השופט לענבל אור: "מי שמוכר אותה דירה פעמיים - נמצא במצוקה"

(עדכון) - צו זמני נגד מכירת דירה ב"מגדל מציצים" בת"א שנמכרה לשני קונים שונים, בהם שלי נרקיס ■ טרם הוחלט אם אור תוכרז כפושטת רגל ■ נרקיס הלווה לאור 7.5 מיליון ש' - ותבע החזר בסך 9.84 מיליון ש' בתוך 5 חודשים

ענבל אור ו עו"ד נחום פיינברג / צילום: אמיר מאירי
ענבל אור ו עו"ד נחום פיינברג / צילום: אמיר מאירי

שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, איתן אורנשטיין, הוציא היום (ד') צו מניעה זמני המונע מכירת נכס של יזמית הנדל"ן ענבל אור ב"מגדל מציצים" בתל-אביב, שנמכרה על-ידי אור לשני גורמים שונים, תוך שהוא מותח ביקורת נוקבת על אור.

עדיין לא התקבלה החלטה האם להכריז על אור פושטת רגל או למנות לה כונס נכסים, אך נראה כי מצבה הפיננסי מידרדר. "טוב יעשה אם אור תשקול את צעדיה בשכל ובזהירות ומבלי שיהיה בפעולותיה כדי להוות העדפת נושים או העברת נכסים שלא כדין", כתב השופט.

אור מכרה בינואר 2016 דירה ברחוב הושע בתל-אביב ("מגדל מציצים") לעופר לוזון, שהעביר לאור 3 מיליון שקל תמורת הדירה. לוזון הגיש אתמול (ג') בקשה להכריז על אור כפושטת רגל, בטענה כי אור העמידה קודם לכן את אותה הדירה כבטוחה לחוב בסך 7.5 מיליון שקל שהיה לה לשלי נרקיס, המכונה "מלך השוק האפור". 

שלי נרקיס ענבל אור / צילום: אמיר מאירי
 שלי נרקיס ענבל אור / צילום: אמיר מאירי

השופט אורנשטיין מתח ביקורת נוקבת על התנהלותה של אור והעלה חשש כי מדובר בעסקה שבוצעה במירמה. "נעשתה כאן עסקה לא תקינה, יש פה דירה שנמכרה פעמיים, וצריך לחקור את זה", אמר אורנשטיין.

לדברי השופט, "אני לא יכול לקבוע בשלב זה למי שייכת הדירה, אבל יש כאן 7.5 מיליון שקל על המדוכה. כספו של לוזון על קרן הצבי, או שכספו של נרקיס על קרן הצבי. השאלה למי שייכת הדירה היא שאלה הרת-גורל".

בדיון אמר עו"ד עמית פינס, בא-כוח בנק מזרחי, נושה של אור, כי צ'קים של אור בסך 3.6 מיליון שקל לא כובדו, וכן צ'קים בסך 10 מיליון שקל חזרו. עוד הוא ציין כי רשות המסים הטילה עיקולים בסך 2 מיליון שקל על כספיה של אור. עוד אמר בא-כוח הבנק כי המחאה שהייתה אמורה להיות מיועדת למשכורות לעובדים, בסך 260 אלף שקל, לא כובדה אף היא.

"אנחנו מתגלגלים מיום ליום בדרך לא טובה", אמר פרקליט הבנק, שציין כי אור עצמה ערבה אישית לכל החשבונות בבנק, וכי חובה עומד על למעלה מ-17 מיליון שקל, כש-9 מיליון שקל הם מהחשבונות המסחריים, ועוד כ-8 מיליון שקל מהחשבון הפרטי.

כאמור, לוזון ביקש להכריז על אור פושטת רגל לאור לאחר שלטענתו התברר לו כי הדירה שרכש ממנה כבר רשומה על שמו של רוכש אחר, שלי נרקיס, הלא הוא "מלך השוק האפור". בתגובה שהגיש היום לבית המשפט עו"ד אביטן מימון בשמו של נרקיס, נחשף כי אור חייבת כספים לנרקיס. נרקיס טען באמצעות עורך דינו כי הבעלות שלו צריכה לגבור על זו של לוזון, מבקש פשיטת-הרגל.

"בקשתו של לוזון מהווה דוגמה מובהקת למחדל של רוכש נכס מקרקעין שבוחר ברשלנות חמורה לשלם כספים מבלי לקבל כל ביטחון או הערת אזהרה על כספו, ובמקום זאת מנסה להחזיר את הגלגל לאחור ולבקש צו מניעה נגד מי שרכש את הנכס כדין", כתב נרקיס, שציין כי לא ידע על המשא-ומתן שהתנהל עם לוזון למכירת הדירה.

פרקליטו של לוזון, עו"ד גיא קינן, טען כי הגרסה של לוזון גוברת על זו של נרקיס. "אור עשתה מעשה של פשיטת-רגל בכך שעשתה העברת מירמה של הנכס. הגרסה של נרקיס כי הוא היה חייב לקבל נכס כבטוחה כדי להבטיח את נרקיס קודם כל, משמעותה כי אור העדיפה אותו על פני לוזון".

