עיני כל העולם היו נשואות בשבוע שעבר לעבר ארה"ב. הציפייה הגדולה והדחיות החוזרות ונשנות לא הותירו מקום לספק שהריבית בארה"ב עומדת לעלות לראשונה מאז משבר 2008. כל שנותר היה לשמוע מה בפיה של הנגידה ג'נט ילן לאחר פרסום ההחלטה על מנת לנסות ולקבל מושג מה הולך להיות.
סיפקה את הסחורה או לא - תלוי את מי שואלים. על פניו נראה כי המסחר בימים האחרונים הראה בלבול רב בקרב הסוחרים ואי ודאות לגבי כיוון השווקים. מצד אחד שידרה העלאת הריבית מסר של עוצמה, ובעניין זה אף הפתיעה במקצת הנגידה כשהכריזה על העלאות נוספות במהלך השנה, בכפוף כמובן להמשך ההתאוששות. מצד שני הנפט ממשיך להתדרדר, כלכלת סין ממשיכה לשדר סימני שאלה ומדד מנהלי הרכש בנסיגה. בסופו של שבוע, יעדיפו כנראה השחקנים להתחיל מוקדם את חופשת חג המולד וסביר להניח כי נראה מחזורים הולכים ומדלדלים ותנודות קלות לשני הכיוונים. הראלי, אם יגיע, יתחיל רק בשנה הבאה.
אחד הגורמים המעניינים ביותר את קובעי המדיניות בארה"ב הינו השפעת שער הדולר ועוצמתו על ביצועי הכלכלה המקומית ומאזן הסחר. אין ספק כי הנתונים הראשונים לא בישרו טובות ועל כן יצפו בארה"ב לסדרת הנתונים הבאה שתיתן אינדיקציה טובה יותר להשפעתו. מבחינה זו נקטה ילן בנאומה משנה זהירות על מנת שהשוק לא יתרגם חלילה את דבריה לראלי נוסף של הדולר. מבחינה זו נראה כי הפד השיג את מבוקשו, שכן על פניו נראה היה כי הצהרה בדבר מספר העלאות, למרות שלא דובר על תאריכים, תגרום לריצה לעבר הדולר ולהתחזקות משמעותית שלו, מה שלא קרה לשמחת חברי הפד.
אלו חדשות לא טובות במיוחד לבנק ישראל. כרגיל, בבנק ישראל קיימת התקווה שהאמריקאים יעשו עבורנו את העבודה והתחזקות הדולר בעולם תגרור גם את התחזקותו כאן. מבחינה זו אין חדש תחת השמש. השקל נסחר עדיין סביב שיא כל הזמנים והתחזקות הדולר בעולם פסחה עלינו. זה ידרוש מבנק ישראל להיות בשנה הבאה יותר אקטיבי, אולם נראה כי בשנה הבאה יצטרף לספקולנטים בהם מנסה הבנק להילחם אויב חדש מבית - שר האוצר.
הקונפליקט המתוקשר בין בנק ישראל והאוצר נמשך כבר שנים רבות ומעיב על יכולתה של מדינת ישראל להתמודד כהלכה מול איומים כלכליים ופיננסיים. זה התחיל הרבה לפני הקדנציה של פלוג וכחלון אולם לאחרונה נראה כי כחלון, שלא מצליח לממש אפילו 10% ממה שהבטיח לבוחריו ורואה את הסקרים הלא מחמיאים, פשוט איבד את זה ובמקום "להיכנס" בראש ממשלתו שכולם יודעים שרק אם ילחץ על הכפתור הנכון, מחירי הדיור יתחילו לרדת, הוא החליט שעל מנת להצליח בעניין הנדל"ן, בנק ישראל חייב ללכת בעקבות האמריקאים ולהעלות אף הוא את הריבית.
מכחלון אינני מצפה לדבר, אולם מאנשי המקצוע שלו אני מצפה שיבהירו לו שרק ריבית בגובה 3% ומעלה עשויה לעצור את עליית מחירי הדיור שכן רק כך תיווצר אלטרנטיבה. בנוסף אני מצפה שיסבירו לו מדוע ריבית כזו, כשבארה"ב, גוש האירו, בריטניה, שוויץ ויפן הריבית עדיין אפסית, תגרום ללא פחות משואה כלכלית - דפלציה עמוקה, צמיחה אפסית, שקל אסטרונומי וקריסת היצוא והתעשייה המקומית. אז אולי אם במקום לדבר שטויות בעניין הריבית יתגייס שר האוצר למערכה ויסייע לבנק ישראל במאבק, תוכל מדינת ישראל לחזור לפסי צמיחה והדפלציה תהפוך אחרי שנתיים לאינפלציה בתחום היעד.
יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים
yf@energyfinance.co.il www.energyfinance.co.il
אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.
החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
