שערוריית ההוצאה לפועל: עוה"ד חוגגים על חשבון הלקוחות

עורך-דין שלקח הלוואה לכיסוי חובותיו האישיים מחשבון נאמנות של לקוח; עורכי-דין שלא העבירו ללקוחות החזרי אגרות בהיקף עשרות אלפי שקלים שהגיעו להם ממערכת ההוצאה לפועל; ועו"ד שגבה מחייבים שכר-טרחה כפול - עבור פתיחת תיק בהוצאה לפועל וכן עבור ביצוע פעולות בתיק - למרות שנפסק לו שכר-טרחה עבור פתיחת התיק בלבד. אלה הם רק חלק ממצאי ביקורת חקירתית שערך לאחרונה רו"ח עופר אלקלעי מפירמת אלקלעי-מונרוב במשרדי עורכי-דין המטפלים באלפי תיקי תביעות חוב בהוצל"פ.

לאחרונה פרסם מבקר המדינה דוח ביקורת חריף על מנגנון גביית חובות בהוצל"פ ועמד על כשלים חמורים בהליכי פתיחת וניהול התיקים במערכת ההוצל"פ, וכן בשיעורי הריבית המושתת על חייבים הגורמת לחובם לתפוח שלא כדין, ולעתים אף לממדים מפלצתיים ביחס לחוב המקורי. כעת מסתבר שבמקביל לכשלי המדינה, קיימים כשלים חמורים גם במערכת הפרטית לגביית החובות - אצל לא אחרים מאשר עורכי-הדין האמונים על גביית החובות עבור הזכאים.

באוגוסט 2015 היה ההיקף הכולל של החובות בתיקי ההוצל"פ למעלה מכ-650 מיליארד שקל. מתוך סכום זה, כ-63 מיליארד שקל הוא סכום החוב הראשוני בעת פתיחת התיקים; והיתרה (כ-580 מיליארד שקל) כוללת בין היתר ריביות, הפרשי הצמדה, אגרות והוצאות שהצטברו לחוב, בהם שכר-טרחה של עורכי-הדין המייצגים את הזכאים. בשנת 2014 היו רשומים 2.6 מיליון תיקים בהוצל"פ, ומידי שנה נפתחים כ-350 אלף תיקים נוספים. רוב התיקים מנוהלים בהוצל"פ על-ידי חברות שירותים, המנהלות מאות תיקי חייבים, ובמקרים רבים חברות אלה מעבירות את הטיפול בגביית החובות למשרדי עו"ד. מהביקורת שערך רו"ח אלקלעי עולים ממצאים חמורים, המראים על פגיעה כלכלית בלקוחותיהם של אותם עורכי-דין שסיפקו את שירותי גביית החובות מההוצל"פ, וזאת בשל התנהלוות עורכי-הדין.

כך נמצא, כי ב-5% מהמקרים שנבדקו לא הפיקו עוה"ד קבלות פיקדון בגין כספים המתקבלים במשרד, וכפועל יוצא לא הועברו הכספים ללקוח; ב-20% מהמקרים הועברו הכספים ללקוח באיחור (שלא בהתאם להסכם ההתקשרות); ב-60% מהמקרים לא הועברו ללקוח החזרי אגרות שזוכו בקופת ההפקדות בהוצל"פ; וב-18% מהמקרים לא העביר עוה"ד כספים ללקוח בתיקים הרשומים כחוב אבוד (תיקים מסוימים מוגדרים כאבודים, שכן עוה"ד מדווח כי אפסו הסיכויים לגבות, ואולם לעתים מתקבל בהם כסף למרות ההערכה הראשונית האמורה).

"פעולת גניבה ברורה"

עד היום הביקורת על פעילות הגבייה של משרדי עוה"ד בתיקי הוצל"פ לא הייתה מסודרת ומובנית. במהלך 10 השנים האחרונות ביצעה חברת אלקלעי-מונרוב - העוסקת בבקרה ובניהול סיכונים ומעניקה שירותי ביקורת חקירתית לחברות מסחריות בתחומים שונים - ביקורת בלמעלה מ-650 משרדי עורכי דין ברחבי הארץ, עבור כ-50 ארגונים מתחום הבנקאות, ביטוח, תקשורת, כרטיסי אשראי, רשויות מקומיות, תאגידים ועוד, שביקשו לברר אם אותם משרדי עו"ד פעלו בהתאם להנחיית הגורם השוכר. במסגרת זו, נותחו לאחרונה 2,000 תיקי חוב שהגיעו לביקורת המשרד, בהם טיפלו 103 עורכי-דין במהלך השנה וחצי האחרונות.

