חשד: כך סייעה חח"י לסימנס שנתקעה עם טורבינה

בתחילות שנות ה-2000 רכשה OPC בשליטת עידן עופר טורבינה מסימנס במאות מיליוני שקלים לצורך הקמת תחנת כוח - אך נסוגה בה ■ את הטורבינה רכשה חברת החשמל ■ בכיר בחברה דאז: ועדה מקצועית קבעה שהציוד לא מספיק טוב

תחנת הכוח באתר חגית. "ניתן היה לפנות למציעים נוספים" / צילום: איל יצהר
תחנת הכוח באתר חגית. "ניתן היה לפנות למציעים נוספים" / צילום: איל יצהר

בחקירה של רשות ניירות ערך על פרשיות השוחד שקיבלו בכירים בחברת החשמל מקונצרן סימנס בעשור הקודם תמורת רכישת טורבינות ומערכת בקרה, חלה באחרונה התפתחות בכיוון חדש לחלוטין. על-פי מידע שהגיע בעת האחרונה לחוקרי הרשות, חברת החשמל הייתה מעורבת לכאורה בפתרון בעקיפין לבעיה עסקית שנוצרה לקונצרן סימנס בעקבות עסקה של הקונצרן עם חברת OPC (או.פי.סי רמת חובב בע"מ) שבשליטת עידן עופר.

OPC רכשה תחנת כוח מסימנס, אבל העסקה בוטלה בגלל בעיות מימון, תוך ש-OPC נאלצה לשלם קנס לחברת החשמל. על-פי המידע החדש שהגיע לרשות ניירות ערך, חברת החשמל היא שרכשה בסופו של דבר מסימנס את הטורבינה והציבה אותה באתר חגית - כך סיפר ל"גלובס" בכיר בחברת החשמל באותה עת.

הפרשה מתחילה עוד בסוף שנות ה-90, כאשר חברת OPC התקשרה עם חברת החשמל להקמת תחנת כוח פרטית ראשונה ברמת חובב. מדובר בתחנה המבוססת על גז טבעי, שהייתה אמורה למכור את החשמל לרשת של חברת החשמל וללקוחות פרטיים.

מנכ"ל OPC היה משה כ"ץ, מי שכיהן קודם לכן כמנכ"ל חברת החשמל והכיר היטב את סימנס ושאר ספקי הציוד של חברת החשמל. OPC התקשרה באמצע 2001 עם קונצרן סימנס לרכישת תחנת הכוח - הציוד, הטכנולוגיה, הידע וההתקנה. לא פורסמה הודעה פורמלית על מחיר העסקה, ובאחד העיתונים ננקב המחיר של כ-200 מיליון דולר.

לקראת סיום שנת 2001 ביקשה סימנס מ-OPC מקדמה בגין החוזה לאספקת תחנת הכוח. מנגד, ב-OPC התעוררו מחשבות שניות על כדאיות העסקה, והחברה התחילה במגעים עם רשות החשמל וחברת החשמל, כדי לשפר את התעריף. כ"ץ מסר בעדותו ברשות ניירות ערך כי "הפרויקט היה גבולי מבחינת רווחיות. ניהלנו משא-ומתן עם רשות החשמל בניסיון לעשות התאמה למחיר שהצענו".

כפי שפורסם ב"גלובס" (3.8.15), ברשות ניירות ערך נבדק חשד שסימנס לכאורה שילמה שוחד של כחצי מיליון דולר לעו"ד שלמה נס בשנת 2002, תמורת פעילות מול משרד התשתיות, רשות החשמל וחברת החשמל. עו"ד נס היה עד מחצית שנות ה-90' יו"ר חברת החשמל, ובתקופה שבה מדובר כיהנה אחותו, עו"ד רחל דון יחיא, כדירקטורית בחברת החשמל ובכירה בוועדת המכרזים של הדירקטוריון. עו"ד נס הכחיש בחקירתו ברשות ניירות ערך את החשדות, ונציין כי עד כה לא הוחלט להגיש נגדו כתב אישום.

אורן אהרונסון, מי שייצג את סימנס בישראל וניהל את מערכת השוחד והוא עד המדינה העיקרי בפרשה, רשם ביומנו פגישה עם עו"ד נס בהקשר של רמת חובב. אהרונסון לא הסביר בחקירתו ברשות ניירות ערך מדוע הועבר חצי מיליון דולר לחשבונו של עו"ד נס בהקשר לפרשת תחנת הכוח ברמת חובב.

