הבשורה המעודדת של לוחמת השחיתות עו"ד דקל-שפריר

קרוב לשנה חלפה מאז הטילה היחידה הארצית למלחמה בשחיתות ובפשע המאורגן, להב 433, את פצצת "פרשת ישראל ביתנו", כפי שהיא מכונה בתקשורת, או תיק 242, שמה הרשמי. החשדות כבדים, חסרי תקדים, וכך גם היקף הפרשה. לא פחות מ-36 חשודים ממליצה המשטרה להעמיד לדין בגין עבירות של שוחד ומירמה, ובהם את פאינה קירשנבאום, את סטס מיסז'ניקוב, את רמי כהן, לשעבר מנכ"ל משרד החקלאות; ואת שי ברס ואת אלכס ויז'ניצר, שניהם מנכ"לי מע"צ לשעבר.

מי שמלווה את התיק המורכב הזה מראשיתו היא עו"ד יעל דקל-שפריר, 34, פרקליטה במחלקה הכלכלית של פרקליטות המדינה, שייעצה לחוקרי המשטרה במהלך עבודתם, ואשר נמנית עם הצוות שבימים אלה מקבל את ההכרעות באשר לגורל התיקים והחשודים; צוות שבראשו עומד עו"ד ד"ר מאור אבן-חן, ותחת הנחיית מנהל המחלקה עו"ד דן אלדד.

- למה זה לוקח כל-כך הרבה זמן? הרי גם חשוד שבסוף ייצא נקי מסתובב חודשים עם אות-קין על מצחו, וחייו משתבשים קשות בשל החקירה.

"אני יכולה להגיד לך שכשאני עושה את העבודה שלי, אני כל הזמן חושבת על החשוד או על הנאשם שיושב בצד השני ומחכה להחלטה בעניינו. הוא כל הזמן לנגד עיניי, ואני יכולה לדמיין עד כמה קשה להיות בסיטואציה הזו.

"אנחנו מנסים לעשות הכול כדי להגיע מצד אחד לתוצאה הנכונה ביותר ומהצד השני - המהירה ביותר. אנחנו שואפים לאיזון בין משך הזמן שלוקח לטפל בתיק, לבין הגעה להחלטה מהירה מדי שעשויה לכן להיות מוטעית".

- לא קשה לך לראות מקרוב עד כמה עמוקה השחיתות השלטונית?

"דווקא האמירה הכי חשובה מבחינתי היא שלא כולם מושחתים. אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר, אבל הוא יכול גם לסמא את העין, כי התעסקות בלתי נגמרת בשחיתות יכולה להעביר את התחושה שהכול מושחת - וזה לא המצב.

"המחיר של הסברה הלא נכונה, ש'כולם מושחתים', הוא גדול מאוד, כי זה פוגע בתחושת המחויבות של אנשים לשלטון החוק. רוב אנשי הציבור ממלאים את תפקידם ואת שליחותם. האתגר שלנו הוא למצוא את המקרים החריגים, שאינם מעידים על הכלל, ולטפל בהם".

- מהו האתגר הגדול ביותר במלחמה בשחיתות?

"שחיתות, כמו וירוס, משתנה כל הזמן. היא לובשת ופושטת צורות. תיק שחיתות של לפני 10 שנים הוא לא תיק שחיתות של היום. זה מצריך התאמה של הפרקליטות והתאמה של הכלים ושל החשיבה. אנחנו נמצאים כל הזמן בתנועה כדי לראות איך אנחנו מתמודדים עם השחיתות בצורה היעילה ביותר, כי צדק צריך באמת להיעשות".

החוקר מרים טלפון

דקל-שפריר נזהרת מאוד מלדבר לגופו של תיק 242. כאשר היא נשאלת מה תפקידיהם של פרקליטים שמלווים חקירה כגון זו, היא מוכנה לומר ש"בשלב החקירה אנחנו מנסים לראות יחד עם החוקרים איפה אנחנו נמצאים בשדה המשפטי. אם מדובר בעבירות של שחיתות שלטונית, אז אנחנו רוצים לראות אם אנחנו נמצאים בתחום הפלילי או במשהו שעל הגבול.

"אנחנו מנסים למסגר עם המשטרה את סוג העבירות. אנחנו גם בוחנים אם צריך לערב גורמים נוספים בחקירה, למשל את הרשות לאיסור הלבנת הון או את רשות המסים, ואנחנו מסייעים לחוקרים לגבש החלטות שיש להן היבטים משפטיים".

- תארי מקרה שחוקר מתייעץ במהלך חקירה.

"חוקר יכול לצאת מחקירה ולהרים אליי טלפון, ולהתייעץ לגבי המשמעות המשפטית של אמירה של נחקר. האם משהו שהנחקר אמר מגלה עבירה, או האם בעקבות הודאה שנמסרה על-ידי נחקר הוא יכול לעבור לחקור אותו באזהרה (כחשוד, ח' מ').

"דוגמה אחרת היא כאשר עולה השאלה אם עבירה מסוימת שעליה נחקר חשוד, נניח עבירה של קבלת דבר במירמה, דורשת לזמן לחקירה אנשים נוספים, נניח את המרומים. הרבה פעמים צריך לחשוב, תוך כדי החקירות, על האספקטים האלה של את מי צריך לחקור, כדי להוכיח ביצוע עבירה או להפריך את החשד. פרקליט מלווה נמצא בנקודות מרכזיות של החקירה ובצמתים המרכזיים".