הליקויים המרכזיים שנמצאו בביקורת שנערכה במשרדי עורכי דין הגובים חובות בהוצל"פ, כוללים, בין היתר, עורכי-דין שגבו שכר-טרחה כפול מחייבים; עורכי-דין שדרשו החזרי הוצאות בגין הוצאות שלא ביצעו, תוך ניפוח ההוצאות וגביית כספים ביתר מחייבים; עורכי-דין שפתחו תיקים כפולים על אותו חוב; ועורכי-דין שלא הפיקו קבלות-פיקדון בגין כספים המתקבלים במשרד, וכפועל יוצא לא העבירו כספים שמגיעים ללקוח ולפיכך גבו שכר-טרחה הגבוה מהמגיע להם.

כך למשל נמצא, כי ב-8% מהמקרים, גבה עוה"ד מחייבים שכר-טרחה עבור הוצאת מכתב התראה וגם שכר-טרח פסוק; וב-12% מהמקרים, גבה עוה"ד שכר-טרחה עבור פתיחת התיק ועבור ביצוע פעולות בתיק, כאשר בתיק נפסק רק שכר-טרחה עבור פתיחתו; עוד נמצא כי ב-12% מהמקרים, שכר-הטרחה לכונס נכסים שגבה עוה"ד לא אושר על-ידי רשם ההוצל"פ; וכי ב-20% מהמקרים, ההוצאות בתיק המימוש לא אושרו על-ידי רשם ההוצל"פ.

אחד המקרים החמורים יותר עוסק בעו"ד שלקח הלוואה של מאות אלפי שקלים לאחר שהסתבך כלכלית, ואת ההחזרים להלוואה השיב מחשבון נאמנות שניהל עבור חברה ששכרה את שירותיו לניהול תיקי הוצל"פ. מאחר שבוצעה סליקה על-ידי חברת כרטיסי האשראי של תשלומים מחייבים, וכן נגבתה ריבית וקרן בחשבון, הסכומים קוזזו אחד מהשני מבלי שהלקוח ראה כלל שיורדים בחשבון הנאמנות כספים בגין הלוואה. לדברי רו"ח אלקלעי, "מדובר במקרה חמור במיוחד, שכן מדובר בפעולת גניבה ברורה. במקרים רבים קשה להוכיח כוונה של גניבה, ועוה"ד טוען לכשלים בניהול הכספים".

מקרה חמור נוסף שהתגלה בביקורת היה של שני עורכי-דין שעקצו חברות רבות בשוק על-ידי כך ששילמו מכיסם עבור חובות של חייבים. בדרך זו, הציגו מצגי שווא להצלחה בגבייה בתיקים אבודים, ובהמשך - על-בסיס הצלחתם - קיבלו מקדמות גדולות להוצאות בתיקים והותירו חובות גדולים לגופים רבים בארץ.

רשלנות ומחדלים

ואולם, הנזק הכלכלי שנגרם לבעלי החוב אותם מייצגים עוה"ד לא נובע רק מגביית יתר על-ידם וניפוח הוצאות ושכר-טרחה, אלה גם מרשלנותם או מחדליהם. לפי הבדיקה, ב-16% מהמקרים לא נקט עוה"ד הליכים בתיק ההוצל"פ מעל לשנתיים, דבר שגרם למחיקת התיק בשל חוסר מעש; וב-12% מהמקרים נמצא כי אזהרה לא נמסרה לחייב במשך תקופה ארוכה (מעל ל-3 חודשים) וגביית החוב עוכבה.

