שוק תזזיתי דורש גמישות: מה עשו הקרנות הגמישות ב-2015?

בשנה שהתאפיינה בשינויי מגמות חדים בשווקים, כמו 2015, מעניין לבחון את ביצועי הקרנות הגמישות - שלמנהליהן חופש פעולה מלא בבחירת אפיקי ההשקעה - ואופן התמודדותן עם האתגרים שהציבו השווקים ■ האם מנהלי הקרנות מימשו את חופש הפעולה שלהם להשאת תשואה עודפת

הבורסה בתל אביב / צילום: תמר מצפי
הבורסה בתל אביב / צילום: תמר מצפי

שנת 2015 התאפיינה בשינויים חדים במגמות של השווקים. השנה נפתחה בעליות נאות בשוקי המניות, בעיקר באירופה, אך אלה התחלפו בירידות לא פחות תלולות באוגוסט-ספטמבר על רקע המתרחש בסין; איגרות החוב הממשלתיות פתחו אף הן את השנה בעליות - בארה"ב, באירופה וגם בישראל, ואלו הפכו לירידות חדות במאי-יוני; מחירי הנפט לא ידעו רגע דל; וגם שערי המטבעות - דולר-אירו, שקל-דולר וכד' - היטלטלו לעיתים קרובות.

בשנה מעין זו, מעניין במיוחד לבדוק כיצד עמדו הקרנות הגמישות בתמורות הללו וכיצד התמודדו עם האתגרים שהציבו השווקים.

קרנות גמישות הן קרנות שלמנהליהן יש חופש פעולה מלא ויכולת תמרון בין כל אפיקי ההשקעה: מניות, איגרות חוב ממשלתיות שקליות ו/או צמודות, אג"ח חוב קונצרניות על דירוגיהן השונים, מט"ח וכיו"ב. לפיכך, הציפייה של המשקיעים ממנהל קרן גמישה היא שיידע לנצל היטב את הדינמיקה בשווקים ולהשיא להם תשואה נאותה.

מטבע הדברים, כתוצאה מהחופש שניתן למנהלי הקרנות בבחירת ההשקעות, נוצרת שונות גבוהה יחסית בין הרכבי הקרנות, כאשר מלבד ההבדל בשיעורי החשיפה לאפיקים השונים בהם הם בוחרים להשקיע בכל נקודת זמן (מניות, אג"ח, מט"ח וכו'), קיים שוני גם באופיין של הקרנות, אם בהיקף הנכסים המנוהל, בקצב השינויים שעורכים מנהלי הקרנות, וכן בעלויות שלהן, ברכיב שכר המנהל ושכר הנאמן.

נראה כי בשנים האחרונות חלו מספר תמורות בענף הקרנות הגמישות. היקף נכסיהן הכולל עומד כיום על כ-2.1 מיליארד שקל - כ-1% מכלל ענף הקרנות, או כ-1.1% מהקרנות המסורתיות (פרט לכספיות). מדובר בירידה חדה בהשוואה לסוף 2006, אז עמד הסכום המנוהל בענף על כ-3.5 מיליארד שקל, והיווה כ-3.2% מסך הכספים המנוהלים בענף הקרנות כולו.

הירידה הכפולה הזו, גם בנתח השוק וגם בסכום האבסולוטי הכולל שהקרנות מנהלות, עשויה להביא למחשבה שהן אולי אכזבו את ציבור המשקיעים בשל תשואה בלתי מספקת, שלא פיצתה על דמי הניהול הגבוהים יחסית שגובות קרנות אלה בהשוואה לקרנות אחרות.

איך בוחנים הצלחה

האם מנהלי הקרנות הגמישות אכן מנצלים נכון את חופש הפעולה הניתן להם? כאמור, ההבדל המובהק מהקרנות המסורתיות האחרות שמתמחות באפיק השקעה מסוים נעוץ בחופש הפעולה שניתן לגמישות. בפועל, רבים מבין המנהלים רואים בקרנות הגמישות כלי השקעה ארוך טווח, וכך באופן טבעי נמצא כי הם העדיפו להיחשף לאפיק המנייתי בשיעור גבוה יחסית, עד שבעיני המשקיעים נוצרה תמונה לפיה הקרנות הללו הן בעצם מנייתיות בעיקרן, ובכך הן לא די דינמיות ולא מנצלות היטב את הגמישות שלהן. כלומר, ייתכן שהמשקיעים פירשו את בחירתם של מנהלי הקרנות כ'חוטאת' למטרתם.

אם כן, כיצד באמת ניתן לבחון את יעילותן של הקרנות הגמישות? מהו מדד ההצלחה עבורן?

נראה שלא קיימת לכך תשובה חד משמעית, אך ניתן בכל זאת להשתמש בשתי שיטות בדיקה: האחת, לפי שיעור החשיפה הממוצע שלהן בפועל, והשנייה - לפי חלוקה שרירותית של כספי המשקיע בין 1/3 מניות, 1/3 אג"ח ממשלתיות ו-1/3 אג"ח קונצרניות.

