נשות המילניום מגדירות מחדש איזון בית-עבודה

הה לא טור לקראת יום האישה הבינלאומי, שיחול בעוד חודש. נשים לא צריכות יום שיזכיר להן מה זה אומר להיות אישה בשוק העבודה, אבל זה כן טור על השיח של נשים על קריירה, שמגדיר הצלחה באופן רחב יותר: משפחה, ילדים וקריירה מאפשרת. החדשות הטובות הן שהשיח הזה מחלחל גם לגברים.

מגוון רחב של מחקרים מראה שהדור הצעיר, שהיה עד להתמודדות של הוריו עם משרה מלאה או עם הבחירה לוותר על הקריירה, מודע ליתרונות ולחסרונות של הבחירות שנעשו והוא רוצה אפשרויות אחרות, מאוזנות יותר. נשים צעירות ומשכילות כיום רואות בבירור כיצד קריירה ומשפחה משנים את מקומם בסדרי העדיפויות על פני זמן, ובהתאם, גם מי שיודעות שהן רוצות להתקדם ולהשפיע מתכננות להוריד הילוך בתקופות מסוימות או לחפש משרות חלקיות וגמישות. התכנון הזה הוא תופעה חדשה, גישה המחליפה את גישת "הכול או כלום" שהייתה נהוגה בדור הקודם (או שאת מטפסת בסולם הקריירה או שאת נשארת בבית עם הילדים). בגישה החדשה, נשים מצפות מהמעסיק, מהסביבה ומהחברה ל"תן וקח".

ההתפכחות של הנשים

מחקר בקרב בוגרי הרווארד מצא ש-37% מהנשים בנות דור המילניום (כיום בשנות ה-20 וה-30 לחייהן) מתכננות לעשות פסק זמן בקריירה לצורך הקמת משפחה, לעומת 28% מנשות דור ה-X (בנות 40-50 היום) שתכננו לעשות זאת בזמנן ו-17% מנשות דור הבייבי בומרס (בנות 50-60). נשים עדיין חושבות שקשה להיות הורה עובד, אבל בעוד שבדורות הקודמים הן האמינו שאפשר לשלב קריירה מצליחה ושוויונית עם משפחה, בדור הצעיר הן כבר לא כל-כך בטוחות.

הממצא הזה תואם את ממצאיו של סקר אחר, שנעשה בקרב בוגרי אוניברסיטאות על ידי Center for Talent Innovation, קבוצת מחקר שעוסקת באתגרי התעסוקה למגזרים שונים. לפי ממצאי המחקר, 24% מהגברים בני דור המילניום, שהם ללא ילדים, מצפים לשאת באחריות לגידול הילדים. בקרב אלה שכבר הפכו להורים, ירד שיעור המצפים לשאת באחריות לגידול הילדים ל-8%. והסיבה? הם לא הבינו עד כמה זה פוגע בקריירה - דבר שנשים יודעות ואומרות זה שנים רבות.

הדבר בולט גם במחקר של Pew, שבו 58% מהנשים אמרו שאימהות מקשה על הקריירה בעוד רק 19% מהגברים תפסו זאת כך. הסיבה המרכזית לכך היא שנשים, יותר מגברים, "יפריעו" למהלך הקריירה שלהן מסיבות משפחתיות, בין השאר ע"י הורדת שעות עבודה, לקיחת חופשות, עזיבת עבודה או האטת קידום.

אפשר לראות בנתונים האלה כישלון של רעיון השוויון המגדרי בשוק העבודה, אבל יש עוד אפשרות, והיא שנפסיק לרמות את עצמנו בדבר המחיר ואיך באמת נראה שילוב של קריירה ומשפחה. לפי המחקר של הרווארד שהזכרנו קודם, בנקודת הזינוק, בתום הלימודים, שאיפותיהן של נשים היו זהות לאלה של עמיתיהן הגברים, אבל כן אפיינה אותן ההבנה שהן יידרשו לקבלת החלטות קשות. ממש כמו שאנחנו לומדות בארגון לתכנן אסטרטגיה לשנים קדימה, יותר ויותר נשים מגבשות לעצמן אסטרטגיה לחיים, שמביאה בחשבון תקופות שבהן צורכי המשפחה גוברים על צורכי הקריירה והעדפתם בנקודת זמן מסוימת היא בחירה ולא כישלון לאזן בין הצרכים. בנקודת זמן אחרת, אפשר שנעשה בחירה אחרת.

במילים אחרות, אם בדורות הקודמים נשים ציפו לנהל שילוב מאוזן, הנשים הצעירות היום יודעות שאיזון בכל נקודת זמן אינו אופציה והן מצפות לנווט את הקריירה כך שבתקופות מסוימות הן יעלו או יורידו הילוך באחד החלקים. אין כאן תגלית מרעישה, רק הסתכלות מפוכחת על המציאות ויכולת לדבר עליה בפתיחות.

המלכוד של הגברים

כמה מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מראים שמדיניות הארגון משפיעה על היכולת של עובדים, גברים ונשים כאחד, לנהל את האסטרטגיה הזאת בהצלחה. במאמר שכותרתו Can we finish the revolution? , החוקרים דיוויד ס. פדולה ושרה ת'בוד בדקו את מידת רצונם של עובדים בגיל 20-30 לשלב בין קריירה למשפחה בהינתן רמות שונות של גמישות בארגון. הם מצאו שבסביבה שסיפקה לעובדים כלים לשילוב, 95% מהנשים ו-75% מהגברים בחרו בקריירה שוויונית בין בני הזוג. אבל בסביבה ארגונית ללא מדיניות תומכת פנו שני המגדרים לתפקידים המסורתיים.

