השופט חאלד כבוב כבר לוטש עיניים לערכאה העליונה

מותו המפתיע של שופט בית המשפט העליון האמריקאי, אנטונין סקליה, ב-14 בפברואר, סלל לנשיא ארצות-הברית, ברק אובמה, את הדרך לנסות ולהביא לבחירתו של שופט ליברלי לבית המשפט העליון.

בימים אלה, אובמה מקדם את מינויו של השופט מריק גרלנד כמועמד ל בית המשפט העליון. בניגוד לסקליה המנוח, שהיה שופט שמרן שנבחר לעליון על-ידי הרפובליקנים, גרלנד, השופט הראשי של בית המשפט לערעורים של ארה"ב במחוז קולומביה, נחשב לליברל שמקורב בעמדותיו לדמוקרטים.

בישראל, בניגוד, לארצות-הברית, הממשלה לא אמורה לבחור את שופטי בית המשפט העליון - לא על-סמך השקפותיהם הפוליטיות ולא לפי תפיסות העולם שהציגו בפסקי דינם. לראש הממשלה בנימין נתניהו אין וגם לא תהיה בקרוב את הפריבילגיה של אובמה, לקדם שופט מסוים לעליון, על-סמך פסיקותיו והשקפותיו.

אולם, בפועל, לגורמים הפוליטיים יש רצון עז להשפיע על הרכב השופטים בבית המשפט שמעצב את הדין בארץ, ומפקח על עבודת הממשלה. לכן, הודעתו של שופט בית המשפט העליון, צבי זילברטל, בן ה-64, ביום חמישי האחרון, על החלטתו להקדים את פרישתו מכס השיפוט כבר בשנה הבאה, "מסיבות אישיות", כבר מעוררת תקוות בקרב גורמים פוליטיים, לשנות את הרכב העליון בעתיד הקרוב.

מי שחוזרת ומצהירה כי בית המשפט העליון מרכז אליו כוח רב מדי, ומתערב יתר על המידה בהחלטות הממשלה, היא שרת המשפטים, איילת שקד. שקד יושבת בראש הוועדה לבחירת שופטים, שתכריע מי יהיה השופט שימונה לעליון במקומו של זילברטל, ובמקומם של השופטים הוותיקים שעומדים לצאת לגמלאות בעוד כשנה, החל מאפריל 2017. מדובר בנשיאה מרים נאור, במשנה אליקים רובינשטיין ובשופט סלים ג'ובראן.

השופטים בישראל נבחרים לתפקידם על-סמך כישוריהם על-ידי הוועדה לבחירת שופטים שתשעת חבריה הם נשיאת בית המשפט העליון, שני שופטים עליונים, שני חברי ממשלה, שאחד מהם הוא שר המשפטים, שני חברי כנסת, שלפי המסורת אחד מהם הוא מהקואליציה והשני מהאופוזיציה, ושני עורכי דין, נציגי לשכת עורכי הדין.

ההרכב הנוכחי של הוועדה לבחירת שופטים כולל, בנוסף לשקד, את נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור; המשנה לנשיאה, אליקעם רובינשטיין; השופט העליון סלים ג'ובראן; את נציגי לשכת עורכי הדין, עורכי הדין אילנה סקר וחאלד חוסני-זועבי; ואת חברי הכנסת נורית קורן, נציגת הקואליציה ממפלגת הליכוד; ורוברט אילטוב, נציג האופוזיציה, ממפלגת ישראל ביתנו.

העובדה שלראשונה נציג האופוזיציה מגיע ממפלגת ימין, שקרובה לשקד שברצונה להגביל את כוחו של בית המשפט העליון, אמורה לסייע לשקד ולימין בכלל, למנות לעליון שופטים שמרנים ופחות אקטיביסטים. גם הקשרים הטובים שבין שרת המשפטים לבין יו"ר לשכת עורכי הדין, אפי נוה, עשויים להקל על שקד להגשים את רצונותיה.

השמות הבולטים

בידי שקד נפלה אם כן הזדמנות להחליף כרבע מהרכב בית המשפט העליון בשופטים שמרנים שמועדפים עליה ועל חבריה. מי שמכיר את שקד יודע שהיא אינה מאלה שמרבים לפספס הזדמנויות.

עם זאת, בניגוד לחלק מהפרסומים בימים האחרונים, שקד לא התחילה לעסוק באופן ממשי בגיבוש רשימת השופטים ועורכי הדין שברצונה לקדם לעליון.

מקורביה אמרו היום (א') ל"גלובס" כי היא תתפנה לעיסוק ממשי בדבר רק בעוד כמה חודשים. אולם חרושת השמועות בעולם המשפט, באשר למשפטנים בעלי הסיכויים להיבחר לעליון במקומם של השופטים, זילברטל, נאור, רובינשטיין, כבר נמצאת בעיצומה.

אחד השמות הבולטים ברשימה הוא של השופטת יעל וילנר מבית המשפט המחוזי בחיפה. וילנר (56), שבאה מהציבור הדתי-לאומי, ולכן מזוהה עם תפיסת עולם שמרנית, נחשבת לשופטת יעילה וטובה, בעלת מזג שיפוטי נעים, והיא עוסקת בעיקר במשפט אזרחי ובערעורים על החלטות של בית המשפט לענייני משפחה.

וילנר הוזכרה כבר יותר מפעם אחת בעבר כמועמדת ראויה לעליון, ונראה כי זמנה עשוי להגיע בסבב המינויים הבא. את השכלתה המשפטית רכשה וילנר בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, והיא התמחתה בבית המשפט העליון ובפרקליטות המדינה, תחת שרביטה של דורית ביניש. וילנר מכהנת כשופטת מחוזית בחיפה זה עשור, והיא מקורבת מאוד לשופט העליון יצחק עמית, שישב בהרכבים לצדה כשהיה שופט במחוזי בחיפה.

