ניווט היה פעם עניין מסעיר ומסובך. מגלי ארצות הפליגו לעבר הלא נודע ונעזרו בכוכבי השמים. חיילים ששירתו ביחידות מובחרות שיננו בעל פה את המפה על-מנת להגיע ליעד. בשני המקרים - טעות עלולה הייתה להיגמר באסון.
בשנות ה-50 של המאה שעברה החלה האנושות לשגר לוויינים לחלל - מהלך ששינה את התמונה. המידע שמגיע מלוויינים סיפק לצבאות ובשלב שני גם לאזרחים מידע נגיש ומדויק. יש יותר מ-100 אפליקציות ניווט שמאפשרות לכל מי שמחזיק ברשותו סמארטפון להגיע מנקודה לנקודה בקלות ובנוחות - ואפילו לעקוף את הפקקים בדרך. לכן זה יכול להפתיע, שנהגים משתמשים בעזרי ניווט בפחות מ-5% מהקילומטרים הננהגים בכל העולם, על אף האפשרות ליהנות ממידע על תנועה ובטיחות בכל נסיעה.
הסטארט-אפ הישראלי סלפטי (Cellepathy), שהוקם בשנת 2011 והשיק טכנולוגיה למניעת תאונות כתוצאה מנהיגה בהיסח הדעת, שואף כעת לחולל את המהפכה הבאה בתחום הניווט. "יש לנו רעיון חדש שאף אחד בעולם לא עובד עליו", אומר שון איר, אחד ממייסדי החברה אשר מכהן בתור סמנכ"ל השיווק.
סלפטי, המנוהלת על-ידי דן אברמסון, שואפת להטמיע פרסונליזציה בתחום הניווט. לכאורה הרעיון הזה נשמע מוזר; הרי אם שני אנשים רוצים להגיע מנקודה א' לנקודה ב' באותו זמן, שניהם אמורים לקבל אותן הוראות.
"פרסונליזציה הפכה לטרנד ענק במגוון תעשיות, לרבות סחר אלקטרוני ומדיה", מסביר איר, "כאשר מישהו נכנס לאתר אמזון, CNN, או פייסבוק - התוכן שהוא רואה יהיה שונה ביחס לתוכן שכל מבקר אחר רואה". ההסבר לכך פשוט: האתר מנתח את היסטוריית הגלישה, מציע לכל לקוח דברים שמתאימים להעדפות האישיות שלו וכך מעניק חוויית גלישה משופרת וגם מרוויח יותר.
"היום כמעט הכול מותאם אישית, אבל ניווט הוא עדיין גנרי. אחד הדברים היחידים שקיימים בהקשר הזה נמצא באפליקציה של Waze שמאפשרת לך להגדיר את הכתובת של הבית והעבודה".
- באופן טבעי לא כולם גרים באותו מקום ולא עובדים באותו מקום עבודה.
איר: "נכון. מה בעצם קורה כשאתה מפעיל אפליקציית ניווט? אתה מבקש מהתוכנה לקחת אותך מנקודה א' שבה אתה נמצא עכשיו לנקודה ב', שאליה אתה רוצה להגיע. התוצאה שאתה מקבל היא מסלול על המפה וגם רשימה של פניות. אחרי שאתה יוצא לדרך, התוכנה מודיעה לך על כל פנייה יותר מפעם אחת. ב-800 מאות מטרים פנה ימינה, ב-400 מטרים תפנה ימינה וכו'. בפועל יש פניות יותר חשובות בהשוואה לאחרות. אם אתה נוסע בתוך שכונה ומפספס רחוב זה לא נורא, אבל אם אתה נוסע על כביש מהיר ומפספס את המחלף - יש סיכוי שתצטרך לנסוע רבע שעה ואפילו יותר עד שתוכל לתקן את הטעות ולחזור למסלול המקורי. ויותר מזה: החשיבות של כל פנייה, כל הנחיה, משתנה מנהג לנהג בהתאם להרגליו. אם אתה נוסע מהבית לעבודה, הסיכוי שתפספס את המחלף החשוב הוא די נמוך. אבל למישהו אחר, שכמעט לא מגיע לעיר שלך, יש סיכוי גדול יותר לטעות".
- איך זה קשור לפרסונליזציה?
