על רקע הסדר המס של סמי עופר: דרישה לשקיפות הסדרי מס

שעות ספורות לאחר פרסום הידיעות על הסדר המס המיטיב עם יורשיו של סמי עופר, הגיש ח"כ מיקי רוזנטל הצעת חוק לפיה הסכמי מיסוי מול המדינה יחויבו בפרסום ובשקיפות מלאה

הסדר המס אליו הגיעה רשות המסים עם יורשיו של המיליארדר המנוח סמי עופר, לפיה ויתרה הרשות על דרישה לתשלום מס בהיקף של כמיליארד שקל בגין הכנסותיו בשנים 2006 עד 2009, והסתפקה במס זעום בסך כ-107 אלף שקל בגין שנת 2010, מעורר הדים במשק.

מעבר לביקורת הנשמעת על כך שהאזרח הקטן, שאינו יכול להרשות לעצמו לנהל מאבק משפטי יקר ולשכור מיטב עורכי הדין כדי להימנע מחבות מס, ועל כן הוא שוב מקופח על-ידי הרשות מול בעלי ההון; יש מי שסבור כי כל הסדר מס משמעותי צריך להישזף תחת קרני השמש של הביקורת הציבורית.

הבוקר (ב'), שעות ספורות לאחר פרסום הידיעות על הסדר המס המיטיב עם יורשיו של סמי עופר, הגיש ח"כ מיקי רוזנטל הצעת חוק לפיה הסכמי מיסוי מול המדינה יחויבו בפרסום ובשקיפות מלאה. 

על-פי הצעת החוק, כל הסכם המאפשר הטבת מס העולה על 5 מיליון שקל עבור חברה או על 10 מיליון שקל עבור אדם פרטי, יחויב בפרסום ובשקיפות מלאה. עוד מוצע כי ההסכם יפורסם לא יאוחר מ-30 יום מעת חתימתו, וכי בנוסף יחויב מנהל רשות המסים לחתום על כל הסכם חבות במס מסוג זה.  

הליכי שומת המס וגבייתו צריכים להיות הוגנים, שוויוניים ושקופים, על-מנת שתובטח הפעלת מערכת המס באופן הוגן, צודק ושקוף. זהו תנאי הכרחי לגביית מס אמת מכלל תושבי המדינה.

בדברי ההסבר של הצעת החוק צוין כי "לאחרונה התגלו הטבות מס מפליגות שניתנו לתאגידים וחברות ונחשפו רק בדיעבד (שמוליק שלח וטלי ציפורי, "'גלובס' ממשיך לחשוף את שערוריית הטבות המס לתאגידי הענק: אינטל ישראל הרוויחה 1.5 מיליארד דולר ב-2009 ושילמה רק 24 מיליון דולר, שיעור מס של 1.6%", "גלובס" 17.2.2013). במציאות עסקית בה חברות עסקיות רבות מקפידות לשלם מס מלא של 25%, יש קושי בכך שהתאגידים הגדולים זוכים להטבות מפליגות מהמדינה ללא כל פיקוח, בתהליך שאינו שקוף לביקורת ציבורית".

לפיכך, מוצע כי תנאי לתוקפו של כל הסכם מיסוי הוא עריכתו בכתב ופרסומו ברבים, וכן קבלת אישור מנהל רשות המס על כל הסכם מיסוי שעונה להגדרת החוק. "בכך תובטח השוויוניות בהחלטות הנוגעות להסכמי מס, תימנע העדפת מקורבים, ויימנעו הסכמים מפלים ובלתי שקופים הנוגדים את הוראות החוק ואת כללי המינהל התקין", נכתב בדברי ההסבר להצעה. 

פרשת סמי עופר אינה הפרשה הראשונה שבה אנחנו נחשפים לפערים העצומים בין דרישות השומה המקוריות של רשות המסים, לתשלום המס הסופי שמשולם במסגרת הסדר עם נישומים. כך למשל, לאחרונה נחשף ב"גלובס" את הסדר המס של איש העסקים יעקב גבע, אשר רשות המסים דרשה ממנו מס בסך מוערך של 130 מיליון שקל בגין פעולות עסקיות, אך לאחר משא-ומתן בין הרשות למייצגיו הגיע להסדר פשרה עם פקידי המס, במסגרתו נדרש לשלם כ-30 מיליון שקל בלבד. מדובר בהצצה מרתקת ונדירה אל מאחורי הקלעים של הסדרי הפשרה ברשות המסים, המסתיימים לעיתים בחיסכון של 50%-90% מהסכום שנדרש תחילה. 

 

במקרה אחר אשר פורסם ב"גלובס", נחשף כי איש העסקים שלמה נחמה קיבל מרשות המסים הנחת מס של כ-28% במכירת מניותיו באריסון אחזקות; הנחה המוערכת בסך של עשרות מיליוני שקלים. הפרטים החלקיים הללו מהסדר המס של נחמה פורסמו רק לאחר שבית המשפט המחוזי מרכז קיבל באופן חלקי בקשה לחשוף את הליך הערעור שהגיש נחמה על שומת המס שנקבעה לו בגין עסקת מכירת אחזקותיו בחברת אריסון אחזקות ואת פרטי הסדר הפשרה שאליו הגיע עם רשויות המס. 

ההצעה לחשוף את הסדרי הפשרה מתכתבת עם הרצון להפוך את מסדרונות רשות המסים לשקופים יותר ושוויוניים יותר. המגמה החלה עם ההחלטה שהתקבלה לפני כעשור לפרסם את שמות פרטיהם של עשרות נישומים שהגיעו להסדרי כופר עם המדינה, כדי למנוע טענות לחוסר אחידות במתן הסדרי כופר לעברייני מס. בשנים האחרונות נחשפנו גם בהקשר הזה לפער העצום שקיים לעיתים בין דרישות המס הראשונות של רשות המסים מנישומים שונים, למס שמשולם בפועל בסופו של משא-ומתן בי הצדדים.

כך למשל, במקרה של איש העסקים מורי ארקין, אשר רשות המסים פשטה לביתו במסגרת מחלוקת מס בינו לבין המדינה סביב מכירת מניות יצרנית התרופות האמריקאית, פריגו, בראשית 2011. רשות המסים חשדה אז כי חברת פריגו לא ניכתה מס בגובה 5 מיליון שקל כשארקין מימש את מניותיה, ופתחה בחקירה פלילית נגדו, למרות שחברת פריגו דיווחה בעצמה על הטעות לרשות המסים. ואולם, הפרשה "הפלילית-מיסויית" של ארקין, שנפתחה בקול תרועה רמה, הסתיימה בקול ענות חלושה, בהסדר במסגרתו ארקין ישלם כופר בסך 10,000 שקל לקופת המדינה, והתיק הפלילי נגדו ייסגר.