האוצר בלע הרבה צפרדעים

כל לחיצות הידיים והחיוכים של כחלון לא מכסים על החורים וסימני השאלה

ככל שמתבררים יותר ויותר פרטים לגבי ה"דיל" שסגר שר האוצר משה כחלון, כך מתחזק הרושם שבאוצר נאלצו לבלוע לא מעט צפרדעים. לחיצות היד, החיוכים המאולצים, קריצות העין ומזכר ההבנות הלקוני שפורסם הבוקר - כל אלה אינם מצליחים לכסות על החורים וסימני השאלה סביב פרטי הסיכומים. פרטים קטנים יותר וקטנים פחות, שעדיין רחוקים מלהיות סגורים. לממונה על התקציבים אמיר לוי היו הסתייגויות עמוקות מהסיכומים האלה שהושגו על ידי מנכ"ל האוצר שי באב"ד. אלא שלאחר מעשה, הוכיח לוי גמישות מרשימה כשהלל את ההישגים בראיונות תקשורתיים.

כחלון עצמו אינו מתעניין במיוחד בפרטים, ומתענג על העידן החדש שיצר ביחסים עם משה יעלון והגנרלים. מצידו, שיכתבו שחילק מיליארדים לביטחון - זו תהיה תעודת הביטוח שלו למקרה שחלילה תפרוץ מלחמה ומישהו ינסה להפיל עליו את האחריות לביצועי הצבא המאכזבים.

נתחיל בתקציב עצמו. לפי חוק התקציב שיאושר כנראה הלילה יעמוד תקציב הביטחון ב-2016 על 56.1 מיליארד שקל. לפי הסיכומים, מערכת הביטחון תקבל תוספות קבועות של עד 3 מיליארד שקל לבסיס התקציב בתמורה לביצוע התחייבויותיה לפי ההסכם. הניסיון מראה שמערכת הביטחון רואה את הסכום הזה כמונח בכיסה, עם ביצוע התחייבויות או בלי. באוצר מודים שבמקרה כזה לא יהיה להם הרבה מה לעשות. "אם שר הביטחון והרמטכ"ל התחייבו - תנו לנו את התמימות של להאמין להם", אמר היום כחלון בשיחה עם עיתונאים. ומהיכן יבוא הכסף לתוספת התקציב הזו? באוצר לא יודעים.

לגבי פנסיית הגישור, טוענים באוצר, כי זו תקטן, גם בממוצע לפורש וגם בסך הכול, אך עדיין אינם יודעים לומר בכמה. המספרים נבדקים. גם לגבי יישום המלצות ועדת גורן לרפורמה באגף השיקום הבזבזני שוררת אי-בהירות. למי למשל תינתן הסמכות להחליט על עמידה בתנאים להכרה בנכות צה"לית: האם לביטוח הלאומי או לוועדה ציבורית? כל סימני השאלה האלה הם מתנה בידי מערכת הביטחון וארגוני הנכים, שחקנים חוזרים מיומנים שינצלו עד תום את המבוכה האוצרית.

בנושא השקיפות, האוצר מתעקש כי הובטח לו לקבל גישה מלאה לתקציב הביטחון, כפי שיש לו לגבי כל תקציב של משרד ממשלתי אחר. ועדת לוקר התעקשה שגם למועצה לביטחון לאומי תינתן גישה כזו, אבל באוצר התעקשו פחות. השם לוקר אינו פופולרי במיוחד בימים אלה גם במשרד האוצר.