אוטו לכל עת: הקאדי של פולקסוואגן יכולה לרקוד בכל החתונות

גם אוטו מסחרי וגם משפחתי - רק המחיר המוגזם מפריע לה לפרוץ

פולקסווגן / צילום: יחצ
פולקסווגן / צילום: יחצ

היא כל כך פונקציונאלית, שבא לצרוח. היא כל כך ידידותית למשתמש, שבא לצהול. היא כל כך חפה מכל חינטרוש, שבא להוריד בפניה את הכובע. היא כל כך עניינית, עד כי נדמה כאילו בדק "גלאי בולשיט" את כל מרכיביה, מערכותיה, עיצוביה וציודה, ושלף החוצה כל רמז לבלבול מוח מיותר.

זוהי קאדי. של פולקסוואגן. "המסחרית" יא-עני. אבל אני מכיר כמה וכמה מכוניות מן הזן הקרוי "משפחתית", שמעניקות פחות משפחתיות ונעימות מאשר "המסחרית" הזאת.

כי הקאדי הזאת, הדור הרביעי, צימצמה עוד יותר את המרחק שאמור להשתרע בין רכב-שיפוצניקים למובילית-משפחתית. היא עדיין מרובעת כמסחרית, אך עושה זאת בחן ובתבונה. היא עדיין גבוהת-גג דייה כדי ליצור מרחב-מטען דשן, אך אותה תקרה גבוהה גם משביחה את מרחב המחייה של חמישה, ואפשר גם שבעה, נוסעים. היא עדיין ספרטנית לכאורה, אבל הספרטניות המצטענת הזאת מכילה את כל הדרוש לנהג, לנוסעים, לעוסק המורשה וגם לכל המשפחה.

מיגוון הקונפיגורציות הזמין מכיל תשובה לכל צורך כמעט: דגם אטום-ארגז להובלות, דגם ארוך לשבעה נוסעים או למטען ארוך, יש כפול-הנעה, יש עתיר חלונות, ויש אפילו אחד המצוייד גם במיטה כפולה, ארונות, כורסאות ושולחן עבודה.

צמד דלתות רגילות מקדימה, צמד דלתות הזזה מאחור, דלת חמישית מתרוממת. כל אלה מבטיחות שהנהג, נוסעיו, ארגזיו ואפילו הסולם שלו ייכנסו אל הקאדי ויצאו ממנה בנוחיות מוחלטת.

די בשני מבטים מעריכים במכונית הזאת וכמעט מאליה עולה תמיהה צרכנית: מדוע אין "מסחריות" כמו הקאדי מצליחות לשבור את תקרת הזכוכית המסחרית? מדוע הן לא נעשו כבר מזמן לאופציה הגיונית, אפילו מפתה, גם לאנשים שסתם חפצים במכונית משפחתית נבונה? לא ברור.

ממדי הקאדי החדשה לא שונים מהותית מממדי הדגם היוצא. היא ממשיכה להיות אחת המרווחות ביותר בפלח המכוניות הזה. שינוי חד אפשר לעומת זאת למצוא במגוון המערכות המוצע עם הדור הרביעי: מערך מרשים של עזרי בטיחות ונהיגה, בקרת שיוט אקטיבית, מערכת סאונד מרשימה, קישו*ריו*ת מלאה עם סמארטפון, מערכת חנייה אוטומטית (זו המחנה את המכונית בעוד הנהג עושה את ציפורניו, או חוטף נימנום קל) ועוד ועוד ועוד.

שלושה מנועי בנזין מוצעים בקאדי וארבעה מנועי דיזל. ואף שהמכונית הושקה לפני שערוריית "דיזלגייט" מבית פולקסוואגן, נראה כי ההספדים שנישאו לקראת מותם הסופי של מנועי הדיזל היו קצת מוקדמים. עושה רושם שהדיזלים לא ייעלמו כל כך מהר.

כל מנועי הדיזל המותקנים בקאדי הם בני 2.0 ליטר, בהספקים שונים. במנוע בו נהגתי שכנו 122 סוסים ו-30 קג"מ בריאים. די והותר כדי להעניק למכונית כוח ככל שהיא צריכה, ומעלה. המנוע השני היה בן 1.0 (אחד) ליטר, וניחן בשלושה צילינדרים. זהו אחד המנועים בסדרה החדשה של מנועי פולקסוואגן, שייחודם בקטנותם. מנוע הליטר הזה מייצר 102 כוחות סוס ו-17.5 קג"מ זמינים, צריכת דלק (מוצהרת) של אפרוח, וביצועים ראויים בהחלט.

והנה עוד מעלה של "מסחריות" כשרוניות שכאלה: הן לא מתיימרות לשאת עימן יכולות "ספורטיביות" כלשהן. איש לא טורח "להביא אותן למגבלות" - כמאמר הקלישאה החבוטה של סוטי-הגה, או לחפש בהן פרצי אדרנלין. הן רק צריכות להיות נעימות, נוחות, זריזות במידה ויעילות. והקאדי רשאית לסמן וי גדול ליד כל הדרישות הללו. כי מאוד-מאוד נעים ונוח לשוטט בה. לטייל בה. לאחסן בה. ומן הסתם גם לעבוד בה.

