ועדת השחרורים דחתה ליום ד' את ההחלטה בעניין משה קצב

כותרות עיתוני הבוקר בישרו כי היום (א') הוא יום הדין של משה קצב, וכי היום תחליט ועדת השחרורים שליד שירות בתי הסוהר האם להיענות לבקשתו לנכות שליש מתקופת מאסרו של הנשיא לשעבר, שמרצה עונש של 7 שנות מאסר בגין הרשעתו בשני מעשי אונס ובעבירות נוספות.

וכך, המתלוננות נגד קצב, ארגוני נשים שנאבקים נגד שחרורו המוקדם, משפחתו, חבריו ואזרחים רבים חיכו בנשימה עצורה לשמוע האם קצב ישתחרר בקרוב מכלאו. ואולם, ועדת השחרורים הפתיעה והחליטה לדחות את פרסום החלטתה האם לאפשר לקצב ניכוי שליש מתקופת מאסרו ליום רביעי הקרוב, 6 באפריל.

"ועדת השחרורים, אשר התכנסה היום לדיון בתיק בעניינו של הנשיא לשעבר משה קצב, החליטה להתכנס ביום רביעי באולם הדיונים בכלא מעשיהו בכדי לסיים את כתיבת ההחלטה ולמסור אותה במעמד הצדדים", מסרה הוועדה בהודעה לאקונית. 

ככל הנראה הסיבה לדחייה בהחלטה היא שהוועדה מחכה לתשובת הרשות לשיקום האסיר (רש"א), שהתבקשה על-ידי הוועדה למסור חוות-דעת מפורטת ומעודכנת באשר לסיכויי השיקום של קצב. עד כה התנגדה רש"א לאפשר תוכנית שיקום לקצב בשל העובדה שהוא אינו לוקח אחריות על מעשיו וממשיך גם היום לטעון כי הוא חף מכל פשע וכי נפל בעצמו קורבן למערכת אכיפת החוק.

משמעותה המרכזית של תוכנית שיקום היא סדרת טיפולים של האסיר על-ידי אנשי מקצוע לאחר שחרורו, במטרה לאפשר לו להשתקם ולהמשיך את חייו כאזרח מועיל ושומר חוק. עמדת רש"א עד כה הייתה כי אסיר דוגמת קצב, שאינו מבקש מחילה ואינו מודה במעשיו, אינו זכאי לתוכנית שיקום, וכי מדובר בבזבוז מיותר של כספי ציבור.

קצב מעוניין בתוכנית השיקום כדי שיתאפשר לו להשתחרר מוקדם. לפי ההערכות, הרשות לשיקום האסיר תתקשה להמליץ על תוכנית שיקום לקצב כל עוד הוא מתבצר בעמדת הקורבן. ואולם, ייתכן כי רש"א תפתיע ותאפשר תוכנית שיקום ייחודית לקצב, וזאת בשל מעמדו הייחודי והנסיבות המיוחדות של מעשיו וכן בשל גילו המתבגר ומצבו האישי.

עו"ד ציון סהראי, המייצג את קצב בצוותא עם עורכי הדין ציון אמיר ויהושע רזניק, מסר בתגובה כי "עמדתנו הייתה ונותרה כי משה קצב עומד בכל הקריטריונים הקבועים בחוק לשחרור מוקדם ממאסר, ואנו מקווים שכך גם תחליט הוועדה".

ועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר היא ועדה מעין שיפוטית שמנוהלת על-ידי הנהלת בתי המשפט. הוועדה דנה בשבוע שעבר בבקשתו של קצב לשחרור מוקדם. קצב ועורכי דינו הופיעו בפני הוועדה ושטחו את טענותיהם ואת בקשתם, וקצב הנרגש אף התייפח במהלך הדיון. בסיום אותו דיון הוחלט לדחות את ההכרעה להיום. 

המתלוננת המרכזית נגד קצב, שכונתה "א' ממשרד התיירות", כתבה לוועדה מכתב שבו הביעה התנגדות לשחרור. "הצדק - הרשעתו וכניסתו לכלא של מי שפגע והרס את חייהן של נשים רבות - הועיל לי, הכניס שקט לחיי", נאמר במכתב שפורסם בערוץ 10. "בשבתו בכלא הצליחו קצב ושולחיו לנהל קמפיין הכפשה נגדי".

לדברי א', "המחשבה מה עשוי לקרות עם שחרורו גורמת לי להרגיש כמו לפני צונאמי. האם שוב חברותיי ואני צפויות לספוג מדי יום מטר של רעל וארס שיופצו נגדנו ברשתות? האם שוב איאלץ לצפות בו פוגע בי בראיונות ובמסיבות עיתונאים? האם הוא לא פגע בי די? אנא, אל תמוססו את ההישג החשוב שהושג עם הרשעתו של מר קצב. אנא חוסו על קורבנותיו!".

ארוני נשים וגורמים נוספים הצטרפו לעמדתה של א' והביעו התנגדות נחרצת לשחרורו המוקדם.

קצב, הנשיא השמיני של מדינת ישראל, הורשע ב-30 בדצמבר 2010 על-ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב בשתי עבירות אונס ובעבירת מעשה מגונה בכוח בא' שעבדה בכפיפות לו בעת שהיה שר התיירות, בעבירה של הטרדה מינית כלפי ה' שעבדה בבית הנשיא בעת שקצב כיהן במשרה הרמה, בעבירות של מעשה מגונה והטרדה מינית כלפי ל' מבית הנשיא ובעבירה של שיבוש מהלכי משפט בכך שהוא ניסה לתאם גרסאות עם ל' מבית הנשיא. במארס 2011 גזר בית המשפט המחוזי על קצב 7 שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על-תנאי ופיצוי של 125 אלף שקל למתלוננות.‏ ב-7 בדצמבר 2011 החל קצב לרצות את עונש המאסר בכלא מעשיהו.