- אין חשש לחצות את הגבול שבין ליווי משפטי של החקירה לבין חדירה לסמכויות המשטרה?

"קודם כל, החוקרים שאני עובדת איתם הם מצוינים, ולמשטרה יש העצמאות שלה לראות את הדברים בצורה שונה מהפרקליטות. ההתייעצות בינינו נעשית על בסיס משפטי ולא חקירתי. אנחנו מייעצים במקומות שבהם קיימות סוגיות משפטיות שלנו כפרקליטים שמופיעים בבתי המשפט, וישנה הפרספקטיבה לראות איך הדברים ייראו בהמשך (בבית המשפט, ח' מ') ולייעץ לחוקרים. אבל ההיבט החקירתי הוא מסלול שהמשטרה אמונה עליו".

זה גם המקום להזכיר שמי שהוביל את החקירה בראשיתה היה ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה, תת-ניצב אפרים ברכה ז"ל, שהתאבד ביולי. "המפגש איתו היה מאוד נעים לי באופן אישי, והיה לי מאוד קשה עם ההתאבדות שלו", מתייחסת דקל-שפריר. "הוא היה איש שנותן יחס לכל אדם שהוא פגש. במהלך העבודה איתו הייתי בחודשים מתקדמים של היריון, ואפרים כל הזמן אמר לי בצחוק, 'את לא יכולה קצת לדחות את העניין הזה של הלידה?'".

משפחת חיל האוויר

דקל-שפריר, 34, מתגוררת ברעות. היא נשואה ליואב, טייס לשעבר שעוסק כיום ביזמות נדל"ן, ואימא לאורי בן ה-3 ולנועם בן ה-8 חודשים. בילדותה נדדה דקל-שפריר עם הוריה ועם שלושת אחיה בין בסיסי חיל האוויר רמון, חצרים ותל-נוף, מתוקף היותו של האב, גיל דקל, טייס קרב ומפקד טייסת (לאחר השחרור שימש אביה כמנכ"ל אפריקה ישראל מגורים, וגם כיום הוא עוסק בנדל"ן).

כשעמדה לפני גיוס בחרה דקל-שפריר לא ללכת בדרך של אביה ושני אחיה ששירתו בחיל האוויר, וללכת דווקא לגולני, שבה היא שירתה כמשקית חינוך של הסיירת בשנים 1999-2001, שבהן יצא צה"ל מלבנון ("רציתי ללכת למקום הכי קרבי שאפשר, ואפילו שהייתה לי אפשרות לעשות דור המשך בחיל האוויר בחרתי בדרך שלי, ואני שמחה עליה").

אחרי השחרור והטיול לדרום אמריקה, היא פנתה ללימודי המשפטים באוניברסיטת תל-אביב. "רציתי תחום שיש בו ממד של יכולת השפעה על החברה. ככה התחנכנו", היא אומרת. "תרבות של מחלוקת היא מבורכת בעיניי, והעולם המשפטי מורכב מתרבות של מחלוקת מהותית, שמתוכה מגיעים לתוצאה אופטימלית אפשרית. אנחנו, כפרקליטים, מביאים את הדברים לבית המשפט, הסנגורים מציגים תמונה שונה, ובסוף בית המשפט נותן החלטה. אני חושבת שזה תהליך שהוא נכון, ומביא לתוצאה הצודקת ביותר".

בסיום הלימודים שקלה להתמחות במשרד פרטי גדול, אבל בסופו של דבר נראה שהחינוך מהבית הכריע והיא בחרה בשירות הציבורי. את ההתמחות שלה עשתה אצל עו"ד מיכל רוזן-עוזר (כיום סנגורית פרטית) במחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, ומאז היא שם.

בזמן ההתמחות ולאחריה הייתה דקל-שפריר שותפה לטיפול ב"תיק החניונים", שעסק בקידום ענייניו של איש העסקים ראובן גרוס המנוח בחברת אחוזות החוף שבבעלות עיריית תל-אביב. כמו כן היא טיפלה בתיק של ישראל פרי המנוח, שהורשע בגניבת 320 מיליון מארק גרמני מלקוחותיו ונידון ל-10 שנות מאסר.

תיק גדול נוסף שבטיפול בו הייתה מעורבת דקל שפריר הוא תיק חפציבה, חברת הנדל"ן שקרסה בעקבות שורה של מעשי מעילה, מצד מנהלי החברה ובראשם בועז יונה.

"החשיבות בתיק חפציבה הייתה שציבור גדול מאוד של נפגעים שביצעו את העסקה המשמעותית ביותר בחיים שלהם איבדו את האמון במערכת", אומרת דקל שפריר. "האפקט ההרתעתי של טיפול בתיק כזה הוא מאוד חשוב, ולכן חשוב היה שהאחרים למעשה ייענשו". יונה, נזכיר, נשלח ל-7 שנות מאסר, וגם מנהלים נוספים נענשו בחומרה.

- איפה את רואה את עצמך בעתיד?

"אני גאה להיות חלק מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות - צוות של פרקליטים מוכשרים עם מנהל מחלקה מצוין. בכלל, הפרקליטות היא מערכת טובה, שמקבלת החלטות על בסיס שיקולים ענייניים בלבד, ואני אשמח להמשיך ולהתקדם במערכת הזו ובשירות הציבורי בכלל".