עופר נסוג מהעסקה

בסופם של מגעים לגבי תעריף החשמל, החליטה OPC של עופר לא להקים את תחנת הכוח ברמת חובב, מסיבות של כדאיות כלכלית. הבעיה של החברה הייתה הציוד שהוזמן, שחלק מתמורתו כבר שולם לסימנס. לא ברור כמה שילמה OPC לסימנס על חשבון העסקה, אבל הציוד למעשה נתקע במחסני סימנס. גורם בכיר בחברת החשמל באותה תקופה אמר שהפתרון היה לסגת מהעסקה ולהציע לחברת החשמל לרכוש את הטורבינה.

הבכיר, שהיה אז בסוד העניינים, אומר כי ועדה מקצועית בחברת החשמל בחנה את הציוד וקבעה כי הוא לא מספיק טוב יחסית לאיכות המוצרים שחברת החשמל רוכשת, וכי תידרש השקעה משמעותית כדי להתאים את הציוד לדרישות חברת החשמל. לדבריו, הוועדה שללה את ההצעה לרכוש את הטורבינה, אבל בהנהלת החברה הוחלט להתעלם מהדרג המקצועי ולרכוש מסימנס את הטורבינה ש-OPC ביטלה את רכישתה.

"מחר הולכים למשא-ומתן"

ל"גלובס" נודע כי המהלך הראשון נעשה בוועדת המכרזים העליונה של חברת החשמל, שהתכנסה ב-15.8.02. לוועדה הוצג צורך דחוף כביכול - רכישת טורבינה לאתר חגית. הוועדה ביקשה אישור לנהל משא-ומתן עם סימנס, בין השאר על בסיס כלכלי.

את הצד הכספי הציג באותה ישיבה דוד קון, מי שהיה אז המשנה למנכ"ל ופרש מהחברה. קון הוא אחד מששת החשודים בקבלת שוחד מסימנס, שקיבל באחרונה מרשות ניירות ערך הזמנה לשימוע לפני הגשת כתב אישום. קון הסביר לוועדה כי במקביל ל-3 עסקאות רכישה מסימנס, "הם מוכנים למכור לנו מכונה רביעית".

חבר דירקטוריון בחברת החשמל סיפר כי יו"ר חברת החשמל באותה עת, אלי לנדאו, שכנע את הבכירים בצורך לקנות טורבינות. קון אמר לוועדה כי בהשוואת המחיר בין שתי חלופות, הצעה משותפת של חברות GE ואלסטום היא בגובה 111 מיליון יורו, והמחיר בהצעה של סימנס הוא 102 מיליון יורו ועוד 8 מיליון דולר (לא נמסר מדוע חולק התשלום באופן זה).

ועדת המכרזים החליטה לסווג את הרכישה מסימנס כרכישה בפטור ממכרז, בין השאר בנימוק של "דחיפות". ד"ר יעקב רזון ז"ל, שהיה מנכ"ל חברת החשמל, אמר: "אם יאשרו היום את הרכישה בוועדה - מחר הולכים לנהל משא-ומתן אתם". למחרת, ב-16.8.02, הגישה סימנס להנהלת חברת החשמל את ההצעה לטורבינה באתר חגית.

"בחיים לא שמעתי על הצעת מחיר לטורבינה שמוגשת למזמין יום אחרי ההזמנה. מדובר לכל הפחות בכמה חודשים. זה עלול להעיד על תיאום מוקדם בין סימנס לבין חברת החשמל", אומר ל"גלובס" בכיר בחברת החשמל המכיר את הפרשה, "שלא לדבר על כך שלדעתי ניפחו את המחיר של מרכיבים חשובים בטורבינה".

כעבור 3 שבועות, בישיבת ועדת המכרזים שבה השתתפו יו"ר חברת החשמל דאז לנדאו והמנכ"ל רזון, אושרה פה-אחד ההחלטה לרכוש מסימנס ללא מכרז את הטורבינה.

בדוח ביקורת פנימי וחסוי בחברת החשמל, שנערך במהלך 2006 על התקשרויות עם סימנס ללא מכרזים, דוח שעיקריו פורסמו לראשונה ב"גלובס", נסקרו עסקאות בולטות של חברת החשמל עם סימנס במחצית הראשונה של העשור. עסקה זו היא אחת מהן. בדוח צוין כי "חברת החשמל פנתה בבקשה לקבל הצעה מחברת סימנס בלבד בנימוק של דחיפות, למרות שניתן היה לפנות למציעים נוספים במקביל".

בדוח זה ננקב גם המחיר האמיתי של העסקה. מחיר הציוד הבסיסי לא היה 102 מיליון אירו ועוד 8 מיליון דולר, כפי שהוצג לוועדת המכרזים העליונה לצורך הדגשת ההפרש לטובת סימנס, לעומת 111 מיליון יורו בהצעת קבוצת אלסטום ו-GE. המחיר שחברת החשמל שילמה לסימנס בעבור הטורבינה באתר חגית היה 110 מיליון אירו.