בביקורת נבדק גם מועד קבלת כספי החייבים אצל עוה"ד ומועד העברתם לגוף המזמין - בעל החוב. עוה"ד שנשכר על-ידי החברה חותם על חוזה עבודה, בו בין היתר נקוב הזמן בו הוא צריך להעביר לחברה את הכספים שגבה מהחייב. במסגרת הסכם ההתקשרות, עוה"ד מתחייב כי תקבולים המתקבלים במשרד יופקדו בחשבון הנאמנות, ויועברו לגוף המזמין תוך פרק הזמן המוגדר. ממצאי בדיקת פירמת אלקלעי-מונרוב עולה כי גם בעניין זה קיימים כשלים רבים במשרדי עוו"ד, לאחר |שב-28% מהמקרים נמצא כי עוה"ד העבירו באיחור את סכומי הכסף שנגבו מהחייבים.

פירמת אלקלעי-מונרוב נדרשה גם לוודא כי מלוא הסכום שנגבה בתיק החוב אכן הועבר לבעל החוב ולא קוזז בחלקו לטובת שכר-הטרחה. זאת, משום שעוה"ד נדרש להעביר ללקוח את כל כספי הגבייה, ורק לאחר מכן עליו להגיש דרישה ללקוח בנוגע לתשלום שכר-הטרחה. לפי ממצאי הביקורת בעניין זה, ב-5% מהתיקים שנבדקו התברר כי עוה"ד לא העביר את מלוא הכסף שגבה מהחייב או את חלקו.

"עורכי הדין משתפים פעולה"

רו"ח אלקלעי מציין כי "עד לפני כמה שנים הרעיון של בדיקת משרדי עו"ד על-ידי מעסיקיהם נתפס כהזוי, אולם כיום גם עוה"ד מבינים את החשיבות, הן בגלל המודעות הגדלה לנושא השירות, והן בגלל פרשיות מעילות שזכו לסיקור תקשורתי - וכך בשנתיים האחרונות יותר ויותר חברות במשק מזמינות בדיקות חיצוניות על דרך הטיפול של עוה"ד המנהלים עבורן הליכי גבייה.

"מאחר שבמקרים רבים מדובר בתיקים רבים שמנהלים משרדי עוה"ד, החשיבות בביקורת היא רבה שכן הכספים נכנסים לחשבון נאמנות, ומשם הם עוברים לחברה, ולעתים יכולות להיות תקלות בדרך. הגופים מבצעים את הביקורת עבור עצמם מתוך כוונה למנוע מעילות ואי-סדרים מצד אחד, וכן לשפר את ההרתעה ולשפר את תהליכי העבודה והבקרות על הגבייה, דבר שמביא בסופו של יום לשיפור בשיעורי הגבייה. עלייה באחוזים בודדים באחוזי הגבייה של עוה"ד - משמעותם אצל חלק מהלקוחות היא מאות אלפי שקלים".

- עורכי-הדין משתפים פעולה? מדובר בהליך פולשני. בוחנים את עבודתם.

רו"ח אלקלעי: "נדיר מאוד שעו"ד יסרב לשתף פעולה, כי הוא יודע שלא יקבל יותר תיקים, ובגלל התחרות אף עו"ד לא ירשה לעצמו. בהתחלה היו הרבה חברות שתהו אם תהיה התנגדות מצד עוה"ד, אבל הניסיון מראה ש-99% משתפים פעולה. היה מקרה של משרד עורכת-דין שאחד הלקוחות של משרד אלקלעי-מונרוב ביקש שיעשו אצלה ביקורת, אבל היא דחתה אותם בכל מיני תירוצים, עד שבסוף המשרד נסגר".

- כיצד מתנהלת הבדיקה?

רו"ח אלקלעי: "בכל הביקורות אנחנו מגיעים למשרדי עו"ד ויושבים על המערכות שלהם. אנחנו בודקים שכל הכספים שהתקבלו אצל עוה"ד אכן הועברו לידי הלקוח (בנק, חברה וכד'). במקרים רבים מאתרים מצבים בהם הכספים מועברים באיחור או לא מועברים בכלל. כנ"ל לגבי מצבים של החזרי אגרות - יש מצבים בהם הלקוח יכול לקבל חלק מהאגרה ששולמה בגין הליך שלא יצא לפועל, אך בביקורת עלו מקרים שעוה"ד המקבלים את החזרי האגרות, לא מעבירים אותם ללקוחותיהם. אמנם מדובר בדרך-כלל בהיקף החזרים של עד 100 שקלים בתיק, אולם סכומים אלו מצטברים לסכומים גדולים בשל ריבוי התיקים שבהם עו"ד מסוים מטפל. כך, למשל, באחד המקרים קיבל עו"ד בתיק גבייה של בנק למעלה מ-100 אלף שקל בגין החזרים שהתקבלו לאורך שנים, אך הוא לא העבירם ללקוח שלו - הבנק".