השופט המשיך והקשה על אור ובא-כוחה: "איך באותה דירה שמכרה אור ללוזון היא השתמשה כבטוחה לנרקיס, והוא רשם עליה הערת אזהרה? מכרת את אותה דירה ביום ראשון לנרקיס ואחר-כך לאדם אחר", אמר אורנשטיין. "אדם מכר את אותה דירה יום אחר יום, וזה מראה שהוא נמצא במצוקה. זה מאוד בעייתי. העברת רכוש במירמה זה מעשה פשיטת-רגל", הוסיף ואמר השופט. "יש בעיה במכירה כזו. אם היא לא תעמוד בהחזרים לאדון שלי נרקיס, יש כאן מכירת דירה לשני קונים".

פרקליטה החדש של אור, עו"ד יניב אינסל, ניסה להסביר: "העסקה עם נרקיס לא הייתה עסקת מכר, אלא עסקה של שיעבוד נכס ומתן בטוחה. אור לא ידעה שנרקיס ירשום עליה הערת אזהרה".

בניסיון למנוע את קבלת בקשת פשיטת-הרגל, הבטיח עורך דינה של אור כי תוך 5 ימים יוחזר לנרקיס כספו.

שלי נרקיס עצמו התייצב היום לדיון כדי לשמוע את הכרעת השופט בעניינה של אור. גם עו"ד נחום פינברג, שרכש במסגרת קבוצת רכישה דירה בפרויקט של אור, נכח בדיון ואף ביקש לומר כמה דברים. "חשוב לנו שבית המשפט יידע שהפרויקט בסכנה. אנחנו על הקשקש. הדירה המדוברת יוצרת לנו קושי מול הבנק. אנחנו יכולים לצאת לבנייה, אבל אם שולחים אותם למשפט של נניח 3 שנים, אנחנו נתקעים, ויש כאן השקעה של 200 מיליון שקל על-ידי 23 אנשים", אמר פינברג לשופט. "זה מפיל לנו פרויקט של 200 מיליון שקל". השופט אורנשטיין הגיב: "אז בסוף אני אשם?". 

במסגרת התגובה שהגיש עו"ד מימון נחשף כי אור חייבת 7.5 מיליוני שקל לנרקיס, שנחשב כאמור ל"מלך השוק האפור" בישראל. בתגובה נכתב כי בינואר 2016 העביר נרקיס לאור 7.5 מיליון שקל בצ'ק לטובת "ענבל אור עתיד המגורים של ישראל", וכי לפי ההסכם ביניהם אור התחייבה להחזיר לנרקיס את הכסף עד ל-31 במאי 2016. מימון מכנה את ההלוואה לאור כ"השקעה" שנעשתה במסגרת "הסכם השקעה". 

מחברת אור סיטי נדל"ן נמסר בתגובה: "אנו מברכים על החלטת השופט ומקבלים המלצתו החכמה להגיע לפתרון משותף בין הצדדים, ולבקשתו להעמיד בטוחות לבנק לקבלת אשראי. מצב החברה מאפשר לה לעמוד בהגעה לסיכום מכובד והוגן בין הצדדים, אך לא נאפשר ניסיונות ללחוץ או לסחוט את החברה על-ידי שימוש בלחץ תקשורתי. חברת אור סיטי תמשיך לפעול למציאת פתרון מוסכם עם בנק מזרחי להמשך הפעילות התקינה בחשבונות הבנק". 

ענבל אור / צילום: אמיר מאירי
 ענבל אור / צילום: אמיר מאירי

 

הריבית החלומית של שלי נרקיס: 30% ב-5 חודשים 

תיבת הפנדורה שנפתחה סביב חקירת העלמות המס לכאורה של ענבל אור מספקת היום הצצה נדירה גם אל עולם ההלוואות בשוק האפור. במסגרת ההצצה הזאת נחשף איך הלוואה של 7.5 מיליון שקל הופכת להחזר של 9.5 מיליון שקל - תוך רווח/ריבית של 2.3 מיליון שקל - או 30% - למלווה תוך פחות מחצי שנה. 

בתגובתו לטענות היום בבית המשפט, גולל נרקיס את סיפור ההשקעה שלו בפרויקטים של ענבל אור ואת חששו מפני החזר ההשקעה. לטענת נרקיס, בינואר 2016 הוא חתם עם אור על הסכם השקעה בפרויקט אותו יזמה ברחוב ז'בוטינסקי ברמת-גן, כאשר השקעתו עמדה על 7.5 מיליון שקל - סכום אותו העביר לאור בצ'ק לטובת "ענבל אור עתיד המגורים של ישראל".

לפי הסכם ההלוואה שצורף לתגובתו של נרקיס, התחייבה אור להחזיר לו את השקעתו תוך 5 חודשים בלבד, עד 31 במאי 2016, ב-15 תשלומים של 156 אלף שקל כל אחד. "הרווח" של נרקיס מההשקעה, כך לטענתו, עתיד היה לעמוד על כ-2.34 מיליון שקל.

הסכם ההשקעה שנחתם - אשר במילים פחות מכובסות ניתן היה לכנות אותו הסכם הלוואה עם ריבית חלומית (עבור המלווה) של כמעט 30% ב-5 חודשים, המשקפת ריבית שנתית של כ-74% - חושף לא רק את קשריו של נרקיס עם אור, אלא את ההתנהלות של איש העסקים נרקיס ואת הריביות או "הרווחים" שהוא גורף מהשקעותיו השונות.