"ברגע שאתה יודע שעבור אדם ספציפי חלק מההנחיות חשובות יותר וחלק פחות, אתה יכול לשנות את אופן מסירתן בהתאם - כדי לספק חוויה יותר טבעית ואנושית. בדוגמה שנתתי קודם, כשאתה נוסע הביתה, אתה כנראה לא צריך לקבל הרבה מידע ממערכת הניווט כדי להימנע מטעויות - אולי רק להבין אם עדיף כביש 4 היום במקום כביש 6. נהג אחר, שלא מכיר את הדרך היטב כמוך, יצטרך לקבל הוראות נוספות.
"הקונספט שלנו הוא מאוד פשוט, אבל פשוט לא חשבו עליו. כשאני נכנס לכלי רכב אני רוצה לשמוע מוזיקה, לדבר בטלפון, לחשוב, להיות בשקט. אני לא צריך שהרובוט המטומטם הזה יצעק עליי את כל המידע שאני כבר יודע, אבל אני כן רוצה שהוא ידגיש את המידע שבאמת חשוב לי.
"ברוב הנסיעות נהגים יודעים איך להגיע ליעדם, וגם מכירים דרכים חלופיות, אבל הם לא יודעים איזו דרך אופטימלית עבורם באותה נסיעה. אז מה קורה היום? היום אנשים בעצם מנסים לנחש מתי מערכת ניווט כמו Waze תעזור להם, ומתי זה לא יהיה שווה את הרעש של ההוראות שהם כבר יודעים - ופועלים בהתאם. היום אני אדליק את התוכנה ומחר אני אשתיק אותה. אולי אני אדליק את התוכנה רק באמצע הנסיעה. אני אסגור אותה עשר דקות לפני שאני מגיע ליעד. לדעתנו בסלפטי, ההתנהגות הזאת היא בעיה.
"פיתחנו מוצר שנקרא ארגו (Ergo). מדובר במנגנון בינה מלאכותית שלומד את ההיסטוריה של כל נהג ומבין איזו אינפורמציה חשובה לנהג לקבל ואיזו לא. כתוצאה מכך, מערכות ניווט המשתמשות בארגו יכולות להנמיך או להשתיק את ההוראות שכבר ידועות היטב לנהג, ולהדגיש את אלה שהוא באמת צריך לשמוע. מדי פעם יכולה להיות הנחיה כל-כך חשובה שארגו אפילו יקפיץ את האפליקציה לחזית, גם אם היא כבויה".
- גם בשכונה שלך, שאתה כנראה מכיר, עלולה להיות תאונה או שמשפצים את הכביש ואתה לא יודע.
"הפתרון שלנו מניח שבכל בוקר אתה קם ונוסע לעבודה, ולכן התוכנה צריכה לדבר איתך רק פעם אחת. כאשר אתה נכנס לרכב, היא אמורה להגיד לך 'בוקר טוב עידן, אתה נוסע למשרד?', ואתה אומר כן. ואז היא שותקת. אם זה יום נורמלי, האפליקציה לא אומרת לך כלום. אם יש משהו בלתי צפוי, האפליקציה תגיד לך 'היום סע בדרך נמיר במקום באיילון' ואולי תזכיר לך בעוד 20 דקות שאתה מתקרב לפנייה שאתה לא משתמש בה הרבה.
"הקונספט הזה הוא מהפכני. צריך להסתכל על ההיסטוריה של תחום הניווט כדי להבין את מה שאנחנו עושים. לפני עשרים שנה אנשים השתמשו ב-GPS כדי להגיע רק ליעדים שהם לא מכירים. הם השתמשו ב-GPS פעם בחודשיים או שלושה חודשים. כאשר אתה נוסע למקום שאתה לא מכיר - אתה צריך לקבל מידע לגבי כל פנייה, כיוון שאין לך מושג היכן אתה נמצא.
"לפני 8 שנים, Waze נכנסו לתמונה. אני ודן היינו בין המשתמשים הראשונים של האפליקציה. מההתחלה Waze הבטיחו לחסוך לך חמש דקות בממוצע ביום, אבל רק אם אתה משתמש באפליקציה בכל פעם שאתה נוסע. הם היו זקוקים למידע ובנוסף אי-אפשר להציג פרסומות כאשר האפליקציה כבויה.
