חופש הבחירה בפנסיה: על מי חל התיקון לחוק קופות הגמל?

וגם: המעסיק לא הפריש לקרן הפנסיה? בית הדין יחייב לפצות את העובד ולהשלים את החסר

קרנות פנסיה  קרנות גמל קרנות פנסיה  קרנות נאמנות ביטוח ופיננסים /צלם: פוטוס טו גו
קרנות פנסיה קרנות גמל קרנות פנסיה קרנות נאמנות ביטוח ופיננסים /צלם: פוטוס טו גו

בכל הכלכלות המודרניות כמעט קיים העיקרון החשוב של חיסכון עובדים לטווח ארוך באמצעות קרן פנסיה. עד לפני כ-8 שנים לא הייתה במדינת ישראל פנסיית חובה לכלל העובדים. ב-2008 נפל דבר, ולראשונה נקבעה הזכות של כלל העובדים במשק לפנסיה במסגרת הסכם קיבוצי שהורחב לכלל המשק.

בהתאם לצו ההרחבה, הן המעסיק והן העובד מעבירים סכומי הפקדות לקופת הגמל: המעסיק מעביר סכומים לתגמולים ולפיצויי פיטורים, והעובד מעביר סכומים לתגמולים. נקבע כי שיעורי ההפקדות יעלו בהדרגה במשך 6 שנים, עד 2014, ומשנה זו ואילך שיעורי ההפרשות עומדים על 17.5%.

בהתאם לחוק קופות הגמל, לעובד בישראל יש זכות לנייד את ההפקדות הנעשות עבורו ממוצר פנסיוני אחד לאחר, ועל המעסיק לבצע את ההפקדות במועדן ולקופות שבהן בחר העובד.

לאחרונה התבשרנו על שינוי חשוב בעניין זה: תיקון מספר 12 לחוק קופות הגמל, שאמור להיכנס לתוקפו בתחילת החודש הבא, פברואר 2016. התיקון נועד לנתק את הקשר בין סוג התוכנית הפנסיונית שבה בחר העובד לבין שיעור הפקדות המעסיק לאותה תוכנית.

עו"ד רועי גוטמן, שותף ומנהל מחלקת דיני עבודה במשרד איתן, מהולל & שדות, אומר כי הבשורה שמביא איתו תיקון 12 היא שהוא מחזק את חופש הבחירה של העובד לגבי המוצר הפנסיוני שבו הוא מבוטח, ועם זאת התיקון הזה עדיין זקוק להבהרות. 

רועי גוטמן/ צילום: עידן מלכה
 רועי גוטמן/ צילום: עידן מלכה

על מי חל התיקון?

"חוק קופות הגמל מקנה חופש לעובד בבחירת הגוף שינהל את כספי החיסכון הפנסיוני שלו, ובכך הוא מנתק את התלות שלו בהחלטתו של המעסיק לגבי בחירת קופת הגמל", מסביר עו"ד גוטמן. "כעת, במסגרת תיקון 12, המחוקק הלך צעד נוסף וקבע שני דברים: האחד - איסור על מעסיק להתנות את גובה שיעור ההפקדות שלו בזהות המוצר הפנסיוני (ביטוח מנהלים או קרן פנסיה). והדבר השני - נקבע בתיקון שאם נקבעו בדין או בהסכם שיעורי הפקדה שונים בהתאם למוצרים פנסיוניים שונים (למשל קרן פנסיה מחד גיסא וביטוח מנהלים מאידך גיסא), במקרה כזה העובד יהיה זכאי לשיעור ההפקדה הגבוה בין השיעורים שנקבעו, עד לתיקון הדין או ההסכם.

"במילים אחרות, בהתאם לתיקון האמור, התקציב הפנסיוני של המעסיק להפקדותיו אמור להיות זהה, בין אם מדובר בקרן פנסיה ובין אם בביטוח מנהלים, והמעסיק צריך 'להתיישר' על-פי שיעור ההפקדה הגבוה בין כל השיעורים שנקבעו למוצרים הפנסיוניים של העובד".

תיקון 12 חל על כל העובדים שיש להם הסדרי פנסיה המשלבים בין כמה סוגי הפרשות, והם על-פי רוב מיטיבים ביחס למי שחל עליו רק צו ההרחבה מ-2008.

כך, למשל, התיקון חל על עובדים שההפרשה שלהם לפנסיה משלבת בין ביטוח מנהלים לבין קרן פנסיה עם שיעורי הפרשות שונים ביניהם. התיקון אינו חל על מי שמופרשים לקרן הפנסיה שלו שיעורי הפרשות קבועים, למשל כל מי שחל עליו רק צו ההרחבה במשק מ-2008, ולא חלים עליו הסכמים מיטיבים אחרים.

"צו ההרחבה הפנסיוני במשק אינו קובע שיעורי הפקדה שונים, כי אם שיעורים קבועים, בין אם העובד בחר בביטוח מנהלים ובין אם בחר בקרן פנסיה. לפיכך, התיקון לחוק, שדן רק במקרה שבו נקבעה אפשרות לשיעורי הפקדה שונים כתלות במוצר הפנסיוני, אינו חל במקרה זה", מבהיר עו"ד גוטמן, ומציין כי לשון התיקון אינה בהירה דיה, ומאז נחקק ניתנו כמה פרשנויות ליישומו.

"אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר אמור למסור בקרוב הבהרות לגבי יישום התיקון לחוק ולעשות 'סדר' בפרשנויות האפשריות השונות, שלמעשה יוצרות חוסר ודאות לגבי יישומו בפועל".

מעסיק לא הפריש? בית הדין יחייב לפצות את העובד ולהשלים את החסר

קרן פנסיה היא למעשה תוכנית ביטוח שאמורה לספק לעובדים תשלום חודשי לכל ימי חייהם לאחר פרישתם מהעבודה או במקרה של אובדן כושר עבודה, ובמקרה של מוות להבטיח תשלום לשאירים התלויים בפרנסתו של אותו עובד.

החברות בקרן פנסיה מבוססת על הפרשות מדי חודש של העובד ומעסיקו או של העובד לבדו אם מדובר בעצמאי. מבחינה משפטית, קרן פנסיה היא מאגר נכסים המוחזק בנאמנות על-ידי חברה מנהלת (הנאמן) לטובת עמיתים (הנהנים).

חובת ההפרשה לפנסיה היא מגיל 21 לגבר ומגיל 20 לאישה עד גיל הפרישה, והיא חלה גם על עובדים זרים, עובדים זמניים ועובדים ארעיים העומדים בתנאי החוק. העובד זכאי להפרשה לפנסיה לאחר 6 חודשים במקום העבודה, ואם היה לו ביטוח פנסיוני קודם, הוא זכאי מהיום הראשון לעבודתו.

במקרה שמעסיק לא הפריש לפנסיה, בית הדין יחייבו לעשות זאת. כך, למשל, באפריל 2008 חייב בית הדין לעבודה בבאר-שבע חנות כלבו לתינוק לשלם לעובדת לשעבר, שהשתכרה 4,000 שקל בחודש ונאלצה להפסיק את עבודתה עקב מחלה, פיצוי בסך 317 אלף שקל בגין אובדן זכויות פנסיוניות. בפסיקתו ציין בית הדין כי מדובר בסכום שהיה נצבר מאז נכנס צו הפנסיה לתוקפו בינואר 2008 ועד הגעתה של העובדת לגיל פרישה. 

שיעורי ההפרשות לפנסיה
 שיעורי ההפרשות לפנסיה