"הסכם תקציב הביטחון - חלומות; חובבן עשה ההסכם הזה"

נמשך הקרע בין ראשי אגפי האוצר סביב תקציב הביטחון: שר האוצר, משה כחלון, נחוש לעמוד בהתחייבויותיו לשר הביטחון, בוגי יעלון, ולחתום על הסכם תקציב הביטחון, למרות שבבירור נוקב שעשה מנכ"ל משרדו, שי באב"ד, התגלו פגמים רבים בהסכם. באב"ד הצהיר כי ההסכם ייחתם היום כפי שסוכם.

באב"ד אמר היום בכנס שדרות לחברה במכללת ספיר כי "אני יכול לבשר שהלילה ייחתם ההסכם בין האוצר לביטחון עם כל צעדי ההתייעלות". נכון לשעת סגירת הגיליון עדיין לא ברור האם בנוסף לבאב"ד ייחתמו על ההסכם גם הממונה על התקציבים, אמיר לוי, וסגנו נוח הקר שריכז את המו"מ. במהלך היום סוכם כי תתווסף להסכם הערה שלפיה הנתונים שעליהם מבוסס ההסכם ייבדקו על ידי החשבת הכללית. להערכת גורמים המעורבים בהסכם, הערה זו עשויה לעורר קשיים משפטיים ביישום ההסכם.

אמש הציגו הממונה על השכר באוצר, קובי אמסלם, והחשבת הכללית מיכל עבאדי-בויאנג'ו, את הסתייגויותיהם להסכם במטרה לעכב את החתימה ולהכניס בו שינויים. הממונה על השכר והן החשבת הכללית העבירו מסמך למנכ"ל המשרד ובו פירוט של עיקרי ההסתייגויות מתוכנו של ההסכם ולנושאים שהושמטו ממנו, בנוסף לדברים חריפים שנאמרו בעל פה באשר למהלכים שנעשו מאחורי גבם של ראשי האגפים על יד עמיתיהם להנהלת האוצר.

במסגרת הבירור שקיים באב"ד אתמול התברר כי תהליך גיבוש ההסכם עם משרד הביטחון היה קלוקל. בדיון עלו טענות כי אגף התקציבים מידר את ראשי האגפים הרלוונטיים וכן השמיט מההסכם נושאים חשובים. עוד נטען, כי אנשי האגף לא ראו את התמונה המלאה בבואם לטפל במערכת הביטחון. אנשי אגף החשבות הכללית שקלו בדיון לפנות ליועץ המשפטי לממשלה בטענה כי הממונה על התקציבים חרג מסמכות. יש לציין, כי גם היועץ המשפטי של המשרד, יואל בריס, לא זומן למפגש.

על רקע הדברים התרחבה הביקורת באוצר על ההסכם שייחתם והיא מקיפה לא רק את אמסלם ועבאדי-בויאנג'ו. בכירים באוצר הודו הבוקר בשיחות סגורות כי ההסכם הוא לא ההסכם המיטבי שניתן היה לגבש. לדבריהם, לצד ההישגים החשובים המעטים שיש בו, כמו למשל שקיפות, גידור כמות כוח האדם בצה"ל ויישום המלצות ועדת גורן לשיקום חיילים ויתר משרתי כוחות הביטחון שנפצעו במהלך שירותם - יש בו תקלות חמורות. לדבריהם, "הדברים נעשו באופן מכוון. אנשי האגף התעסקו בנושאים שהם לא מבינים בהם והתוצאה נראית לעין בצורה בולטת. זה הסכם גרוע, הוא לא מביא שום שינוי בתפיסת ההפעלה של כוח האדם במערכת הביטחון - וזה הדבר הבעייתי ביותר", אמרו.

באשר לסיכוייו של ההסכם להתממש, אמר אחד הגורמים במשרד כי "הכל חלומות באספמיה. ההסכם נחתם בלי בסיס מקצועי, בלי לעשות חישובים. לאנשי האגף אין תשובות לשום דבר, גם לא לכשלים המקצועיים. זה הסכם שעשה אותו במקרה הטוב חובבן".

לדבריו, "אם ההסכם הזה היה תוצאה של מבחן שנתנו לסטודנט, הציון שלו היה 30. יש שם חוסר מקצועיות במציאת פתרונות לדברים. הילדים של אגף התקציבים חושבים שהם גילו את אמריקה. חוסר הניסיון שלהם מביא נזקים לציבור. אנשי משרד הביטחון וצה"ל עבדו על הילדים של אגף התקציבים. יש שם תקלות שטעונות תיקון, ובלי תיקון ההסכם הזה הוא רע. שוב משרד הביטחון הצליח לעבוד על אגף התקציבים".

חרף הדברים באוצר מתכוונים לחתום על ההסכם כלשונו. מעבר לפגיעה התדמיתית הקשה קיים חשש אמיתי באוצר מניסיון להכניס שינויים להסכם משום שהדבר עלול להיות מנוצל על ידי משרד הביטחון כתירוץ למשוך את התוספת התקציבית שהובטחה לו מבלי לבצע אף אחת מההתחייבויות שנטל על עצמו במסגרת ההבנות. החשש הזה מבוסס על התנהגות מערכת הביטחון בעבר סביב יישום מסקנות ועדת ברודט. מערכת הביטחון תיטען כי התעקשות האוצר מונעת את חתימת ההסכם, כשבמקביל כבר יבוצעו התחייבויות תקציביות עם 3 מיליארד שקל הנוספים שהובטחו למערכת.