"כאשר יש מידע מעודכן על מה שקורה בכבישים, יש סיבה להשתמש בניווט גם כאשר אתה נוסע ליעדים שאתה מכיר את הדרך אליהם. מידע על התנועה בזמן אמת שינה הכול, אבל חוויית המשתמש לא התפתחה בהתאם. היא עדיין תקועה בימים שבהם נסעת למקומות שאתה לא מכיר.
"אנחנו בעצם מפתחים את החידוש הבא. זה החידוש המהותי ב-8 השנים האחרונות בעולם הניווט מאז Waze. בארץ נהגים משתמשים ב-Waze הרבה. יותר מ-10% או 20% מהזמן שבו הם נמצאים ברכב. זה המון וזה נדיר בעולם. בארצות-הברית למשל, נהגים משתמשים באפליקציות ניווט באחוז עד חמישה אחוז מכל המרחק שהם עוברים. זו הייתה תעלומה בעינינו - רצינו להבין למה שיעורי השימוש נמוכים כל-כך למרות הערך הברור שמערכות הניווט נותנות. בעזרת חברה שמתמחה במחקרי שוק, חקרנו את הנושא וגילינו מדוע. הסיבה המובילה, שבה בחרו 45% מהנהגים להסביר מדוע הם לא משתמשים באפליקציות האלה יותר, היא בגלל ההוראות הקוליות המעצבנות. עלינו על הבעיה הכי גדולה וגם מצאנו פתרון. בעבר משתמשים הדליקו את ה-GPS פעם בשלושה חודשים, עכשיו הם נכנסים לאפליקציה כמה פעמים בשבוע ואחרי שארגו ייכנס עמוק יותר לתמונה אנשים תמיד ייהנו מעוזר אישי וירטואלי בדרכים. בכל נסיעה, לכל יעד. זאת תהיה הקפיצה הגדולה הבאה בתחום".
"מציעים שכבה נוספת"
- שוק הניווט רווי מאוד ותחרותי. איזה סיכוי יש לכם להשתלב בו?
"אנחנו לא מציעים אפליקציה חדשה. אנו לא מתכוונים להתחרות עם אפל ועם גוגל. יש יותר ממאה אפליקציות ניווט בעולם, אבל רוב ההכנסות נובעות ממערכות ניווט ברכבים. חשוב להבין איך התעשייה הזאת עובדת. קח למשל את המפות שיש לך באייפון - אפל לא מייצרת אותן, היא קונה אותן מחברת TomTom. עולם הניווט הפך בשנים האחרונות לשוק של קומודיטי - כולם מציעים אותו שירות ואף אחד לא יכול לגבות פרמיה על המוצר שלו.
"בעולם הזה יש ארבע או חמש חברות גדולות שמוכרות מפות. שלוש או ארבע שמוכרות מידע על פקקים. יש כמה שמוכרות את האלגוריתם שמסתכל על המפה והפקקים ומחשב את הדרך הכי יעילה להגיע מנקודה א' לנקודה ב'. ניווט זה מוצר של שכבות. כמעט אף אחד לא בונה בעצמו מוצר מקצה אל קצה. כולם קונים את השכבות. גם ההוראות הקוליות מגיעות מחברות טקסט לדיבור (text-to-speech) כמו נואנס, החברה שסיפקה טכנולוגיה לסירי. מה שאנחנו מציעים הוא למעשה שכבה נוספת וחדשה".
מוקדם עדיין לקבוע אם הטכנולוגיה של סלפטי תחולל מהפכה, אולם היא כבר מעוררת עניין. בחודש פברואר זכתה החברה, אשר מעסיקה 11 עובדים, בתחרות אפליקציות רכב שנקראתConnecteDriver 2016.
דן אברמסון, מנכ"ל סלפטי, התייחס לזכייה ואמר כי "נהגים כל הזמן מקבלים החלטות לגבי תוכנת הניווט שלהם. מתי להדליק אותה, מתי לכבות אותה, מתי להשתיק אותה ומתי להגביר את הווליום. ארגו מבצעת אוטומציה של כל זה באמצעות שימוש בבינה מלאכותית וזיהוי תבניות". באחרונה התקבלה החברה לאקסלרטור Dreamit, על-מנת להאיץ את פעילותה.
- התחלתם לשווק את המוצר?
איר: "אנחנו עובדים כעת עם השחקנים הבינוניים בשוק הניווט כדי לשפר את ארגו ולהגיע לאחר מכן לשחקניות הכי גדולות בתחום המובייל והרכב".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.