פסק הדין בעניינו של מני נפתלי, אב הבית לשעבר במעון ראש הממשלה, שזיכה אותו בפיצוי בסך 170 אלף שקל מהמדינה, קיבל פרסום רב מטבע הדברים, אבל באותו יום ממש, ב-10 בפברואר, פרסמה נשיאת בית הדין האזורי לעבודה בנצרת, ורד שפר, פסק דין חשוב לא פחות מבחינה ציבורית ומשפטית, שעסק גם הוא ב"התנכלות תעסוקתית" וב"התעמרות בעבודה", שלא זכה עד כה לתהודה מספקת.
בפסק הדין נקבע כי על המכללה האקדמית עמק יזרעאל לשלם לד"ר אבי אביטל, שהועסק כמרצה במכללה, פיצוי של 60 אלף שקל בגין עוגמת-נפש שגרמה לו בזמן שהיה מועסק בה. ד"ר אביטל, מומחה לפסיכו-ביולוגיה, הועסק כמרצה וכראש מרכז המחקר הפסיכו-ביולוגי במכללת יזרעאל במשך יותר מעשור, עד שנאלץ להתפטר מעבודתו בדצמבר 2012. לאחר סיום עבודתו תבע אביטל את המכללה וטען, באמצעות עו"ד ארנה לין, כי המכללה ונציגיה התעמרו בו לאורך שנות עבודתו האחרונות, וכי התנהגותם כלפיו גרמה פגיעה קשה בתנאי עבודתו, שכרו, שמו הטוב ועוגמת-נפש רבה, שבגינה התפרצה אצלו מחלת מעיים.
עיקר טענותיו של אביטל התמקד בהתנהגותם של נשיאת המכללה, פרופ' עליזה שנהר, ושל פרופ' יורם פלדון, מדען ישראלי חוזר מחו"ל, ששנהר גייסה למכללה כסגן שלה ב-2011.
בית הדין, שקיבל את תביעתו של אביטל, פסק כי הוא היה עובד מסור, אהוד ומצליח, אך מרגע שפרופ' פלדון החל לעבוד במכללה, השתנה היחס אליו מהקצה אל הקצה. בין היתר, פסק הדין מתאר כיצד הואשם אביטל על לא עוול בכפו בהשמצת פלדון בחלונות הגבוהים של הרשויות וניסה לסכל את השתלבותו, ונדרש לכתוב למכללה מכתב התנצלות מתרפס ללא סיבה. הוא הואשם לשווא בהתנהלות לקויה, לרבות ב"העלמות" מן המעבדה ומן השיעורים - אף שלא היו דברים מעולם, והודח משיעוריו ומתפקידו כמנהל מרכז המחקר. הוא הואשם בלא כל ביסוס שביצועיו אינם טובים, וכשפנה לנשיאת המכללה ותיאר את ההתעמרות בו - זכה רק להתעלמות.
"התנהלות המכללה מצביעה על הפרות משמעותיות של חוזה העבודה, ובכלל זאת את חובותיה כמעסיקה לפעול בתום-לב, בהגינות, בסבירות ותוך כיבוד כללי הצדק הטבעי. מסקנותינו אלה הן נכונות ביתר תוקף בשים לב למאפייניה הציבוריים של המכללה", פסקו השופטת שפר ונציגי הציבור.
בית הדין לעבודה אמנם לא השתכנע כי יש קשר סיבתי רפואי בין מחלתו של אביטל לבין עוגמת-הנפש שנגרמה לו, אך הוא פסק כי המקרה נמנה עם המקרים המיוחדים שמצדיקים חיוב המעסיק לשלם לעובד פיצוי בגין עוגמת-נפש שגרמה לו. מלבד הפיצוי בסך 60 אלף שקל שנפסק לאביטל בגין עוגמת-הנפש, חויבה המכללה לשלם לו פיצויי פיטורים של כ-97 אלף שקל ופדיון ימי חופשה בסך כ-53 אלף שקל.
"בתי הדין הבינו שיש בעיה"
פרופ' אורית קמיר, יוזמת החוק למניעת הטרדה מינית ואחת ממעצבות הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה שעברה בקריאה טרומית בכנסת, אומרת כי פסק הדין בעניינו של אביטל יכול לשמש "טקסט-בוק" בסוגיה "התעמרות בעבודה מהי".