שופט נוסף שסיכוייו רבים להתמנות לעליון בשנה הבאה, הוא שופט המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, חאלד כבוב, שנחשב לשופט פורץ דרך בתחום הכלכלי. כבוב דן בכמה מתיקי ניירות הערך החשובים ביותר שנדונו בשנים האחרונות, הוא העלה את רף הענישה בעבירות מידע פנים, והוא צפוי למסור בקרוב את הכרעת דינו במשפט הרצת המניות של יו"ר קונצרן אי.די.בי לשעבר, נוחי דנקנר.

לאורך השנים האחרונות "חינך" כבוב את שוק ההון, וביסס את מעמדו כאימת עברייני שוק ההון, כאשר בין היתר הרשיע את צחי כהן, לשעבר מנהל תיק המניות של "עמיתים, קרנות הפנסיה", בתרמית בניירות ערך ובעבירת הלבנת הון; גזר 22 חודשי מאסר בפועל על שמעון ימין, מנכ"ל ובעל השליטה בחברת ניהול התיקים אתגרים, שהורשע בשורה ארוכה של עבירות קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות; וגזר על אילן מורגן 68 חודשי מאסר בפועל, לאחר שהורשע בעבירות מרמה.

יצוין כי כבוב נחשב גם לשופט אהוד ובמסגרת "משוב השופטים", שפורסם בשנה שעברה זכה כבוב למחמאות מעורכי הדין, בין היתר על חריצותו ונועם הליכותיו, וכיכב בין השופטים שקיבלו את הציונים הגבוהים ביותר. סיכוייו של כבוב להתמנות לעליון גבוהים גם בשל פרישתו של ג'ובראן, והתפנות ה"טיקט" של שופט ערבי בעליון.

שופט ערבי נוסף שלוטש עיניו לעליון הוא השופט המחוזי בתל-אביב ג'ורג' קרא, שישב בראש הרכב השופטים שהרשיע את הנשיא לשעבר משה קצב, באונס. עם זאת, קרא הוא כבר בן 64, ואופק הכהונה שלו קצר משל כבוב בן ה-58.

שופטים מחוזיים נוספים - ועורכי דין מהשוק הפרטי - שיתמודדו על הקידום לעליון הם - שופטת המחוזי בתל-אביב, מיכל אגמון-גונן, השופט גלעד נויטל מהמחוזי בתל-אביב, והשופטת רות רונן מהמחלקה הכלכלית במחוזי בתל-אביב. עו"ד מהשוק הפרטי, ששמו מוזכר פעם אחר פעם כמועמד ראוי למשרת שופט בעליון, הוא אייל רוזובסקי, שייצג את אהוד אולמרט במשפט פרשת טלנסקי בגלגולו השני, ונטש לאחרונה את השותפות הוותיקה שניהל עם עורכי הדין מיקי צלרמאיר, דוני טולידאנו ואבי פילוסוף; ועבר למשרד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל, הגדול בארץ.

בסבב הבחירה האחרון לעליון נבחרו השופטת המחוזית בתל-אביב, ענת ברון, והיועמ"ש לשעבר, מני מזוז. בסבב המינויים הלפני אחרון, מונתה לעליון אשת אקדמיה, פרופ' דפנה ברק-ארז, ויש להניח כי בסבב הבחירות הבא ימונה איש אקדמיה נוסף לעליון. מי שנחשב למועמד מוביל לשיפוט בעליון מקרב האקדמיה הוא פרופסור גדעון (גידי) ספיר מאוניברסיטת בר-אילן.

ספיר, תושב גוש עציון, הוא מומחה למשפט חוקתי, אדם שמביע לא אחת עמדות ימניות ושמרניות, הקרובות לעמדותיה של שרת המשפטים. ב-2010 פרסם ספיר את ספרו, "המהפכה החוקתית", שבו תקף את האקטיביזם השיפוטי של בית המשפט העליון. וכך כבת ספיר בספרו: "מ-1992 ועד היום בית המשפט העליון איבד גובה ונכנס לסחרור, ולא בגלל ששופטיו מגינים על המיעוטים אלא בגלל שבג"ץ הפך להיות שחקן מהשורה במשחק הפוליטי-האידיאולוגי בישראל".

באירוע שנערך לרגל יציאת הספר לאור, שנערך בנוכחות נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, הוסיף ותקף ספיר את בג"ץ: "אם בית המשפט העליון הוא המבצר של החלשים ומגן על המיעוטים - אז איפה הוא כשזה מגיע לחרדים? ואם בית המשפט העליון הוא מבצר של החלשים ומקום של הגנה על המיעוטים - אז איפה מתיישבי גוש קטיף?"

מי שסיכוייה להתמנות לעליון פחתו בחודשים האחרונים היא נציבת הביקורת על הפרקליטות, השופטת הילה גרסטל. העימות החריף בין גרסטל לבין פרקליט המדינה, שי ניצן, והפרקליטות בכלל, על רקע דוחות הביקורת של גרסטל על הפרקליטות, לא סייע לגרסטל בהתמודדות על תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, שבסיומה נבחר עו"ד אביחי מנדלבליט לתפקיד. היחסים העכורים שבין גרסטל לשי ניצן צפויים להביא להתנגדות נחרצת של הפרקליטות למינוי גרסטל לבית המשפט העליון, אם וכאשר הוא יעמוד על הפרק.