החשיפה הממוצעת של הקרנות הגמישות לאפיק המנייתי עומדת בפועל על כ-70%, מדד הייחוס אליו נשווה את ביצועיהן יורכב לפיכך מ-70% מדד מניות ת"א 100 ו-30% מדד אג"ח כללי.

בשלוש השנים שבין 2013-2015, השיגו הקרנות הגמישות תשואה של כ-30.5% בממוצע, בעוד שמדד הייחוס השיג באותה תקופה כ-21.5%; הקרן הטובה ביותר השיגה תשואה של כ-62.3%, והנמוכה ביותר השיגה כ-12.4%, פער חיובי של כ-9%. מבין 13 הקרנות שפעלו בתקופה הנ"ל, 11 הצליחו להכות את מדד הייחוס. אחוז הקרנות שאכן הצליחו להכות את מדד הייחוס הוא גבוה יחסית (כ-90%).

בשנת 2015 לבדה, השיגו הקרנות הגמישות תשואה של כ-5.8% אל מול כ-2% במדד הייחוס באותה תקופה, כאשר הקרן הטובה ביותר עלתה ב-16% ואילו הנמוכה ביותר ירדה בכ-1.7%. מבין 19 הקרנות הגמישות שפעלו בתקופה זו, 15 הצליחו להכות את מדד הייחוס וארבע קרנות השיגו תשואה נמוכה יותר ממנו.

בבדיקה השנייה בדקנו את ביצועי הקרנות הגמישות אל מול מדד המורכב ממדד ת"א 100, מדד אג"ח ממשלתיות כללי ומדד אג"ח קונצרניות כללי, כאשר לכל אחד מהמדדים ניתן משקל זהה של שליש.

יתרון יחסי למול מדד הייחוס

בתקופה שבין השנים 2013-2015 השיג מדד הבנצ'מרק תשואה של 16.8%, וכזכור תשואת הקרנות הגמישות הממוצעת לאותה תקופה הייתה 30.5%. רק קרן אחת השיגה תשואה נמוכה מזו של מדד הבנצ'מרק.

בשנת 2015 לבדה, שנה בה השיגו הקרנות הגמישות תשואה ממוצעת של כ-5.8%, עלה מדד הבנצ'מרק שבחרנו ב-1.9%. כלומר, גם בשנה הזו השכילו מנהלי הקרנות הגמישות להשיג ביצועים עודפים על פני מדד הייחוס שבחרנו, בדומה למדד הייחוס אותו בדקנו בתחילה.

לכשעצמה, 2015 הסתמנה כשנה מעניינת ומוצלחת עבור מנהלי הקרנות הגמישות, חרף האי ודאות שאפיינה אותה. נראה, כי ניתן ללמוד לא מעט על הגישה הכללית של מנהלי הקרנות דווקא מתקופה זו, בה הם הצליחו להשיג תשואה ממוצעת של כמעט פי 3 ממדד הייחוס. חלק לא מבוטל מהתשואה העודפת שהשיגו הקרנות הגמישות על פני מדד הייחוס הוא כנראה תולדה של החופש הניתן למנהלי הקרנות - יישום מוצלח של יתרון הגמישות.

ואכן, מתחילת שנת 2016 גדלו נכסי הקרנות הגמישות באופן מהיר, על אף הפתיחה הקודרת מאוד של השנה. אם בסוף 2015 עמדו נכסיהן על 2 מיליארד שקל, הרי שכיום (נכון לאמצע מארס) הם עומדים כבר על 2.1 מיליארד שקל. כך, שייתכן כי מגמת נדידת הכסף מהקרנות הגמישות וירידת נתח השוק שלהן לאורך זמן עומדת לקראת שינוי, לנוכח ביצועי הקרנות בשלוש השנים האחרונות המצביעים על יתרון יחסי למנהליהן למול מדד הייחוס, כמצופה. ייתכן גם כי הירידה בדמי הניהול של הקרנות בעשור האחרון (כ-1.8% כיום לעומת 2.7% בשנת 2009) תתמוך אף היא בשינוי המגמה הזה.

שורה תחתונה: בהשוואת כלים להשקעה כמו קרנות נאמנות, אל מול מדדי הייחוס שלהן, נראה כי הקרנות הגמישות מייצרות פער גדול יחסית לאפיקי השקעה שונים, תודות לחופש הנרחב לו זוכים מנהלי הקרנות. ברוב השנים השיגו קרנות אלה תשואות עודפות, אך לא בכולן. עצם קיומם של הפערים בין הקרנות השונות מציב בפני המשקיעים את הצורך במעקב צמוד אחר הקרן וביצועיה, שכן חשיפה בשיעור גבוה למניות (כפי שנמצא ברובן המוחלט של הקרנות הגמישות) מביאה עמה, לצד הסיכוי הגדול, גם רמת סיכון גבוהה.

הכותבים הם יו"ר בית ההשקעות מיטב דש ואנליסט ונציג קשרי יועצים בקבוצת תכלית (מבית מיטב דש). אין לראות בכתבה המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

נתח שוק הקרנות
 נתח שוק הקרנות

צרו איתנו קשר *5988