בסופו של דבר הגיעו ב-2007 לאתר חגית, ליד יקנעם, ארגזים גדולים ובהם טורבינה, שעל-פי המקורות בחברת החשמל היא הטורבינה שנרכשה מסימנס לפי החלטה שהתקבלה 5 שנים קודם לכן. על הארגזים, כך סיפר עובד באתר, היה כיתוב שממנו ניתן להסיק כי הארגזים היו מיועדים במקור לעיסקת OPC. הטורבינה הופעלה בראשונה ב-2009.

א', מבכירי חברת החשמל בתחום ההתקשרויות של אגף התכנון, אמר: "נימוק הדחיפות כהצדקה לפטור ממכרז היה קשקוש. נדמה לי שעשו כאן משהו סיבובי".

גורם בכיר ב-OPC שהיה מעורב בעסקה עם סימנס אמר ל"גלובס" כי בגלל בעיות מימון, החברה ביטלה את ההסכם עם סימנס ונאלצה לשלם לקונצרן קנס שגובהו לא נחשף, ושילמה גם קנס לחברת החשמל. "היו לנו מגעים עם חברת בחשמל שתיכנס בנעלינו", אמר הבכיר, "אבל בסופו של דבר, אחרי חודש שהם הסתכלו על זה, הם החליטו לא להכנס לנעלינו. לנו אין שום קשר להחלטות של חברת החשמל ולציוד שחברת החשמל קנתה מסימנס".

מי שהייתה דירקטורית ויו"ר ועדת הביקורת בחברת החשמל, עו"ד שלומית ברנע-פרגו, היא שדרשה לחלט כקנס את הערבות של עופר במיזם רמת חובב בגלל אי-עמידה בזמנים, ולדבריה ספגה מהיו"ר לנדאו מילים קשות.

לנדאו אמר ל"גלובס" כי אינו זוכר את פרטי האירועים סביב תחנת הכוח ברמת חובב. "בכל מקרה", אמר לנדאו, "הגורם שממליץ על רכישת ציוד הוא צוות מקצועי מיוחד. אני הרי לא חשמלאי. בקשר לאחים עופר, הם בנו בהרצליה שבה הייתי ראש עיר, ולכן בכל מה שהיה קשור במשפחת עופר - לא השתתפתי בהצבעות".

חברת החשמל: טענה מופרכת

מחברת החשמל נמסר: "יש להדגיש כי מדובר באירועים שהתרחשו לפני למעלה מעשור, ובינם לבין התהליכים המתקיימים כיום בחברה, בהנהלה הנוכחית, אין כל קשר. לגופו של עניין: חברת החשמל מקיימת הליכים סדורים של ביקורת פנימית ועורכת דוחות ביקורת פנימיים (שהינם מסמך פנימי של החברה), וכך גם נעשה במקרה המדובר.

"חברת החשמל שוללת מכל וכל את הטענה המוצגת בכתבה. בפני ועדת המכרזים הוצג מלכתחילה הסכום 102 מיליון דולר ועוד 8 מיליון דולר (כפי שניתן להתרשם מהפרוטוקול המצורף). כל טענה בדבר שיקולים הקשורים לשמירה על אינטרסים של יצרן פרטי (במקרה הזה OPC) בתוך חברת החשמל, אינה מוכרת לנו ועל פניו נשמעת מופרכת לחלוטין.

"הנתונים שהובאו בזמנו בפני ועדת המכרזים הצביעו על עלות גבוהה בכ-10% לעומת האלטרנטיבה שבה בחרה הוועדה בפועל.

"השיקולים אשר הכריעו את בחירת הוועדה נימקו את הצורך בדחיפות הרכישה ועמידה בלוחות זמנים צפופים, הן נוכח רזרבות נמוכות במשק העשויות להביא לפגיעה באספקת החשמל ולנזקים פיננסיים והן נוכח ההערכה כי שילוב הצעות מספקים נוספים לא היה מביא להורדה במחיר והיה מאריך את משך הליך המכרז.

"יחד עם זאת, דוח הביקורת הפנימית של החברה מצא כי היה מקום לפנות למציע נוסף, וכי שיקולי דחיפות אינם מצדיקים אי-פנייה למציע נוסף. למיטב ידיעתה של חברת החשמל, בימים אלה בוחנות רשויות האכיפה את מעורבותה של סימנס במתן שוחד בקשר עם הליכי רכש שונים של חברת החשמל. חברת החשמל אינה מודעת לטיבם המדויק של החשדות הנחקרים, ואין לה ידיעה אודות החקירה וממצאיה.

"החברה מגלה אפס סובלנות למקרי שוחד ושחיתות ומשתפת פעולה עם גורמי החקירה ככל הנדרש, ולאחר שיתבררו העובדות, תשקול החברה המשך צעדיה על-פי מדיניות זו".