"ביהמ"ש בישראל אינו בבחינת מקצה שיפורים לפסיקה אמריקאית"

"האם התובע זכאי לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לו, לפי טענתו, כתוצאה מהליכים משפטיים כנגדו בבית משפט בארה"ב?" כך פתח שופט בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב, יהורם שקד, פסק דין, שיצא לאחרונה תחת ידיו.

עיקר טענתו של התובע, שיכונה כאן "מיכאל", הייתה, כי חרף קיומו של הסכם ממון שנחתם בינו לבין אשתו לשעבר, אותה נכנה "רונית", היא הגישה נגדו תביעה לבית המשפט בארה"ב, תוך התכחשות להסכם הממון ולפסק הדין שאישר אותו.

לטענת מיכאל, בכך הסבה לו רונית נזקים כבדים בשיעור של כ-2.5 מיליון שקל. מטעמי אגרת המשפט, הוא העמיד את תביעתו על 600 אלף שקל בלבד.

לאחר שרונית הגישה נגדו את התביעה בארה"ב, הגיש מיכאל תביעת גירושים לבית הדין הרבני בחיפה, אליה ביקש לכרוך את נושא הרכוש. טענתה של רונית כנגד סמכותו של בית הדין נדחתה. במהלך ניהול התביעה בארה"ב עזב מיכאל את ארה"ב, שם הוא התגורר עם רונית ועם ביתם הקטנה במשך מספר שנים, ושם פעמיו לישראל.

בתביעת הפיצויים שהגיש מיכאל, בגין הנקיטה בהליך משפטי בארה"ב, טען פרקליטו, עו"ד נסים שלם, כי בכך שרונית התנכרה להסכמות ברורות בהסכם הממון, נגרר מיכאל, ללא הצדקה, לעימות משפטי, שנמשך למעלה משנתיים בארה"ב ובישראל. לטענתו, בכך שרונית ביקשה מבית המשפט האמריקאי להצהיר כי הסכם הממון אינו בר-אכיפה, היא הוציאה את דיבתן של הערכאות בישראל רעה.

פרקליטו של מיכאל טען כי בהתנהלותה של רונית היו משום הפרת חוזה, רשלנות, תרמית, גרם הפרת חוזה והפרת חובה חקוקה. הנזקים שלטענתו נגרמו למיכאל כללו שכר-טרחה, שהיה על מיכאל לשלם לעורכי דין שונים, בישראל ובארה"ב, אובדן השתכרות ופיטורים ממקום העבודה, תשלומי ריבית להלוואות שנטל ועוגמת-נפש (אותה הוא העריך במיליון שקל).

פרקליטה של רונית, עו"ד ליעד שטרצר, טען מנגד, כי לרונית הייתה זכות מלאה לפנות לבית המשפט בקליפורניה, לשם בירור המחלוקות שנתגלעו בינה לבין מיכאל, וזאת בעיקר לאור זאת שהשניים התגוררו שם, לאור זאת שעילות התביעה התגבשו שם ולאור כלל "מירב הזיקות".

הוא הסב את תשומת-הלב לכך, שמיכאל היה זה שסרבל את ההליכים המשפטיים, ולכך שהוא ברח מארה"ב, על-מנת שלא לחשוף את הנכסים שברשותו. לטענתו, בכך הוא סיכל את בירור נושא הרכוש וגרר את רונית להליך דיוני בישראל, חרף מגוריה, ביחד עם ביתם, בארה"ב.

ראיה לכך שההליך בקליפורניה היה מחויב המציאות ראתה רונית אף בפסיקת בית המשפט שם בענייני הקטינה, במזונותיה ואף בהתערבות מסוימת בהסכם הממון.

בפסק דינו לא הסתיר השופט שקד את מורת-רוחו הרבה מהגשתה בפניו של התביעה חסרת הבסיס, ומהתנהלותו של מיכאל לאורך ניהול ההליכים המשפטיים בארה"ב.

"בכל הכבוד - וחרף המלל הרב והבאת שלל 'עילות משפטיות' - לא עלה בידי האיש להצביע על כל איסור שהיה על האישה בין בהגשת התביעה הרכושית ובין בעצם העלאת הטענות שהעלתה", הטעים. "משלא הפרה האישה כל חובה ומשלא עוולה כלפיו בכל עוולה, הרי שלא יכולה לקום לאיש כל תרופה ל'נזק' לו לא אחראית האישה", המשיך, בדרכו לדחות כליל את התביעה.

לאור טענתו של מיכאל, שלפיה רונית עוולה כלפיו בעוולת הרשלנות ולא פעלה כפי שמצופה מאדם סביר לפעול, ראה שקד לבחון, באותה הנשימה, את השאלה האם מעשיו ומחדליו של מיכאל, במהלך ניהול ההליכים בארה"ב ובישראל, היו כמצופה מאדם סביר.

הוא קבע כי בשים לב לכך שהשניים התגוררו, במשך שנים, בארה"ב, שם היה גם מרכז חייה של בתם, "ברור כי הפורום המתאים לבירור כל ענייניהם... הינו בית המשפט בארה"ב, ולמצער, אין לומר על בית המשפט בארה"ב כי לא היה בגדר פורום מתאים", קבע.