דוח המבקר על מערכת הוצל"פ: הריבית מגיעה לעתים לממדים מפלצתיים בשל כשלים

הביקורת החקירתית של משרד מונרוב-אלקלעי התמקדה בעורכי-הדין הפועלים בתחום ההוצאה לפועל. הנפגעים מהפעולות האסורות של עוה"ד במקרים שבחנה הביקורת הם הזוכים בתיקי ההוצל"פ - בעיקר החברות הגדולות המבקשות לגבות חובות במאות תיקים מחייבים. עורכי-הדין חיצוניים למערכת ההוצל"פ ופועלים בשוק החופשי, ולקוחותיהם רשאים להחליף אותם אם אינם מרוצים משירותיהם או במקרים החמורים להגיש תלונות נגדם ללשכת עוה"ד או למשטרה. ואולם, כידוע, בתוך מערכת ההוצל"פ (או בשמה הנוכחי - רשות האכיפה והגבייה) עצמה קיימים כשלים חמורים - שמהם הנפגעים המרכזיים הם החייבים, האנשים החלשים ביותר בחברה הישראלית - ולהם אין למי לפנות. אותם המדינה עושקת.

לפני החג פורסמו ב"גלובס" ממצאיו של דוח חמור שערך מבקר המדינה באשר לכשלים החמורים הקיימים במערכת ההוצל"פ, ובמיוחד בנוגע לשיעורי הריבית המושתת על חייבים, הגורמת לחובם לתפוח שלא כדין, ולעתים לממדים מפלצתיים ביחס לחוב המקורי.

בבדיקה של שיעור הריבית בתיקים שנפתחו בהוצל"פ בשמונת החודשים הראשונים של שנת 2015, נמצאו 25 תיקים שבעת פתיחתם מספר טבלת הריבית שציין הזוכה הוזן באופן שגוי כאחוז ריבית, וכתוצאה התקבלה ריבית אסטרונומית. כך, למשל, ביוני 2015 הגישה חברה ממשלתית תובענה נגד לקוח, וציינה כי הריבית הסטטוטורית בגין החוב היא ריבית הפיגורים של החשב הכללי, ששיעורה אז היה כ-8%. למרות זאת, ההוצל"פ פתחה תיק זה לפי שיעור ריבית שנתית של 195%.

במקרה אחר לדוגמא, מצא המבקר, כי באפריל 2015 הגיש בנק תובענה להוצל"פ נגד לקוח וביקש כי החוב בסכום של כ-40 אלף שקל יישא ריבית הסכמית של כ-10% לשנה, ואולם ההוצל"פ פתחה תיק זה בשיעור ריבית של כ-10,000% לשנה. עד מועד הביקורת הספיק הזוכה לבצע 13 עיקולים על חשבונותיו של החייב, ורק בספטמבר 2015 הבינו הזוכה והחייב שמשהו אינו כשורה. במקרה זה, הסבירו בהוצאל"פ, דובר על טעות אנוש של פקיד הוצל"פ.

תגובת ההוצל"פ: "האחריות למעקב אחרי הפעילות של עוה"ד נתוני בידי הלקוח; האחריות לעבירות אתיות של עוה"ד - בידי הלשכה"

ברשות האכיפה והגבייה (מערכת ההוצאה לפועל) מכירים חלק מהתופעות שעלו בביקורת החקירתית, ואולם מבהירים כי האחריות למעקב אחר פעולות של עורך הדין נתונה בידי הלקוח ולא בידיהם. עו"ד ענת הר אבן, היועצת המשפטית של הרשות האכיפה והגבייה, אמרה ל"גלובס" על רקע הנתונים שעלו בביקורת, כי הרשות אינה חשופה לכל המידע שאליו חשוף הלקוח. "כשמדובר ביחסי עו"ד-לקוח מי שיכול לפקח הכי טוב על פעילות עו"ד הוא הלקוח עצמו, שיכול לקבל את דפי חשבון הנאמנות שנפתח עבורו ואת כל המידע והמסמכים מעורכי-הדין שלו".

