עו"ד חווה קליין נגד בלוגרים: הכפישו והאשימו אותי בסחר ילדים

עו"ד קליין, מייסדת ומנהלת "המכון לטובת הילד", טוענת כי שני בלוגרים מוציאים את דיבתה ברשת, באמצעות פרסומים לפיהם היא פועלת במירמה ומקדמת את עצמה באמצעות יחסי מין

עו"ד חווה קליין / צילום: עדי הררי
עו"ד חווה קליין / צילום: עדי הררי

"מכירים את עו"ד חווה קליין שמפרסמת עצמה בכל חור ועם כל חור כמי שהצליחה להתנתק ממשפחתה הדוסית, וכיום היא אישה חילונית, זורמת, שגם 'משתרללת' עם מי שצריך בלשכת עורכי הדין, כדי לפרסם עצמה? לא מספיק שהיא שוכבת עם 'א-XXX' ועם 'י-XXX' בלשכת עורכי הדין, היא עכשיו מנסה למצב עצמה כ'שומרת המוסר' וצנזורית הפוריטניות של ילדי ישראל".

פרסום זה ופרסומים נוספים, פרי עטם של הבלוגרים מוטי לייבל ולורי שם-טוב, מהווים את הבסיס לתביעת לשון הרע בהיקף חצי מיליון שקל, שהגישה נגדם הבוקר (ב') עו"ד קליין, בטענה להוצאת דיבה והכפשת שמה. לטענת קליין, הפרסומים נגדה אינם משקפים את האמת, פרסמו בכוונה לפגוע בה ובחוסר תום-לב והסבו לה נזקים כבדים.

עו"ד קליין, העוסקת בעיקר בדיני המשפחה, היא מייסדת ומנהלת "המכון לטובת הילד", שמטרתו לסייע לילדים שנקלעו למרכזו של משבר בחיי הנישואים של הוריהם ולהגן על זכויותיהם.

בתביעתה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין אמיר טיטונוביץ ואפרת אזולאי, טוענת קליין כי בשנה האחרונה פרסמו לייבל ושם-טוב מסכת של פרסומים, במסגרתם הם מכפישים את שמה וכן את שמם של שופטים מכהנים, לרבות שופטי בית המשפט העליון.

"צדקנות מינית"

כך, למשל, טוענת עו"ד קליין כי באחד הפרסומים נרמז כי השופטת איריס עבודי-לושי שיתפה פעולה עמה והעניקה לה צו מניעה נגד ערוץ הילדים. זאת, למרות שהיה מדובר ב"עתירת-סרק לצנזורה פוריטנית של ערוץ הילדים", שנועדה לפרסם את קליין ואת המכון שפתחה ולמנפם.

בתביעה צוטטו חלקים מהפרסום, שכותרתו הייתה "עו"ד חווה קליין רודפת פרסומת הגישה עתירת-סרק לצנזורה פוריטנית נגד ערוץ הילדים", כך: "קליין שילמה כמה גרושים לרשם העמותות כדי לקבל הזכויות להשתמש בשם 'המכון לטובת הילד', שזה בעצם היא בעצמה. עכשיו היא מחפשת איך למנף את זה באמצעות עתירות ופרסומות... למרבה הפלא השופטת איריס עבודי-לושי הסכימה איתה ונתנה לה צו מניעה. התוצאה היא כתבה בעיתון שקליין יכולה להציג באתר שלה... מה זו הפוריטניות, הצדקנות המינית וההתחסדות הזו? ואת זה עושה דתל"שית לשעבר שיש לה רקורד מוכח של טיפוס לצמרת באמצעות יחסי מין?". 

"פעילות עבריינית"

לטענת עו"ד קליין, הפרסום הופיע בעמוד האינטרנט של הבלוגר לקטגוריות "עו"ד חווה קליין הגנבת"; "עו"ד חווה קליין מפרסמת עצמה בכל חור ועם כל חור", "עו"ד חווה קליין 'משתרללת'" ועוד.

עוד נטען כי גם שם-טוב פרסמה את אותם הדברים, באותו היום, בפייסבוק, תחת הכינוי "זעקת האמהות".

לפי התביעה, בפרסום נוסף קבע לייבל כי שופטת העליון, אסתר חיות, שיתפה פעולה עם עו"ד קליין, כדי לפרסם את המכון לטובת הילד שהקימה, וזאת כדי שקליין תרוויח יותר כסף.

בכתב התביעה מצוטטים דברים מביכים ביותר שפרסם לייבל אודות עו"ד קליין, ובין היתר, פרסומים במסגרתם הזהיר את הציבור מפניה והאשים אותה בגניבה, בעושק ובמירמה, בהזנחת לקוחותיה, בגביית שכר-טרחה ללא הצדקה ובהחזקת תיקים של לקוחות "כבני-ערובה". זאת, כדי שהלקוחות ישלמו לה את מה שלא מגיע לה ועוד.

לטענת בא-כוחה של קליין, עו"ד טיטונוביץ, כללו הפרסומים של לייבל גם טענות לסחר בילדים לכאורה, חטיפתם ואי-החזרתם של ילדים להוריהם הביולוגיים.

כך למשל, נטען בתביעה, פרסם לייבל במארס אשתקד כתבה תחת הכותרת: "עו"ד חווה קליין מספקת סחורה (ילדים) למוסדות ולאפוטרופוסות של עמותת 'ילדים בסיכוי' שבה היא משמשת כעורכת דין".

לפי הנטען בתביעה, מתחת לכותרת פרסם לייבל את תצלומה של קליין, ומתחתיו את המילים "טוב מראה עיניים? אל תטעו ותתבלבלו מפרצופה היפה והתמים לכאורה של חווה קליין, רמאית מקצוענית בחסות התעודה שברשותה מסתתרת מאחורי זה".

לפי התביעה, בגוף הכתבה יצר לייבל קשר פסול (ומופרך) בין העובדה שקליין "ייצגה ילדים בתיק נגד אביהם" - כאשר אחד מהילדים "הוצא לפנימייה בבעלות עמותת 'ילדים בסיכוי', ואף האפוטרופסות עליו הועברה אל העמותה" (דבר שלדברי לייבל הכניס לכיס העמותה "אלפים רבים של שקלים בחודש") - לבין היותה "עורכת הדין של אותה עמותת 'ילדים בסיכוי'".

בהמשך אותו פרסום, נטען, העלה לייבל את "השאלה" - "האם חווה קליין מספקת סחורה לעמותת ילדים בסיכוי? לאפוטרופוסיות ולפנימיות?".

עוד נטען בכתב התביעה כי לייבל פרסם כי קליין "ממשיכה בפעילותה העבריינית", וכי היא 'הפילה בפח' שופטים מבתי המשפט השונים ואפילו את ראש לשכת עורכי הדין. "זהירות זהירות זהירות מעורכת הדין, הנחש, חווה קליין", צוטטו בכתב התביעה דברים מפיו של לייבל.

בתביעה נטען כי למרות שריבוי הפרסומים מצדיק לחייב את לייבל בפיצויים בסכום העולה על 2.5 מיליון שקל, סכום התביעה הועמד רק על חצי מיליון שקל.

טרם הוגש כתב הגנה.