולו (בתנאי שהתמורה תעלה על סך מינימום שקבעו המשקיעים בקרן).

"הוצע לי אחוז ממכירת הנכסים, כי לא היה מקור לכסף שוטף. האמריקאים אישרו את התגמול, שמבחינתם הוא טבעי והוגן", הסביר וייס בראיון שהעניק ל"גלובס" מוקדם יותר השנה, עם היוודע העסקה בין מרקסטון לאייפקס. "במידה שהעסקה של פסגות תיסגר, בשנה אחת שילמנו מיליארד שקל חובות של הקרן - בלי תספורת של שקל אחד, ללא משפטים וכינוסים", הוסיף באותו ראיון. "החוב של מרקסטון נגמר עתה באמצעות עסקת פסגות".

תיתכן הנפקה של מגנוליה בת"א

ומה עוד נותר למרקסטון לממש? לקרן, שהקימו רון לובש ואמיר קס ז"ל, ואשר גייסה בתחילת 2004 סך של כ-800 מיליון דולר לטובת השקעה במשק הישראלי, נותרו החזקות ברשת דוכני התכשיטים מגנוליה, ביצרנית החוטים נילית (שבמרקסטון מקווים לראות ממנה עוד 10-15 מיליון דולר ב-2017) וביצרנית כלי הרכב תומקאר - שם יש למרקסטון אופציית פוט על 20% שנשארו.

עד לאחרונה דובר במרקסטון כי ההחזקה ברשת מגנוליה תבשיל למכירה בעוד כשנה וחצי-שנתיים, לאחר השלמת ההנפקה של מניות מגנוליה בלונדון. ואולם, לאור ההרעה במצב הביטחוני בארץ והחששות של משקיעים זרים מפני האטה אפשרית במשק המקומי עקב כך, ההנפקה "למעשה נעצרה", כדברי גורם מעורה. לא מן הנמנע שבמגנוליה יבחרו לפעול בהמשך להנפקת מניות החברה בבורסה בת"א, שם מחכים שהעסקים יירגעו ויחזרו למסלול הרגיל.

בדוחות מרקסטון לשנת 2014 דיווחה הקרן כי שיעור התשואה הפנימי שלה מאז נוסדה בשנת 2004 עמד על מינוס 75%. רק שנה קודם לכן, עוד בטרם התפרץ המשבר בקרן בעקבות מותו של אחד ממייסדיה, אמיר קס, דובר על שיעור תשואה פנימי (IRR) שלילי של כ-17% "בלבד". בדוחות הכספיים של מרקסטון הופיעה הערת "עסק חי".

הביצועים הגרועים של מרקסטון - שבולטים עוד יותר על רקע התשואות החיוביות של קרנות פרייבט אקוויטי מקומיות אחרות בשנים האחרונות - נבעו בראש ובראשונה מההשקעה הכושלת בבית ההשקעות פריזמה, שקרס והסב לקרן הפסדים של יותר מ-300 מיליון דולר.

כישלון עצום נוסף היה ההשקעה ברשת הספרים סטימצקי, שנמכרה אשתקד לאחר שנקלעה למשבר קשה ולחדלות פירעון. לאחר שנים שבהן הסתירה מרקסטון מהמשקיעים את החידלון הניהולי והעסקי ברשת, מחקה מרקסטון את מלוא ההון שהשקיעה בה - 96 מיליון דולר.