ואולם, לדבריה, הרשות עשתה לא מעט פעולות כדי לאפשר לזוכים לעקוב אחר התיק שלהם במערכת ההוצל"פ, במקביל למעקב של עורכי-הדין אחר התיק, ובכך לצמצם את האפשרות של עוה"ד לבצע פעולות מאחורי גבם. "מאז הקמת הרשות לאכיפה ולגבייה, לקוחות גדולים - בהם בנקים, חברות תקשורת, חברות ביטוח ועוד - מקבלים מאתנו דוחות שבאמצעותם הם יכולים להתחקות אחר פעילות עוה"ד. מעבר לכך, כל הלקוחות, גם הפרטיים, יכולים להתממשק למערכת ההוצל"פ ולקבל דוחות קבועים שיאפשרו להם לעקוב אחר פעילות עורכי הדין, ואנחנו גם מאפשרים קבלת נתונים מתיקי ההוצאה לפועל לפי בקשות ספציפיות. למעשה, היום כל לקוח יכול באמצעות האזור האישי באתר הרשות להיכנס לתיק ולעקוב אחר הפעילות המתבצעת בתיק".

לדברי עו"ד הר אבן, ברשות האכיפה והגבייה זיהו כי הזוכים (וגם החייבים) אינם חשופים לכל המידע בתיק ההוצל"פ שלהם - ופעלו להנגיש את המידע עבורם. "ראינו את בעיית ההנגשה ובעיית המידע כחלק מהנושאים המרכזיים שאנחנו רוצים לטפל בהם במסגרת הפעילות של הרשות לאכיפה וגבייה, וכך עשינו", היא מציינת.

לדבריה, לצדדים בכל תיק הוצל"פ, גם המיוצגים, יש אפשרות לקבל את המידע ישירות ממערכת ההוצל"פ ולא מעוה"ד שלהם אם ירצו. "בכל תיק אנחנו מיידעים את הצדדים על האפשרות של משלוח הודעות באופן ישי גם לצדדים, לזוכה למשל, וכך גם הזוכה יכול לקבל במקביל לעוה"ד הודעות על הפעילות בתיק, ולעקוב אחר עוה"ד", היא מסבירה.

תופעה נוספת שהרשות פעלה לצמצם, הינה האפשרות לפתוח שני תיקי הוצל"פ על אותו חוב. "באוקטובר 2014 הושקה מערכת מיחשוב חדשה של כלים שלובים, וכעת יש לנו כלים ושיטות לאתר את המקרים שבהם פותחים שני תיקים בגין אותו חוב".

באשר לתופעות של גניבת כספים מחשבונות נאמנות על-ידי עורכי-דין, מבהירה הר אבן, כי לרשות אין כל דרך לאתר מקרים אכלו. "אנחנו לא יכולים לדעת על התנהלות עו"ד בחשבון נאמנות כזה או אחר בעבור זוכה בהוצל"פ. בהקשר דומה הייתה פסיקה של ביהמ"ש שחייב בנק לפצות לקוחה לאחר שהוא לא פיקח על התנהלות האפוטרופוס בחשבון שלה - כלומר בתי המשפט הכירו בחובת הבנק לפקח על פעולות עוה"ד בחשבון הנאמנות. במקרה של כונסי הנכסים בהוצל"פ, אלה חייבים בדיווח לרשמי ההוצל"פ, שמפקחים על הפעילות שלהם. לרשות האכיפה והגבייה אין צפייה ישירה בחשבון הנאמנות".

בכל מקרה מבהירה הר אבן, כי כאשר מגיעות לרשות האכיפה והגבייה תלונות וטענות נגד עוה"ד הגובים חובות הוצל"פ עבור זוכים, הרשות פונה לוועדת האתיקה של לשכת עוה"ד כדי שתטפל בנושא. "מה שעולה מהבדיקה שאתם מפרסמים היום זה ביצוע עבירות אתיות, לכל הפחות, על-ידי עורכי דין, ולשכת עורכי הדין צריכה לטפל בהם", מסכמת הר אבן.

 הליקויים