"פסק הדין כולל תיאורי איומים מרומזים, האשמות-שווא קפקאיות, חתירה תחת התנהלותו המקצועית ומעמדו המוסדי של העובד, הצקה, היטפלות, שקרים. קראו את פסק הדין ולמדתם פרק בהלכות התעמרות בעבודה. זה מה שזה", אומרת קמיר.
"כמו בעניין מני נפתלי", מוסיפה קמיר, "גם כאן העז בית הדין לעבודה לחשוף את קלונו של מוסד מכובד ולהוקיעו על התעמרות בעבודה. גם כאן הוא זיהה את ההתעמרות ופסק פיצויים בשל עוגמת-נפש מכוח דיני העבודה הרגילים - גם ללא חקיקת החוק למניעת התעמרות בעבודה. הפיצויים נמוכים עד גיחוך ביחס לנזק הנורא שנגרם לתובע, אך גבוהים יחסית למקובל בעבר. לכן, כמו פסק דינו של מני נפתלי, גם זהו ציון דרך חשוב".
- האם פסקי הדין בעניינם נפתלי ואביטל אינם מוכיחים למעשה כי אין צורך בחוק למניעת התעמרות בעבודה? הרי גם ללא החוק פוסקים בתי הדין לעבודה פיצוי למי שסובלים מהתעמרות בעבודה.
קמיר: "בתי הדין לעבודה יכולים להילחם בהתעמרות בעבודה באמצעות קביעת נזק כמו עוגמת-נפש כבר שנים. המציאות היא שהם לא עשו זאת עד כה. ברגע שהונחה הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה, שהסבירה לשופטים שיש בעיה, הם החליטו להרים את הכפפה ולהתחיל ליישם את העקרונות של הצעת החוק. הם אמנם לא יכולים עדיין יכולים להשתמש בהצעת החוק, אבל המסר משני פסקי הדין הוא שישנה תופעה של התעמרות בעבודה, והגיע הזמן לטפל בה. ללא הצעת החוק זה לא היה קורה".
- היכן עומדת כעת הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה?
"הצעת החוק עברה ברוב גדול בקריאה טרומית בכנסת (58 חברי כנסת מכל הסיעות הצביעו בעדה ב-1 ביולי 2015), ואולם מאז שהשר אריה דרעי עזב את משרד הכלכלה ,והמשרד עבר לידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, הצעת החוק ירדה מסדר היום. אמנם בזכות העובדה שקיימת הצעת חוק הכדור נמצא אצל בתי הדין לעבודה, אבל זו לא דרך המלך לטיפול בנושא. דרך המלך היא השלמת החקיקה, כי כאשר נושא כגון זה מפותח על-ידי בתי המשפט, ולא על-ידי המחוקק, העתיד שלו הוא בלתי צפוי, אין אחידות בגישה, וכל שופט פועל לפי דרכו".
- יש לך הסבר לכך שהצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה תקועה מאז נתניהו קיבל לידיו את משרד הכלכלה?
"אני יכולה להעלות השערות שונות, אבל לא רוצה לעשות זאת. מה שברור הוא שהסוסים כבר ברחו מהאורווה. להעמיד פנים שאין הצעת חוק או שאין התעמרות בעבודה - כבר אי-אפשר. טוב היה לו הכנסת שינסה מותניים והעבירה את החוק, אך גם אם הכנסת תתמהמה עד בוש, בתי הדין לעבודה מוכיחים כי בין אם הצעת החוק תחוקק ובין אם לאו - עובדים ישראלים שוברים שתיקה, ורוח איסור ההתעמרות בעבודה כבר מנשבת במערכת דיני העבודה. אם לא תבוא הישועה מן המחוקקים, רווח והצלה יעמדו לעובדים ממקום אחר. עכשיו נותר רק שהמוסדות האחראים על גופים אקדמיים ישברו את שתיקתם המתמדת, הרועמת, וישמיעו גם הם קול".
התעמרות בעבודה לפי ההצעה
■ התייחסות מבזה או משפילה הכוללת צעקות, קללות והאשמות-שווא
■ פגיעה ביכולתו של אדם לבצע את תפקידו, בין השאר באמצעות הצבת דרישות בלתי סבירות או בלתי ענייניות
■ הטלת משימות שמטרתן מילוי צרכיו האישיים של אדם אחר ואינן נוגעות לתפקידו
■ עבודה באווירה של פחד ואיומים
■ ייחוס עבודתו, הישגיו או כישלונותיו של אדם לאדם אחר
■ נקיטת פעולות שיש בהן כדי להוביל לבידוד של אדם
■ פגיעה לא סבירה בפרטיות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
