העובדים אינם "הוצאות"

אם יש רווחים, צריך לצ'פר את כל מי שהיה שותף ליצירתם - לא רק את המנהלים והבעלים

שר האוצר משה כחלון / צילום: אוריה תדמור
שר האוצר משה כחלון / צילום: אוריה תדמור

אם משה כחלון באמת רוצה להשאיר את חותמו על הכלכלה והחברה במדינה, אולי כדאי שינצל את פרשת מגה כנקודת מפנה. לא שבפרשה זו מתגלים דברים שלא ידענו. שכר המנהלים המופרך, המקומם והבלתי מוצדק קיים מאז ומתמיד, אלא שהוא הפך יותר-ויותר מופרך עם השנים.

פערי השכר האסטרונומיים מפריעים מאוד להתפתחותה של המדינה, וגם ליכולת שלנו להגן עליה בצורה יעילה. אנחנו במצב שבו אנו צריכים ציבור שאינו מרגיש מרומה ומנוצל.

פערי השכר יוצרים אנרגיות שליליות. הן מתפרצות מדי פעם באיזו מיני התקוממות, בעיקר של צעירים, אבל מהר מאוד דועכת. צריך כבר להבין שלא מהרחוב תצמח הישועה, לא מלמטה - אלא מלמעלה, ממסדרונות הכוח. מאדם כמוך, משה כחלון.

מה זה "לצמצם בהוצאות"?

לפני שתהיה מהפכה עממית, כדאי לעשות מהפכה מבנית. העניין הזה שמנהלים מקבלים סכומים ענקיים שבשום אופן לא מגיעים להם, צריך להיפסק לפני שיגרום להתלקחות.

יש פה שיטה שמובנית בצורה לא נכונה ולא הוגנת. היא בנויה על יכולותיו של המנהל להביא לבעלי המניות, ולבעלים הפרטיים, רווחים גדולים יותר. בהתאם לכך מועסקים המנהלים. מציעים למנהל תגמול בהתאם לרווחים ש"הוא מביא". כדי להגדיל רווחים אלה, חייב המנהל לצמצם את ההוצאות - בין השאר, ואולי בעיקר, את השכר לעובדים.

כך נוצרת הנוסחה שלפיה אם אתה פוגע בשכר העובדים, אתה מכניס יותר כסף לבעלים - ולעצמך, המנהל. במילים אחרות: דפוק את העובדים כדי לצ'פר את עצמך, המנהל, ואת הבעלים.

גם העובדים שותפים

לא יכול להיות צדק חברתי, כל עוד השיטה הזאת ממשיכה לנהוג אצלנו. העובדים אינם "הוצאות" - הם אנשים עם משפחות. לא יכול להיות גם צדק כלכלי. חשוב שתיקבע תקרה ריאלית לבונוסים ושאר ההטבות שמקבלים מנהלים. אבל בעיקר לשנות את השיטה, כך שצ'ופרים יחולקו לכל מי שתרם ליצירת הרווחים, שזה בראש וראשונה העובדים.

זו, כחלון, צריכה להיות המשימה שלך. אתה לא יכול לנהוג כבימים ימימה, כאשר מאות עובדים מאבדים את מקומות עבודתם בגלל חמדנות המנהלים והשיטה המאפשרת זאת.

מי אמר ש"הבל היופי"?

"אם הייתי גבר או פחות יפה - איש לא היה מצייץ", אמרה אשת יחסי הציבור רות שטרית, בתגובה לביקורת על השכר הגבוה שקיבלה במגה הקורסת.

אני מבקש להציע לך, רותי, אפשרות אחרת: "אילו לא היית יפה, אולי לא היית מקורבת לדודי ויסמן, ולא היית זוכה בכל ההטבות שנבעו מכך במגה (וגם במקומות אחרים)".

וחוץ מזה, נדמה לי שמוסכם שאביגדור קפלן הוא גם גבר וגם לא יפה. וזה לא ממש עזר לו.