תביעה: "לאומי קארד צירפה חברה למועדון הנחות לא לפי הנוהל"

עודד שילון הוא שותף בשתי חנויות חיות בראשון-לציון ובתל-אביב. ערב אחד, טוען שילון, הוא חיפש בגוגל את שם העסק, "פט פוינט", וגילה להפתעתו כי חנויות החיות שלו נמנות עם רשימת העסקים המשתתפים ברשימת "הנחות פלוס" המפורסמת באתר חברת לאומי קארד.

שילון מספר כי הוא לא זכר איך וכיצד נקשר העסק שלו בהסכם להענקת הנחות ללקוחות לאומי קארד, וכשבירר עם שותפיו, גילה כי גם הם לא יודעים לכאורה איך בדיוק השתרבב שם העסק שלהם לרשימת נותני ההנחות.

בירור נוסף העלה כי יום אחד, שנה קודם לכן, נכנס איש מכירות מטעם "הנחות פלוס" לחנות החיות בראשון-לציון והחתים מזכירה, שאינה בעלת זכות חתימה בעסק, על טפסי הצטרפות לשירות. השותפים בחנות החיות המשיכו לברר וגילו כי כתוצאה מהנחות שהעניקו ועמלות ששילמו במסגרת השירות הזה - הם הפסידו, לטענתם, מעל 200 אלף שקל במהלך שנה אחת.

בדיקת "גלובס" מעלה כי עסקים נוספים הרשומים ברשימה המכונה "הנחות פלוס" אינם מודעים לעלות ההיכללות ברשימה או לעצם הימצאותם ברשימת העסקים המעניקים הנחות לחברי לאומי קארד.

"פט פוינט" הגישה תביעה נגד לאומי קארד ונגד חברה נוספת ששמה "נולדג' פור אול" ("ידע לכל" - למרבית האירוניה) המפעילה את מועדון "הנחות פלוס". נתבע נוסף הוא סוכן המכירות הממולח שהחתים את המזכירה בחנות החיות על טפסי ההצטרפות.

בתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד תמיר כהנוב, נטען כי "יום בהיר אחד נכנס נציג הנתבעים לחנות החיות בראשון-לציון, מבלי לתאם או להודיע מראש, ניגש לעמדת הקבלה והחתים מזכירה זוטרה על 'בקשת השתתפות בתוכנית הנחות פלוס' של לאומי קארד ועל מסמכים נוספים שאת תוכנם הוא מילא רק לאחר מכן בכתב-ידו, ושמשמעותם היא שהתובעת מפסידה, ללא ידיעתה - בכל תשלום שמשולם לה באמצעות כרטיס אשראי של לאומי קארד - כספים בשיעור כולל של 6.25% מכל תשלום. מסמכים אלה לא נחתמו על-ידי מנהל או מורשה חתימה בתובעת, ואין להם תוקף, אך הדבר לא הפריע לנתבעים לפעול. כך, במשך שנה תמימה נגזר מהתובעת סכום-עתק".

ואולם, לאומי קארד טענה בתגובה כי המזכירה היא זו שהציגה את עצמה כבעלת זכות חתימה וכי ידעה על עלויות השירות ואפילו התמקחה עם נציג המכירות עליהן. למרות הטענות, כפי שנראה בהמשך, נציג לאומי קארד הוקלט מסכים לעשות שימוש בחתימתו של מי שלכאורה אינו בעל זכות חתימה בעסק אחר, ביודעין.

בהמשך טוענת "פט פוינט" כי "עם גילוי דבר ההטעיה והתרמית ביוני 2015, ביצעה התובעת מיד ניתוח של פרטי סליקת העסקאות באשראי שקיבלה התובעת מחברות האשראי, ולאחר חילוץ הנתונים הרלוונטיים, התברר לתובעת כי במשך כשנה נגזלו ממנה כספים בסך של 217 אלף שקל".

בנוסף לנזק הישיר, "פט פוינט" תובעת מלאומי קארד פיצוי, בין היתר בגין הטרחה לחקור את המקרה ובגין ריביות ששילמה על אשראי שלא לצורך (לטענתה), וסכום התביעה הכולל עומד על כ-390 אלף שקל.

