ירדנה עובדיה: "באפריקה רוצים להתעשר אבל בלי לעבוד"

"מלכת אפריקה"  בוועידת ת"א להשקעה מוסדית של DC Finance: "אפריקה ממשיכה לגדול אבל המדינות אינן מייצרות לעצמן אלא מייבאות. הם לא מייצרים כלום"

ירדנה עובדיה / צילום: תמר מצפי
ירדנה עובדיה / צילום: תמר מצפי

"האופי של המדינות באפריקה הוא להישען על זרים שיבואו לעבוד ולעשות עבודתם. הם רוצים להתעשר אבל בלי לעבוד. אין להם את הרצון והאמונה שכוחה של עבודה הוא משהו נחוץ בחברה. ההון האנושי ביבשת הוא בלתי מיומן. התשתיות מתפתחות אבל עדיין חלשות. גם במדינות עשירות וגם פחות עשירות. עלויות השינוע יקרות. הם רואים בנמלים כמקור הכנסה ולכן מייקרים את העלויות. מדובר במשא מאוד נכבד על כל פרויקט המחייב שינוע. גם כשמסבירים למנהיגים שזה שירות שהמדינה צריכה לתת, הם עדיין רואים בכך 'עוד מכרה' ומקור הכנסה". כך אמרה היום (ב') אשת העסקים ירדנה עובדיה, "מלכת אפריקה", בוועידת ת"א להשקעה מוסדית של DC Finance.

"אפריקה ממשיכה לגדול אבל המדינות אינן מייצרות לעצמן אלא מייבאות. הם לא מייצרים כלום. היו שנים שבאתי למנהיג שלי ואמרתי לו שצריך לדאוג לעבודה לצעירים למקרה שהנפט יפול, הוא טען שזה לא יקרה. העושר הוא חולף. צריך לדאוג הלאה, אבל התפיסה שלהם היא קשה וקשה להשפיע עליהם".

לדבריה, על אפריקה אפשר להפיל הכל, אבל זה כבר לא נכון. היא הפכה לחלק מהכפר הגלובאלי. הכפרים הפכו למקומות עם תנאים רלוונטיים למחיה.

 

בהתייחסה לחדירה של סין לשוק באפריקה אמרה עובדיה: "אפריקה זקוקה למשקיעים. למרות המצב הכלכלי בעולם והירידות במחירי הנפט ומרות מצבה של סין, היא עדיין משקיעה מיליארדים ביבשת: בחקלאות, במחצבים. סין היא הגדולה ביותר כשותפה בהתפתחות באפריקה. מדובר על היקפים של כ-20 מיליארד דולר בשנה. סין יודעת מאוד לנצל את המצב שמדינות אחרות לא נכנסות לאפריקה. הסינים באים עם הרבה מימון. הם לא באים לחנך את מנהיגי אפריקה אלא לעבוד איתם. הם מדברים פחות ועושים יותר. חברה סינית מגיעה לאפריקה עם שר התעשיה, ראש הממשלה, שר האוצר ושר הפנים על מנת לקדם את הפעילות. הם נותנים להם את כל הגיבוי על מנת שיוכלו להתקדם".

האם כדאי להשקיע באפריקה? לדברי עובדיה בהחלט כן. "יש הרבה מקום. יש הרבה מאוד מקום ליזמים שיש להם כח נתינה, סבלנות (זה לא גרמניה) יש המון דברים שלא לרוחנו. צריך כיס עמוק וצריך לאהוב את אפריקה. האהבה והנתינה הם הנתיב לכלכלה האפריקאית. לקח לי שלוש שנים לשכנע ששווה להם להשקיע בבתי חולים ושהתשובה המסורתית היא לא התשובה. צריך להתחבר ואז בבוא הימים קוטפים פירות".