על-פי שקד, בשים לב לכך שרונית הגישה נגד מיכאל בארה"ב תביעה בענייני מזונות, רכוש ומשמורת, היה מצופה ממנו להישאר בארה"ב עד לבירור התביעה, "שהרי ברור לכל - וגם לאיש - שזהו הפורום היחיד שיכול לפסוק בעניינים אלה".

לדידו, כאדם סביר, היה מצופה ממיכאל לשקול היטב גם את נחיצות הגשת תביעה נוספת בישראל, ותחת זאת להתייצב בפני בית המשפט בארה"ב ולהעלות בפניו את טענותיו בנוגע להסכם הממון. "ניתן לשער כי לו האיש היה מתנהל באופן זה, חלק ניכר מהוצאותיו היה נחסך ממנו", קבע.

"הוצאות המשפט אשר לטענת האיש נגרמו לו בארה"ב, יכולות היו להיפסק לטובתו בבית המשפט בארה"ב", הוסיף שקד. "לא זו בלבד שהאיש כשל מלהביא כל ראיה לכך כי בהתאם לדין האמריקאי, בית המשפט בארה"ב לא היה מוסמך לפסוק הוצאות משפט לטובתו, אלא הוא אף אישר את ההיפך מכך".

שקד קבע כי אין להלום מצב, שלפיו בית המשפט בישראל יפסוק לטובת מיכאל את ההוצאות, שלטענתו היה על בית המשפט בארה"ב לפסוק לטובתו. "בית המשפט בישראל איננו בבחינת מקצה שיפורים לפסיקה אמריקאית", כך הוא.

"האפשרות של נפגע לתבוע בעילת הרשלנות או בכל עילה אחרת כתוצאה מעוולה, איננה כוללת את הזכות 'לערער' על הליכים קודמים שנסתיימו, על דרך של תביעה עצמאית" המשיך שקד בהילוכו. "רוצה לומר, העובדה כי בית המשפט בארה"ב היה מוסמך לפסוק בענייני הוצאות ושכר-טרחת עורך דין - בין אם פסק ובין אם לא פסק - מאיינת את זכותו של האיש לתבוע בגין רכיבים אלו במסגרת הליך נפרד".

בקשר לכך העלה שקד על נס את זאת, שבית המשפט בארה"ב חייב דווקא את מיכאל בהוצאות המשפט ובשכר-טרחת עורך דין.

"זכותו של בעל דין להעלות טענות כפי הבנתו", שב שקד לדרך המלך. "אדם שטוען נגד הסכם, אין בטענתו כשלעצמה, כדי להוות עילה לפיצוי, ואינני סבור כי הגשת התביעה הרכושית בארה"ב, הייתה בגדר עוולה כלשהי שלה כלפי האיש", המשיך.

אף שלא היה צורך אמתי בכך, ראה שקד להתייחס אף אל כל אחד ואחד מראשי הנזק, שנטענו על-ידי מיכאל. יכול והוא עשה כן על-מנת להדגיש את חוסר הבסיס שבתביעתו. שקד תמה על הכללתם בתביעה של ראשי נזק כאלה ואחרים, ובהם "אובדן השתכרות ופיטורים ממקום העבודה".

"כל 'פשעה' של האישה, עליו מלין האיש, הינו אחד - הגשת תביעת רכוש בארה"ב, תוך התעלמות מהוראות הסכם הממון", הטעים. "מה בין זאת לבין הטענה לאובדן כושר השתכרות ופיצויי פיטורים? יתכן שלאיש הפתרונים, אולם לא לבית המשפט".

גם בנוגע לתביעה בגין ריביות על הלוואות, שנאלץ מיכאל ליטול, לטענתו, קבע שקד, כי המדובר בהפרחת סכומים "כטוב היד על המקלדת", מבלי להביא ראיות ומבלי להצביע על חבות כלשהי.

בהתייחסו אל התביעה לפיצוי בגין עוגמת-נפש, קבע שקד, כי "יש בה לתאר באופן הנאמן והמדויק ביותר את אדניה של התביעה כולה". לדידו, מצופה היה ממיכאל לנהל את ענייניו המשפטיים במקום מגוריו ומגורי המשפחה במהלך השנים, שקדמו לקיום ההליכים.

"ככל שנגרמה עוגמת-נפש למי מהצדדים, אני מתקשה להעלות על דעתי כי עוגמת-הנפש אשר נגרמה לאיש, עולה על עוגמת-הנפש אשר נגרמה לאישה ולילדה, לאור מעשיו ומחדליו של האיש", המשיך והוסיף: "מכל מקום, עצם העלאת טענה לחלוקת רכוש בארה"ב והגשת תביעה בארה"ב - חרף כי לא ליבבה את נפשו של האיש - אין בה כדי לגרום לעוגמת נפש המזכה בפיצוי, לא כל שכן בסכום הדמיוני אשר נטען על-ידי האיש".

לאחר ששקל את התנהלות שני הצדדים במהלך ניהול המשפט, אף את זאת שסיכומיו של מיכאל החזיקו 48 עמודים, אשר חלק מהם היה נעדר כל רלבנטיות לסוגיות שעל הפרק, שעה שסיכומיה של רונית הכילו 16 עמודים בלבד, חייב שקד את מיכאל לשלם לרונית הוצאות ושכר-טרחת עורך דין בסך כולל של 83 אלף שקל (תמ"ש 27213-01-10).