תחושתם של בעלי "פט פוינט", כפי שגם צוין בתביעה, היא כי "יש להניח שההתנהלות הפסולה הזו פוגעת גם בבתי עסק אחרים ללא ידיעתם". "גלובס" פנה למספר קטן של בתי עסק מבין כ-2,800 בתי העסק המצויים בלשונית "הנחות פלוס" באתר לאומי קארד, כדי לבדוק אם הם מודעים להשתתפותם ולעלויות. הבדיקה "המדגמית" העלתה כי חלק מבעלי העסקים לא ידעו שהם משתתפים בתוכנית "הנחות פלוס", וחלק אחר היו מודעים להשתתפות, אך לא היו מודעים לכך שהיא נושאת עלות מצדם.

לאחר שפנייה באמצעות עורך דינה של "פט פוינט" ללאומי קארד לא הביאה להחזר הכספים, החליטו השותפים ב"פט פוינט" לחשוף את מה שהם מכנים בכתב התביעה שלהם "תרגילי הונאה" של נציג לאומי קארד. גדי עידן, שותף נוסף בחנויות החיות, יצר קשר עם אותו נציג מכירות וקבע איתו פגישה, תוך שהוא מציג את עצמו כאדם המפעיל עסק, אך אינו רשום כמורשה חתימה מטעם העסק.

נציג המכירות הגיע לפגישה מלא אנרגיה. "שמעת על הקמפיין 'לפנק, לפנק, לפנק'? קרן מור ויובל סגל?", שאל הנציג את עידן בפגישה שהוקלטה. "העסקים שנרשמים לסוכנויות שלנו הם הקצה של הלפנק, לפנק", הוסיף בהמשך.

נציג המכירות פירט בהרחבה את היתרונות של הצטרפות למועדון "הנחות פלוס" עבור העסק, ופירט גם - יש לציין לשם ההגינות - מהן העלויות של השירות. כשהגיע הרגע לחתום על הטפסים, הודיע לו עידן כי הוא אינו מורשה חתימה בעסק, וזה - כך עולה מתמלול ההקלטה - לא ממש הפריע לנציג של לאומי קארד, שהמשיך לנסות ולהחתים את עידן על הטפסים.

כך תומללו הדברים: "אני לא מופיע ברשם החברות, אין בעיה עם זה, אבל אני מנהל שם את הכול"; הנציג: "מה, אתה לא מופיע?"; עידן: "לא מופיע ברשם החברות, אני... התגרשתי ויצאתי כדי שאשתי לא תיקח לי את כל מה שיש לי"; הנציג: "אבל השם 'גדי עידן' לא מופיע?"; עידן: "לא, לא מופיע ברשם החברות"; הנציג: "אז איך הם יזהו אותך?"; עידן: "חותמת"; הנציג: "אה, עם חותמת?"; עידן: "לא מספיק חותמת?"; הנציג: "אין בעיה". 

לאומי קארד: "סימני שאלה כבדים" 

מלאומי קארד נמסר: "מדובר בתוכנית הטבות המאפשרת לבתי עסק קטנים ובינוניים פרסום וחשיפה. בתי העסק המשתתפים בתוכנית נותנים הנחות במעמד חיוב העסקה ללקוחות לאומי קארד.

"במקרה המדובר, נציג המכירות פגש עובדת שהציגה את עצמה כגורם המוסמך מטעם 'פט פוינט' ואף ניהלה משא-ומתן טרם החתימה, שנעשתה בחותמת החברה. בדפי הפירוט החודשיים שקיבלה התובעת ישנו פירוט מלא על גובה ההנחות שהעסק העניק במסגרת השירות. 'פט פוינט' לא פנתה ללאומי קארד אלא כעבור 11 חודשים בלבד. טענות 'פט פוינט' מעוררות סימני שאלה כבדים, עובדה שעלתה גם בדיון קדם-המשפט בתיק שהתקיים לפני ימים.

"באשר לטענה כי ישנם בתי עסק נוספים שכביכול לא מודעים לכך שהם בתוכנית - הרי שכל בית עסק שחתם על ההסכם, מוחזק כמי שקרא את ההסכם ומודע לו".