במילים אחרות, היכולת להגדיר תעסוקה וקריירה באופן גמיש יותר מבעבר הוא תנאי ליכולתם של הורים משני המינים להיות ההורים שהם רוצים להיות בלי לוותר על מסלול קריירה. בשנים האחרונות אנחנו רואים פריחה בתחום הזה במיוחד בתעשייה עתירת הידע המאופיינת בעובדים בעלי משפחות צעירות. חברות רבות הכניסו חופשות לידה לגברים וחלק ממדינות ארה"ב אף מחייבות זאת. ארגונים רבים גם מאפשרים לעבוד מהבית, שעות עבודה גמישות, היקפי משרה משתנים ואפילו מעבר למשרות גמישות יותר מאחרות בתקופות מסוימות.

כל אלה הם תנאי הכרחי אבל לא מספיק. במיוחד לא לגברים. ראו למשל את הניצול הפוחת של חופשת לידה לגברים בארה"ב. יכול להיות שהמדיניות הרשמית של ארגון, כפי שהיא מופיעה באתר החברה, היא לעודד חופשה כזאת, אבל השאלה הרלוונטית היא מהן הנורמות הבלתי כתובות. ה"סטיגמה" הזאת, שהילדים שלי חשובים יותר מהעבודה, מונעת מגברים לנצל כלים שעומדים לרשות כלל העובדים, ואכן מחקרים הראו שגברים שניצלו מדיניות גמישה קיבלו הערכות והעלאות שכר נמוכות מאלה של עמיתיהם. לכן האתגר אינו עוד תוכניות, אלא עידוד השימוש בתוכניות הקיימות והפנייתן באופן מפורש לגברים.

עם כניסתם של בני דור המילניום אל שוק העבודה ועלייתם בהיררכיה הארגונית, אפשר לקוות שהם יעצבו מחדש את המדיניות, אבל יותר מכך את הנורמות וההתייחסות לזכות להיות לא רק עובדים משמעותיים ומחוברים אלא גם אנשי משפחה והורים.

אסטרטגיה לחיים

ומה עושים בינתיים? בדיוק על השאלה הזאת שוחחתי השבוע עם בחורה צעירה מהפריפריה, שאני חונכת בצעדיה הראשונים בשוק העבודה. המודלים שלה לחיקוי הן נשים שהן גם בעלות משפחה וגם נשות קריירה מצליחות, אז סיפרתי לך איך אז, לפני שני עשורים, הסבירו לי שלא כדאי לשים על השולחן במשרד תמונה של התינוק, ואם אני הולכת לטיפת חלב, רצוי שאומר שהייתי בסידורים. לא שכחתי את זה, ושנים אחר כך, בתפקיד סמנכ"ל, נשאתי את דגל הגמישות בעבודה והובלתי תוכניות משפחה פורצות דרך מתוך אמונה בזכות שלנו, בחובה שלנו, להיות גם הורים, גם בני זוג, גם אנשים פרטיים עם עיסוקים פרטיים, במקביל להיותנו עובדים מסורים.

סיפרתי לה גם על כל מי שסיפר לי בתחילת הדרך שאין דבר כזה גם לעבוד וגם לגדל ילדים, אבל גם על אלה שאמרו ההיפך, נתנו לי את הגב, התמיכה, העזרה והכוח להתמודד עם הקשיים. סיפרתי לה על הבחירות בתפקידים מאתגרים פחות בתקופות שבהן גברו צורכי המשפחה - תמיכה בקריירה של בן הזוג ורצון להשאיר זמן להיות אמא. בבחירות האלה הסתכלתי על המצב בעיניים פקוחות וידעתי שבאותו שלב אני שומרת על המקצועיות שלי אבל לא בהכרח רצה קדימה בקריירה, כי הריצה קדימה נדרשת במקומות אחרים. סיפרתי גם על שנים שבהן הבחירות היו הפוכות - למשל, השנים שבהן נסעתי לשליחות בארה"ב ובן זוגי לקח, אבל לא פחות חשוב גם קיבל ממעסיקו, חופשה ללא תשלום והיה אב במשרה מלאה כדי לאפשר את הקריירה שלי.

סיפרתי את מה שאפשר לספר כנראה רק אחרי יותר משני עשורים, על כך שהשילוב בין קריירה למשפחה, לחיים פרטיים, אינו איזון בנקודה בזמן. הוא תהליך שמנוהל על פני שנים, והוא דורש שנהיה מוכנים בכל נקודת זמן לנהל את השלבים הבאים, את הקצב, את העצירות וגם את החזרות, כי אין סיבה שבשנת 2016 מישהי תצטרך לבחור בין תפקידה כאם, כבת זוג וכאשת קריירה מצליחה. וגם אין סיבה שגברים יצטרכו לבחור. עד שניצור חברה אזרחית וכלכלית שמבינה את זה, אנחנו יכולים לעזור זה לזה, כל אחד במקומו, לחיות בסביבת עבודה שמודדת אותנו קצת יותר על בסיס מה שאנחנו מאפשרים ומייצרים וקצת פחות על בסיס נורמות שפג תוקפן.

הכותבת היא דירקטור משאבי אנוש באינטל מרחב אירופה ובעלת הבלוג "על עבודה וקריירה באמצע החיים", www.niritcohen.com

 אמהות, יותר מאבות