והיתה בהשקה גם 4X4 אחת. והיה מסלול שבילים לא דרמטי - אך גם לא נחנח לחלוטין - כדי להדגים את יכולות הקאדי מעבר לאספלט הסלול. נחמד. לא הייתי מנסה לעלות עמה את מעלה-קרציות הידוע לשמצה, אך ללא כל היסוס הייתי יוצא איתה לטיולים ארוכים במשעולי יערות-קק"ל ושדות הנגב. ובזכות תא המטען הנדיב של המכונית, הייתי מצליח גם לאחסן בה את כל שקיות הניילון, שאריות המנגל, קליפות המלפפונים, הטישוז המשומשים, מכמני האוכל האכול-למחצה ואריזות הקרטון המקומטות שייקלעו בדרכנו.

ה-4X4 הזה חמוד מאוד. למרבה צערי, הוא לא הגיע להשקה בגירסת ה-BEACH של הקאדי. כי ה"ביץ'" ("חוף-ים"), אף שרק קראתי עליה בחומר העיתונאי, שבתה את ליבי בן רגע. היא זו שמסוגלת להיעשות למכונית "קאלט" של ממש. בתוכה - כפי שנרמז לעיל - מותקן קרון מגורים קטן; ארונות בגדים וציוד, מיטה כפולה, כורסאות, שולחן עבודה, חיבור לאוהל-הרחבה ייעודי, שקעים חשמליים ותאי אחסון לרוב, ומן הסתם עוד ועוד הידורים קטנים ונוחים. כל מה שמשביח את חייו של מטייל המבקש לעצמו עצמאות מלאה וניידות מלאה. הלוואי שיגיע גם אלינו, אף כי אני מנחש שמחירו יגרד את השחקים.

הקאדי החדש הוא כל כך נבון והגון ושופע חן, וכל כך חורג מן התדמית האפרפרה של אוטו-אינסטלטורים, עד כי עולה הצורך הדחוף להמציא לו (ולשכמותו) שם חדש. תואר שיגדיר באופן מדוייק יותר את הנישה הזאת. אולי - דו-שימושי (כמו באופנועים). אולי "משפחרית" או "מספחתית" (שילוב מסורבל של משפחתית ומסחרית). ואולי הכי נכון יהיה להישאר בלועזית המשמשת לתיאור כל שאר הסגמנטים, ולכנותו בשם היאה לו מכל: UV. לא SUV, אלא רק UV. בלי ה-S. דהיינו, רכב יעיל, שימושי, ענייני.

למרבה הצער ואי ההבנה, מחירי הקאדי גבוהים. אפילו גבוהים מאוד. לחלוטין לא ברור לי למה. אך אם במקרה, בטעות, בהיסח הדעת - המחיר יישאר שפוי או אפילו שפוי למחצה, יהיה לקאדי סיכוי טוב לשבור סוף-סוף את תקרת הזכוכית של "המסחריו*ת", ולהיעשות אופציה ראוייה ביותר למשפחות המבקשות לעצמן מכונית משפחתית מאוד מאוד מוצלחת, וגם - לפחות לטעמי - מאוד-מאוד "קולית".

פולקסווגן
 פולקסווגן

מתחרות

רנו קאנגו

ב-135 אלף שקל מציעה רנו את גרסת הבנזין האוטומטית של הדור האחרון של הקאנגו. הרכב, בתצורת הבסיס, קצר ב-20 סנטימטרים מהקאדי, אבל בסיס הגלגלים שלו ארוך יותר ונפח ההטענה רציני. המנוע מסתפק ב-105 כ"ס ובביצועים די עצלים. גרסת טורבו-בנזין חזקה יותר תופיע בעתיד.

רנו/ צילום: יחצ
 רנו/ צילום: יחצ

סיטרואן גראן פיקאסו

לסיטרואן יש באמתחתה כמה מסחריות-נוסעים יעילות וגם אופציה מעניינת בדמות ה-C4 גראן פיקאסו, שיכולה להוביל 7 נוסעים או מעל 2,000 ליטר מטען. במחיר שמתחיל ב-169 אלף שקלים מקבלים מנוע טורבו-דיזל או טורבו-בנזין אוטומטיים לצד תא נוסעים עתידני, מרווח ומפנק.

סיטרואן/ צילום: יחצ
 סיטרואן/ צילום: יחצ

פיאט דובלו ארוך

חסידי התיבות אוטומטיות יימצאו מבוקשים בגרסת ה-7 מקומות של פיאט דובלו. כאן מקבלים בסיס גלגלים רציני לצד נפח הטענה מרשים וכמה וכמה פינוקים לנוסעים. המנוע הוא 1.6 ליטר טורבו דיזל, שמסתפק ב-90 כ"ס ובביצועים לא מרגשים. התיבה היא רובוטית והמחיר עומד על 156 אלף.

פיאט/ צילום: יחצ
 פיאט/ צילום: יחצ

 

צרו איתנו קשר *5988