מבחן דרכים: אאודי A4 1.4 ליטר טורבו במלחמת האחים

ה-A4 זוכה ליותר מבטי קנאה מאחיותיה. היא מתהדרת בגריל רב רושם, בפנסי היי-טק עם אור לבן מפוסל ובזנב אחורי צר, שמזכיר מאד את ה-A6 הגדולה יותר

לא אחת עסקנו בסוגיית מלחמת המותגים הפנימית בתוך קבוצת פולקסווגן. אבל בטריטוריית רכבי הפרימיום, שבהם לתדמית יש חשיבות מרכזית, העסק הופך באמת מעניין. ניקח למשל את אאודי A4 החדשה. בגרסת הבסיס עם מנוע 1.4 ליטר טורבו בהספק 150 כ"ס המכונית עולה 236 אלף שקלים. פולקסווגן פאסאט החדש, אחותה לקבוצה ולפלטפורמה, עולה 180 אלף עם אותו מנוע ממש בגרסת בסיס. האחות השלישית במשפחה היא סקודה סופרב החדשה, שמוצעת ב-185 אלף שקל לדגם 1.4 ליטר טורבו מאובזר. 230 אלף שקלים כבר יקנו לכם סופרב 2 ליטר טורבו מפוארת, עם 220 כ"ס מרשימים. האם שם מותג וייחוס מצדיקים פער מחיר של 25% ויותר? התשובה של אאודי היא, שהשלם גדול מסך חלקיו. האמנם?

אין ספק שה-A4 זוכה ליותר מבטי קנאה מאחיותיה. היא מתהדרת בגריל רב רושם, בפנסי היי-טק עם אור לבן מפוסל ובזנב אחורי צר, שמזכיר מאד את ה-A6 הגדולה יותר. הפרופורציות החדשות - תוספת של כמה סנטימטרים לאורך ולרוחב וגובה מופחת - מעניקים לה נופך יותר ספורטיבי, אם כי עדיין יהיה מי, שיטען שהעיצוב הכולל שמרני וזהיר מדי (אנחנו למשל).

תא הנוסעים מעוצב גם בקווים שמרנים ובוגרים אם כי קל להבחין בשיפור לעומת הדגם. עמדת הפיקוד אורגנה מחדש עם מערך ברור ונאה של מתגי שליטה, מערכת המולטימדיה שודרגה, מוט ההילוכים הוחלף ביחידת "סטיק" נאה ומודרנית נוסח ב.מ.וו והשליטה במערך המרשים של פונקציות בטיחות וסגנון חיים (החלפת הגוון של אורות הפנים, למשל) מתבצעת בקלות יחסית.

אאודי גאה בלוח המחוונים הווירטואלי של המכונית אך אופציה יקרה להחריד ולפיכך דגמי ה-A4 שמגיעים לארץ מצוידים בלוח מחוונים אנלוגי מקובל. כן מגיעים מערכות בטיחות אקטיביות מתקדמות, ריפוד עור ומושבים חשמליים אבל מי שירצה חבילת פאר מקיפה יותר, יידרש להוסיף עוד כמה עשרות אלפי שקלים (או לקנות פאסאט). על איכות הייצור והחומרים אין הרבה מה להוסיף: אאודי נותרה אמת המידה בפלח למרות, שהיתרון שלה כיום הוא בנקודות ולא בנוק-אאוט.

 

לקוחות פלח הפרימיום כבר עברו את המשוכה הפסיכולוגית של נפח המנוע (כל עוד השכנים לא יודעים), וכבישי הארץ מלאים במכוניות פרימיום עם מנועי ארבעה צילינדרים קטנים. ה-1.4 לא מבייש את הבמה המכובדת שעליה הוא מתארח, ובזכות משקל עצמי מהנמוכים בפלח - 1,350 ק"ג בלבד - מצליחה המכונית להאיץ מאפס ל-100 ב-8.5 שניות, לצבור מהירויות רציניות בקצב מכובד ולזלול עליות ללא תחושת מאמץ. כל זה לצד צריכת דלק מרשימה של כ-14 ק"מ לליטר בנהיגה מתונה.

שלדת ההנעה הקדמית המצוינת מרסנת ללא קושי את הספק הצנוע ומעניקה היגוי מדויק, אחיזת כביש גבוהה מאוד, העברות משקל אתלטיות ואותה תחושה גרמנית מוכרת של "ישיבה על הכביש", שגורמת לנהג להרגיש כאילו הוא נוסע 30 קמ"ש פחות מהמהירות האמיתית שלו. שיפור משמעותי נרשם באגף ספיגת הזעזועים בזכות ריכוך כללי שעברו המתלים, אם כי שתי האחיות עושות עבודה טובה יותר בפרק הזה. בשורה התחתונה זו מכונית פרימיום מודרנית, שאין לה מה להתבייש מול חברות הצמרת. אבל, היא צריכה להסתכל בחשש לא רק הצידה, אל המתחרות, אלא גם אחורה, אל האחיות שמחכות להזדמנות לגזול ממנה לקוחות.